מה אפשר ללמוד מחיסול ראש מערך הסייבר של החמאס?

השבוע הזה עמד בסימן מבצע שומר החומות, שפרץ לאחר האירועים בירושלים וירי טילים מכיוון עזה כלפי יישובי הדרום, ולאחר מכן מרכז הארץ, השרון ולצערנו, היד עוד נטויה. צה"ל יצא למבצע שבמהלכו בוצעו חיסולים ממוקדים של בכירים בחמאס, ביניהם של ג'מעה טחלה, ראש מערך הסייבר של ארגון הטרור.

צריך להגיד תודה ולדעת להעריך את המורכבות של פעולה שכזו. היא תוצאה של שילוב מדויק ומהיר בין זרועות שונות של כוחות הביטחון: השב"כ, אגף המודיעין של צה"ל וכמובן, חיל האוויר. זה לא מובן מאליו בכלל. בפעולות שכאלה, מעבר למידע על מיקומו של היעד לחיסול, נדרש להחליט על זמן ביצוע הפעולה ולבצע אותה מהר. לשם כך מופעלים הרבה אמצעים טכנולוגיים חכמים לצד הרבה מאוד מוחות מבריקים, שנמצאים במקומות שבהם הם צריכים להיות. דפוס הפעולה הזה פועל כבר שנים רבות, והולך ומשתכלל.

בכתבה שפרסם אתמול (ד') כתבנו יוסי הטוני מצוטט ראיון שנעשה בזמנו עם אחד מראשי התקשוב בשב"כ, שסיפר על מערכות IT שפועלות סביב השעון בקליטה ובעיבוד נתונים בהיקפי ענק, ממקורות ומחיישנים שונים. הצלחת הפעולות לא תלויה רק בשליפת המידע: היא נשענת על אנליטיקות חכמות, שמשותפות עם גורמים אחרים, ובסוף הכול מתכנס לתוכנית פעולה אחת. הביצוע – גם הוא תולדה של שורת תיאומים, בזמן אמת ובתנאים קשים, לעתים בתנאי קרב ומבצע (כמו במקרה של החיסולים אתמול), עם יכולת לוודא ברמת זיהוי גבוהה כי אכן זהו יעד החיסול, במטרה למנוע כמה שיותר פגיעות בחפים מפשע.

מתקפה ישראלית על עזה. צילום ארכיון: BigStock

תיאום בין זרועי במערכת הביטחון הוא אחד האתגרים שבמשך שנים לא היו בו אחוזי הצלחה גבוהים ביותר. בסופו של דבר מדובר באנשים, ביחידות שהן חלק מארגונים, עם מטרות ושאיפות שונות, שכולן אולי מכוונות למטרה אחת, אבל על הדרך לגבש אותה יש חילוקי דעות. שלא לדבר על תרבות ארגונית שונה. דוגמה בולטת לחוסר היכולת לשילוב בין זרועי היא פרויקט ה-ERP הצה"לי, שתוכנן לפני שני עשורים. מטרתו הייתה לאחד משאבים אבל, למרבה הצער, עד היום הוא לא מומש. לאור דוגמה זו ורבות אחרות של חוסר תיאום בין זרועי, ההצלחה המבצעית במבצע החיסולים אתמול ראויה לציון ולהבעת תודה.

מסקנה נוספת מהחיסול של טחלה היא שעצם העובדה שיש בחמאס בכיר שאחראי על נושא הסייבר מוכיחה שאסור לזלזל במלחמה של הארגון בנו – גם בשדה זה. אנשים נוטים לראות בו שדה פחות משמעותי, משום שהוא לא כולל הרוגים ולא נראה לעין כמו בית הרוס והרוגי ביישובי ישראל, אבל מלחמות סייבר, כידוע, יכולות להזיק לא מעט, בלשון המעטה.

ערבים ויהודים: ממשיכים ביחד – גם בהיי-טק

בצל האירועים בעזה, מתרחשת בישראל בימים האחרונים תופעה לא פחות חמורה ומעציבה, ואולי אפילו יותר: מהומות ואלימות מצד צעירים ערבים כלפי יהודים – ולהיפך. בשורה של ערים – מעורבות, אבל לא רק – הרחובות בוערים, ויש תחושה מדאיגה של איבוד שליטה, עד כדי מלחמת אזרחים שהולכת ונפתחת לנגד עינינו, בעידודם של גורמי הטרור הפלסטיניים. מרקם יחסים שנבנה במשך שנים בין יהודים לערבים במדינת ישראל עלול לרדת לטמיון וכבר נגרם נזק שייתכן שאנחנו, הגורמים המתונים, שמעוניינים בחיים ביחד, נצטרך להקדיש שנים כדשי לתקן אותו – את מה שהגורמים הקיצוניים והאלימים משני הצדדים עשו ועושים.

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה. צילום: שרון עמית

במגזרים שונים במשק עובדים בני החברות הערבית והיהודית ביחד כתף אל כתף. ענף ההיי-טק הוא אחד מהם. אמנם, שיעור הערבים המועסקים בהיי-טק קטן, והגידול בו הוא איטי ולא מספק – אבל קיים. על רקע האירועים ברחובות ישראליות יש יוזמות ונשמעות קריאות מצד ארגונים ויחידים, שמבקשים להבליט את הדו קיום יהודי ערבי, ולשקף את אותו רוב דומם משני הצדדים. בפוסט שהעלה היום מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, שעוסק בנושא זה בארגונים במשק, הוא שיתף מסרים שפרסמו חברות עסקיות.

מהדב כתב בפוסט: "גם בימים קשים אלה, נמשיך לקיים את השליחות שלנו לדו קיום. אנחנו הקול השפוי, שצריך לשמור על הפסיפס התרבותי".

"הגיוון והרב תרבותיות מאותגרים בימים אלה. רצינו לשתף אתכם במה שאנחנו רואים ושומעים שקורה היום בחברות שבהן ממשיכים לעבוד יחדיו יהודים וערבים", הוסיף. כאן הוא נתן כמה דוגמאות. למשל: "החברה הייתה מאז ומתמיד דוגמה ומופת לדו קיום ולחיים משותפים של מגזרים שונים בחברה הישראלית. נעשה הכול כדי להמשיך ולבלוט כחברה המקדמת שותפות ואחווה בין עובדינו המגיעים מרקע שונה זה מזה".

"לאורך שנים הארגון שלנו מהווה מודל לחיקוי בחברה הישראלית להרמוניה בין עובדיו, בני כל הדתות. ברגעים אלה חשוב במיוחד כי כולנו נמשיך וננהג בסבלנות וסובלנות האחד כלפי השני, תוך גילוי אחווה וערבות הדדית, כפי שנהגנו תמיד", הוסיף.

"הדברים האלה משקפים את מה שקורה בימים האחרונים בחברות עסקיות רבות, שכוח העבודה שלהן מורכב מיהודים וערבים כאחד. לנו זה נותן תקווה שנדע להתמודד עם המציאות המורכבת שלפנינו, ושקיימים במשק ובחברה בישראל כוחות שעובדים שנים ארוכות כדי לקדם חיים משותפים – וימשיכו לעשות כן", ציין מהדב.

לחתום מטה לא נותר אלא להצטרף למילותיו של מהדב ולקוות לימים טובים יותר, ולחזרת השקט והשפיות.