אחרי אישור התקציב בממשלה: אתגרי הבריאות הדיגיטלית

מסגרת התקציב שאושרה היום (ב') על ידי הממשלה כוללת הגדלה מתבקשת של תקציב הבריאות ● במסגרת זו צריכה להיות הגדלה מתבקשת לא פחות - של התקציב המושקע בבריאות הדיגיטלית

על משרד הבריאות לשים את הבריאות הדיגיטלית על ראש שמחתו. אילוסטרציה: BigStock

הממשלה אישרה היום (ב') את תקציב המדינה לשנים 2021-2022, ובין היתר אישרה תוספת של שני מיליארד שקלים למשרד הבריאות, בנוסף לשלושת המיליארדים שמתווספים לתקציב המשרד באופן קבוע בכל שנה.

אחד הנושאים שבהם יצטרך שר הבריאות, ניצן הורוביץ, לדון ולקבל החלטות הוא הבריאות הדיגיטלית. שנה וחצי של קורונה המחישה באופן הברור ביותר שאוטומציה והשקעה ברפואה דיגיטלית הם בין המנועים שיכולים לשקם ולהבריא את מערכת הבריאות שלנו, שסבלה במשך שנים מרעב תקציבי, הזנחה וחוסר התייעלות. הקורונה המחישה את הקריטיות של הרפואה הדיגיטלית והרפואה מרחוק. היא, על מערכותיה החכמות, אפשרה לצוותים הרפואיים לסייע לחולי הקורונה על אף המגבלות הרבות שהיא יצרה.

באותה המידה, הקורונה חשפה עד כמה אפשר היה לשפר את הטיפול בחולים ולעזור ליותר אנשים אילו היו בידי הרופאים, מנהלי בתי החולים ושאר הצוותים הנהדרים משאבים גדולים יותר.

מעתה, משיש מסגרת תקציבית, בתקווה שתעבור בכנסת, ניתן יהיה להוציא לפועל שורה של תוכניות, רעיונות ופרויקטים שהתייבשו בגלל שלוש שנים ללא תקציב. בפירוט יעדי התקציב שמשרד הבריאות פרסם דובר על משימות של היערכות לגידול בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה. ציבור הקשישים הוא בין האוכלוסיות הבולטות בקרב אלה שהרפואה הדיגיטלית אפשרה לתת להם טיפול מיטבי מרחוק, מבלי שהם היו צריכים לסכן את בריאותם ביציאה לפגוש רופא.

יעדים נוספים שמופיעים בתקציב המשרד: 50 מיליון שקלים לרפואה מונעת, שהיא התוצר המרכזי של החדשנות בבריאות. בנוסף, במסגרת תוספת התקציב הוקצו כספים לרכישת מכשירי MRI לפריפריה, שיוכלו להשתלב עם מערך אבחונים מרחוק, מבלי הצורך לטרטר את תושבי האזורים המרוחקים האלה לבתי חולים במרכז, או לבתי חולים שאמנם נמצאים באזור הכללי שבהם הם גרים, אבל בערים הגדולות, שגם הן לא תמיד קרובות.

מה אומרים בכירים במערכת הבריאות?

בשנה וחצי האחרונה ערכנו, באנשים ומחשבים, כמה ועידות שעסקו בבריאות הדיגיטלית, ובהן הועלו אתגרי החדשנות בתחום זה וחשיבותם. כך, למשל, המנכ"ל דאז של משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, אמר בוועידה שקיימנו לפני כחודשיים: "החזון שלי, בסופו של דבר, כשאני חושב עשור קדימה, הוא שהרפואה תהיה אחרת לגמרי. בממוצע נהיה יותר קשישים, עם תוחלת חיים ארוכה יותר ועם יותר מחלות, גם בגלל הגיל, וזה אומר שנצטרך הרבה יכולות, ואולי יכולות אחרות לגמרי. בית החולים לא ייראה כמו היום. הקהילה – כוחה יעלה, היא תטפל בהרבה יותר מקרים וכדי שזה יקרה צריך רפואה מתקדמת וחכמה".

באותו הכנס אמרה רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות: "כיום, בעקבות הקורונה, משרד הבריאות שוב נמצא במצב שבו הוא צריך לחשב מסלול מחדש. אנחנו צריכים להתייחס לאתגרי המערכת שעומדים בפנינו, וזאת בעולם של שמיכה קצרה, שגורמת לכך שאנחנו תמיד נמצאים בחוסר. אנחנו צריכים להשתמש בדטה כדי להתגבר על המחסור".

בכנס שערכנו בדצמבר האחרון הציג מנכ"ל בית החולים רמב"ם, ד"ר מיקי הלברטל, את תפיסת עולמו לגבי בריאות דיגיטלית: "מחשוב הוא אחד הדברים המהותיים ביותר בבתי החולים בישראל. לשמחתי, אנחנו מאוד ייחודיים בנושא, וזה משפיע על רמת ניהול טובה יותר ויעילה, כי כידוע, מערכת הבריאות בישראל מתוחה עד הקצה. בישראל, משרד הבריאות לא מיישם את כל המערכות, אף על פי שהצענו. אנחנו מתפעלים מערכות גם בבתי חולים גריאטריים".

גם המנמ"רים של קופות החולים הוכיחו עד כמה קריטית ההשקעה מראש בחדשנות. היא זו שאפשרה להן לבצע בהצלחה רבה את פרויקט החיסונים הדרמטי, וכעת הן מחסנות את האוכלוסייה הרלוונטית בחיסון השלישי. קופות החולים הן גופים שנתמכים על ידי משרד הבריאות. הן לא רווחיות והמלחמה שלהן היא תמידית – להתייעל, לשפר ולחסוך במשאבים. הן ההוכחה שמשרד הבריאות חייב להפנים שהקצאת משאבים לחדשנות ולבריאות דיגיטלית היא לא הוצאה, אלא השקעה שמסייעת לממש את היעדים שהמשרד הציב לעצמן.

סיבה נוספת שבגינה משרד הבריאות צריך לשים את הבריאות הדיגיטלית על ראש שמחתו היא הבולטות של ישראל בתחום – הן באמצעות ארגוני הבריאות והן על ידי הטכנולוגיות שמפתחות חברות הביו-מד, ובמרכזן הסטארט-אפים בתחום. חברות ההזנק הישראליות שפועלות בעולם זה מהוות מוקד משיכה לרחבי העולם, בזכות הפיתוחים שלהן. משרד הבריאות חייב לשים על סדר היום שלו ביתר שאת אימוץ ועידוד חדשנות בהיקפים הרבה יותר גדולים, כדי לאפשר לישראל להמשיך לבלוט בעולם זה.

השורה התחתונה: עכשיו, משאושר התקציב בממשלה, צריך שר הבריאות וצוות משרדו יתפנו למימוש היעדים שהוצבו, ולהגדיל בצורה משמעותית את ההשקעות בחדשנות, טכנולוגיה ויישומי רפואה דיגיטלית. זאת, כדי שמערכת הבריאות תהיה ערוכה להתמודד עם המציאות החדשה, עם הבריאות בעולם החדש ועם אתגרים רפואיים לא צפויים, כמו שהייתה הקורונה. מה גם שאחד היעדים שהממשלה שמה לעצמה – לחיות עם הקורונה ולנהל אותה – עובר בקו ישיר וברור דרך חדשנות ובריאות דיגיטלית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים