השקעות אינטל בישראל: מאיפה יבואו העובדים?

פט גלסינגר, המנכ"ל החדש של אינטל, ביקר השבוע בישראל והביא אתו צ'ק יפה עם הרבה אפסים. חברת הענק, שפועלת בארץ כבר הרבה שנים – מאז 1974 – רוצה להרחיב מאוד את הפעילות שלה כאן, באמצעות הקמת (עוד) מפעל לייצור שבבים בקריית גת, הרחבת מרכז המו"פ שלה בחיפה והפיכת המרכז של מובילאיי בירושלים למרכז מו"פ נוסף.

כדרכם של מנכ"לים בחברות בגודל כזה, הביקורים שלהם הם ביקורי בזק, לכמה שעות, ללא סיקור עיתונאי ישיר, וכן – כמובן – עם פגישה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הנשיא המנוח שמעון פרס אמר פעם שמנכ"לים של חברות שבאים לארץ ורוצים להיפגש אתו צריכים לבוא עם צ'ק בכיס. גלסינגר, שביקר בישראל הרבה פעמים בתפקידיו הקודמים, מכיר את זה היטב ועמד במבחן. ההשקעה והאמון שחברה כמו אינטל נותנת בנו מחמיאה ללא ספק.

אבל כדי לממש את ההשקעות, אינטל תצטרך להתמודד עם אתגר מורכב: גיוס אלפי עובדים. רק המגה קמפוס שאינטל תקים בחיפה אמור להכיל 6,000 עובדים – ועוד לא נגענו במפעל בקריית גת ובמרכז של מובילאיי בירושלים.

יש כיום בהיי-טק הישראלי מחסור של 13 אלף מהנדסים. אחת הסיבות שחברות רב לאומיות בגודל של אינטל לא ממהרות להרחיב את השקעותיהן בישראל היא שהן מודעות היטב לכך שהן יתקשו למצוא עובדים. זאת, מאחר שמקורות גיוס העובדים – בתי הספר, צה"ל והמסגרות האקדמיות – מיצו את כל הפוטנציאל שלהם. יש אמנם אוכלוסיות שיכולות להשתלב בהיי-טק וזה לא מספיק קורה בינתיים, כגון ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה, אבל זה לא דבר שיכול להתממש מהיום למחר. עוד דבר שמשפיע על כך לרעה הוא שלא קרה מה שרבים רצו: כאשר פרצה הקורונה, אותם רבים ראו בעובדה שהרבה חברות, בענפים שונים, פיטרו או הוציאו עובדים לחל"ת הזדמנות חד פעמית לצמצם את הפער באמצעות הסבה שלהם לעבודה בהיי-טק.

מנגד, אינטל היא לא חברה שנולדה אתמול ופרנסיה בוודאי מכירים את המחסור הזה ואת ההשלכות שיכולות להיות לו עליה – ולקחו את זה בחשבון בהחלטה להרחיב את ההשקעות בישראל. אולי הם רואים משהו שאנחנו לא רואים. כך או כך, יש לקוות שהם עשו שיעורי בית ומיפו לעצמם את הדרכים שבהן החברה תגייס עובדים, למגוון הרחב של המקצועות והעיסוקים שהיא עומדת להציע. יכולות להיות לכך השלכות רחבות על הענף: כחברה בעלת כיס עמוק, אינטל תציע לעובדים המצטיינים מחברות אחרות שכר נאה ותנאים טובים, מה שעשוי (או עלול, תלוי איך מסתכלים על זה) את אותן החברות להעלות את הרף.

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, וראש הממשלה, בנימין נתניהו. צריך שתמונות כאלה יחזרו עוד הרבה פעמים, ולא משנה מי יעמוד בראשות הממשלה. צילום ארכיון: לע"מ

מה צריכים ללמוד מהמקרה של אינטל על עידוד השקעות בארץ?

