דעה: גם בענף הטק, ההתנגדות להפרות זכויות אדם – סלקטיבית ונגד ישראל

לעתים, הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. בימים האחרונים, תוך כדי מבצע שומר החומות, עובדי חברות ענק טכנולוגיות מבקשים ממנכ"ליהן לגנות את מה שקרה בעזה ואת התוקפנות של ישראל. כך קרה באפל, בגוגל ובאמזון – והיד עוד נטויה. אני חושב שעל פניו, מאוד לגיטימי לבקש ולנסות להפעיל לחצים שכאלה, כדי לשנות את העולם ולהופכו למקום טוב יותר. אבל, כאן נכנס "אבל", והוא מאוד גדול.

כמו אחרים שמבקרים את הפעולות של ישראל מול הפלסטינים, עובדי ענקיות הטק שיצאו נגדן טוענים להפרת זכויות אדם, אפרטהייד ועוד. אשיב לטענות, ולא מתוך פוזיציה פוליטית, עם ניסיון להימנע משאלות קלישאתיות כגון "מי אשם?" ו-"מי התחיל?"

הגל האחרון של ירי רקטות חמאס על מרכזי אוכלוסייה בישראל והשימוש של אנשי החמאס באוכלוסייה, בתשתיות אזרחיות ובמבני דת משקפים את הבעייתיות הרבה הכרוכה במלחמה הא-סימטרית שמדינת ישראל נתונה בה. כפי שציינו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה במסמך שפורסם אחרי מבצע צוק איתן, "מדובר באתגר מהותי לאופייה הדמוקרטי של ישראל – המבקשת להנחיל תבוסה לארגוני הטרור, אך בד בבד לעשות זאת תוך הקפדה על כללי המשפט הבינלאומי ועל הנורמות המקובלות במדינות הנאורות במסגרת עימות מזוין". על פי החוקרים, "נאמר כי ברור מעל לכל ספק: פעולות ארגון החמאס במהלך הלחימה בימים האחרונים מהוות פשעי מלחמה. ירי טילים כלפי אזרחים ישראלים בלתי מוגנים ואשר אינם מהווים איום צבאי קונקרטי מהווה הפרה ברורה של כללי המשפט הבינלאומי, ומטיל אחריות אישית פלילית על המבצעים של הירי. כמו כן – הסתתרות מכוונת בקרב אוכלוסייה אזרחית וניצול אוכלוסייה אזרחית, לרבות נשים וילדים, כמגנים אנושיים גם היא פשע מלחמה".

טונות של חמאה

אני לא בעד אפל, אמזון או גוגל. הן חברות מסחריות – ומה להן ולאתיקה? אבל הניסיון, הנואל לטעמי, לקשר בין מבצע שומר החומות ופעילותן של חברות הללו הוא דמגוגי, זול ומדיף אנטישמיות מוסווית. טובים ושמאלנים ממני הסכימו: איש, באף מדינה, לא היה מסכים שברומא, פריז, לונדון או ניו-יורק ייפלו טילים ללא מענה הולם.

מה גם שעל הראש של כל אחת מהחברות האלה מרוחות טונות של חמאה, שלא שמענו שהעובדים האלה מנסים להסיר. להלן כמה דוגמאות:

בחודש שעבר אמזון התנצלה בפני חבר הקונגרס האמריקני מארק פוקאן על שהכחישה שחלק מנהגיה נאלצים לעתים להשתין לבקבוקים עקב לחצי הזמנים שהם חווים בעבודתם. פוקאן, דמוקרט מוויסקונסין, צייץ כי "לשלם לעובדים 15 דולר לשעה לא הופך אותך ל-'מקום עבודה מתקדם' כשאתה מחבל באיגוד העובדים וגורם להם להשתין בבקבוקי מים". הוא התייחס להתנגדות ואף לחבלה, לכאורה, של הענקית מסיאטל במאמצי כמעט 6,000 עובדי מחסן הענק שלה באלבמה להתאגד כדי לשפר את תנאי העסקתם. מצב ההשתנה באמזון הרבה יותר גרוע עבור הנשים העובדות – הן עושות פיפי בשקיות אשפה, וצמות במשך שעות כדי להימנע מלהשתין.

עובדים במפעל של פוקסקון בסין. צילום: Zulo, מתוך ויקיפדיה

הלאה: במשך שנים החתום מטה כותב על חטאי פוקסקון, ענקית הייצור האלקטרוני הטייוואנית. חברה זו מפורסמת מזה שנים בהתעללות בעובדים, בהעסקתם בתנאי עבדות, בהלנות שכר, בהעסקה במשמרות ארוכות מהמותר על פי חוק ובעבדות ילדים. אפל היא מלקוחותיה הגדולים – וגם דל, HP, מוטורולה, נינטנדו, סוני ונוקיה. ב-2010 אירע גל התאבדויות התרחש במפעלי פוקסקון, שבמהלכו ניסו להתאבד 18 עובדים ונהרגו 14 מהם. אחד העובדים, שלא התאבד, הוא יאן לי, בן 28, שמת באותה השנה מקוצר נשימה, לאחר שנאלץ לעבוד במשמרת של 34 (!) שעות ברציפות.

מה עם גוגל? גם היא לא טומנת את ידה בצלחת: החברה, ששמה לעצמה את המוטו Don’t be evil (אל תהיה רע), הסכימה לצנזר את תוצאות החיפוש שיופיעו בפני המשתמשים הסינים, כדי לחדור למדינת הענק. וזאת חברה שמתגאה בכך שהיא מהווה מאגר ידע ומנגישה אותו לאנושות.

במהלך השנים חלה הידרדרות ביחסים בין גוגל לסין, אלא שגם כיום יש לה דריסת רגל במדינה שהקשר בינה לבין זכויות אדם מקרי בהחלט. במהלך המאה ה-20 נשלחו יותר ממיליון אסירים טיבטיים למחנות עבודה בסין. הממשל גם פועל לשינוי התמהיל הלאומי בטיבט, שלא לומר לחיסולה הרוחני והכמותי של קהילת הטיבטים – עם עידוד הגירה של מיליוני לא טיבטים לחבל ארץ זה.

אויגורים בעיר העתיקה של קשגר במחוז שינג'יאנג שבסין. צילום אילוסטרציה: BigStock

אבל למה ללכת רחוק? בשנים האחרונות הממשל בבייג'ינג פועל נמרצות נגד המיעוט האויגורי במדינה – על ידי מאמצים להקטנת הילודה, כולל מעצר של הורים למשפחות מרובות ילדים, מחנות לחינוך מחדש (מה שמזכיר תקופה מסוימת בהיסטוריה…) ועוד פשעים נגד האנושות, שהדעת לא אמורה לסבול. היא עושה זאת גם באמצעות סייבר: פייסבוק פרסמה במרץ האחרון קמפיין פריצה ענק שביצעו הסינים לחשבונות של אויגורים. ומה עם גוגל? לא שמענו אותה מתקוממת על כך בקול גדול. לא אותה ולא את שאר החברות שעובדיהן חרדים למצב הפלסטינים – אבל לא בטוח, אם להתנסח בזהירות, שלמצב האויגורים.

לסיכום, נשאלת השאלה המטרידה: מתי שמענו את ג'ף בזוס, טים קוק, סונדאר פיצ'אי או מי מרוב עמיתיהם מצייצים, מעלים פוסט, כותבים או אומרים מילה נגד העוולות הרבות שהצגתי בתמצית למעלה?

ככתוב במדרש זוטא רות: "היה הדיין אומר לאדם 'טול קיסם מבין שיניך', והוא אומר לו 'טול קורה מבין עיניך'".