חלומות ומציאות

שר האוצר – יובל שטייניץ ומנכ"ל המשרד – חיים שני, הציגו אתמול (ג') את תוכנית הממשלה לקידום תעשיית ההיי-טק בארץ. לכאורה, יש מקום לברך על כל תוכנית שכזו, אולם אם מעיינים היטב בעיקרי התוכנית הספציפית הזו, או לפחות בנתונים שהציגו השניים במסיבת העיתונאים, הרי שניתן לומר שמדובר בלא פחות מתוכנית חירום להצלת ענף ההיי-טק. כאן כדאי לשאול אם לא איחרנו את הרכבת.

יש בתוכנית החדשה כמעט הכל: גם ניסיון לעודד את התעשייה המקומית על ידי הטבות מס, גם מניעת בריחת מוחות ועידוד חזרתם לישראל וגם הגברת המעורבות של גופים פיננסיים ישראליים בהשקעות בהיי-טק – בדומה להשקעות שעשו בעבר גופים מוסדיים בארה"ב. מנתונים שהציג שני עולה, כי יחס ההשקעות של המוסדיים בישראל נמוך מאוד לעומת הנתונים בחו"ל, ועומד עומד על 0.2% בישראל, לעומת כ-2% בארה"ב ואירופה.

מומחים בענף ובשוק ההון יגידו, כי כדי לתקן עיוות זה לא צריך תוכנית ולא צריך כסף ציבורי – צריכה להיות מנהיגות כלכלית שתכפה על אותם גופים מוסדיים את המדיניות הנכונה לשימוש בכלים הפיננסיים שההיי-טק מציע. המיתון האחרון הוכיח ששיקולי ההשקעה של העומדים בראש הגופים המוסדיים, מובילים אותם להשקעות הרפתקניות הרבה יותר מאשר בהיי-טק, עם סיכונים אדירים שבסופו של דבר הציבור כולו משלם עליהן.

המציאות השלילית של ימינו מתוארת היטב במצגות של חיים שני: מחקר אקדמי עם פוטנציאל יישומי לא מנוצל, שכר עבודה גבוה ביחס למשקים מתעוררים, ירידה בהשקעות בקרנות הון בעקבות המיתון העולמי, העדר מיקוד במו"פ ועוד. שני ושטייניץ לא מסתירים את המציאות וקובעים בפירוש, כי קיימת סכנה לפגיעה משמעותית בהמשך קצב הצמיחה של התעשייה בישראל.

עד כאן הכל ידוע וברור. השאלה היא איך המדינה מתכוונת לפתור את הבעיות האלו. הטבות המס והשקעות אמורות לעלות לקופת המדינה מיליארדים. המשק אולי יכול לעמוד בזה, אלא שיש מעט מאוד אנשים שסבורים שבאגף התקציבים ובממשלה ימצא רוב שיוכל להעביר את התוכנית הזו.

שטייניץ ושני לא הציגו את התוכנית לראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא שלח אותם ליועצו הכלכלי, יוג'ין קנדל. לפחות על פי הפרסומים בתקשורת נראה, כי קנדל סבור שמדובר בחלומות באספמיא. לא ברור גם איזה כוח פוליטי יצליח לגייס שטייניץ כדי לממש את התוכנית הזו, במקום לתת לה לגווע כמו הרבה מאוד תוכניות אחרות שממלאות את מגירות משרד האוצר. יכול להיות ששטייניץ יצטרך להיעזר בשר אביגדור ליברמן, שאחד מנציגיו בכנסת – יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, עמל קשה בשנה האחרונה על מנת לנסות ולסייע לתעשיות עתירות הידע. אילטוב אף הקים לובי שזוכה ללא מעט אהדה בקרב ראשי תעשיית ההיי-טק, שכבר עייפו מתוכניות והבטחות ללא כיסוי. אותו ח"כ אילטוב גם עומד מאחורי יוזמת חוק האנג'לים, שמטרתה עידוד גורמים פרטיים בעלי הון להשקיע בהיי-טק. אם היא תעבור, היא עשויה להוות התחלה של יישום חלק מהרעיונות של השר ומנכ"לו.

ח"כ אילטוב וחבריו בוועדת המשנה למען תעשיות עתירות הידע, יתמכו כמובן בכל תוכנית שנועדה לקדם את ההיי-טק בישראל, אבל אי אפשר שלא להבחין בסקפטיות שלהם לגבי הסיכוי שהיא תעבור בצינורות הפוליטיים.

גם החלק של התוכנית העוסק בקשר שבין האקדמיה לתעשייה הוא מבורך וחשוב. השאלה היא, למה הממשלה לא הצליחה עד היום להוציא את החינוך הטכנולוגי מתדמית הילד החורג של מערכת החינוך, ומה צריך לקרות כדי שיותר ויותר תלמידים יפנו לכיוון הזה? כאן זקוק השר שטייניץ לשיתוף פעולה של עמיתיו, גדעון סער ובנימין בן אליעזר (שאחראי על המדען הראשי).

התוכנית של שטייניץ ושני לא חוסכת ביקורת על מה שנעשה עד היום, ומציעה הצעות לעתיד. כך, החזרת מדענים ארצה, למשל, היא יעד מבורך – אלא שהבעיה אינה רק החזרתם אלא מה הם יעשו פה כאשר יחזרו. מי כמו שטייניץ יודע שכדי שתהיה להם תעסוקה, צריך להגדיל עד מאוד את תקציבי המחקר ולטפל במשכורות של החוקרים. העדרם של כל אלה נמה על הסיבות שבגללן אותם מדענים עזבו אותנו.

בימים אלו יושבת ועדה בראשות חיים שני שתפקידה לקבוע כיצד ייראה תפקיד המנמ"ר הממשלתי ומי יכהן בו. בכנס שנערך בסוף השבוע שעבר באוניברסיטת בר אילן, אמר השר מיכאל איתן, כי נושא מערך שיפור השירות לאזרח – כמו גם פעולות רבות של הממשלה בתחום התיקשוב – תלויים במידה רבה באופיו ובתפקידו של ה-CIO הממשלתי. עכשיו אנו מבינים שלמנמ"ר הממשלה יהיה חלק חשוב בהבראת ענף ההיי-טק, כמי שמייצג את הלקוח הכי גדול בתחום המיחשוב במשק הישראלי.

השורה התחתונה: התוכנית שהציגו שר האוצר ומנכ"ל המשרד, יכולה לשנות משהו בכלכלה הישראלית אם היא תאומץ על ידי הממשלה. על ראש הממשלה נתניהו לסכל כל ניסיון לסרס אותה, אחרת היא תגמור כסתם עוד חלום יפה שחלמו שני אנשים טובים…