תובנה נוספת שעולה מההכרזה של אינטל השבוע קשורה לחוק לעידוד השקעות הון ולהטבות שהממשלה מעניקה לחברות כמותה. במשך כמעט עשור יושבים במשרד האוצר פקידים בכירים ובכירים פחות, שפשוט מטרללים את נציגי החברות שמבקשות להשקיע בארץ ובאו לברר אילו הטבות הממשלה מעניקה להם – כפי שעושה כל מדינה חפצת השקעות. תרם לכך מאוד העליהום על החברות, בעיקר מצד מפלגות שלמרבה האבסורד מגדירות את עצמן "ליברליות". אלה ואחרים הביעו ביקורת על כל דולר שהממשלה התחייבה לתת לאותן חברות ועל כל הטבה במס, שתמורתן הן נותנות הרבה מאוד דולרים, כמו שנוכחנו השבוע במקרה של אינטל. הנימוקים של אותם אנשים "נאורים" הם שהחברות הללו באות לפה בגלל ההון האנושי הייחודי שלנו, ולא צריך להיבהל מהאיומים שלהן לא להשקיע כאן ואף להוציא את מרכזי הפיתוח הקיימים אם הן לא יקבלו את ההטבות והתנאים שהן מבקשות.

אין לנו פריבילגיה להגיד "לא" מוחלט לחברות האלה ולא להקל עליהן את הנטל – בגלל התחרות החריפה מצד מדינות אחרות. ואמנם, בעבר, הטרלול של הפקידים עלה למדינת ישראל בביטול הקמת קו ייצור חדש של אותה אינטל בקריית גת, כי היא קיבלה הטבות רבות יותר באירלנד.

ולא רק הטבות לא מספיק טובות: בינתיים, תאגידים רב לאומים וחברות ישראליות גלובליות מעבירים חלק מהפעילות שלהם לאזורים אחרים בעולם, בדגש על מזרח אירופה. הם עושים זאת לא כי ההון האנושי שם טוב יותר מאשר כאן, אלא מפני שהם לא יכולים להתקיים במציאות שבה במשך יותר משנתיים אין ממשלה מכהנת "על אמת", אין תקציב מדינה ושערו הנמוך והמתנמך עוד של הדולר הולך ושוחק את רווחיהן. ראשי התעשייה מתריעים על כך כבר זמן רב, ובאחרונה, כשאנחנו מתחילים לצאת מהקורונה, ביתר שאת. "אנחנו מסודרים", הם אומרים, "ולא מבקשים לעצמנו שום דבר, אבל דואגים לעתיד ילדינו וילדיכם, שמועסקים כעת בהיי-טק, ולעתידם של צעירים עם חלומות, על מנת שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם". אם המצב הנוכחי יימשך, יכול להיות שההשקעה האחרונה של אינטל תהיה בין ההשקעות האחרונות של חברות רב לאומיות בישראל בשנים הקרובות.

לתשומת לב הקורא נפתלי בנט. צילום ארכיון: דוברות משרד החינוך

אלא שיש סיבה לאופטימיות: בשעות אלה נעשים מאמצים להקים ממשלה חדשה בישראל, והדבק של "רק לא נתניהו" יכול להביא את יאיר לפיד, נפתלי בנט ושאר ראשי המפלגות לכונן שותפות שתימשך לא מעט זמן – מה שיפסיק את הטרלול בדמות ארבע מערכות הבחירות שחווינו בשנתיים האחרונות. בין אם הממשלה שתקום בסוף תהיה של בנט ולפיד או ממשלה אחרת, המחסור בכוח האדם ובתשתיות בהיי-טק חייב להיות על סדר יומה כבר מהיום הראשון, כבר מהישיבה הראשונה שלה. בנט, בוגר היי-טק מצליח, בוודאי צריך להבין ולדאוג לשנות זאת, כדי שגלסינגר וחבריו יוכלו וירצו לבוא לפה עוד הרבה פעמים, עם צ'קים בכיס.