אינטל הפסידה במגרש החדשנות
בשנה האחרונה נדמה שחטפה שתי מכות שיקשה עליה להתאושש מהן - מאפל וממיקרוסופט, שעברו לקו עצמאי של מעבדים מבוססי ARM ● איפה בדרך טעתה אינטל?
כבר ב-2017 הודחה אינטל (Intel) מהתואר יצרנית השבבים הגדולה בעולם, אבל בשנה האחרונה נדמה שחטפה שתי מכות שיקשה עליה להתאושש מהן. אחרי 14 שנים של שיתוף פעולה, הכריזה אפל (Apple) שלא תשתמש עוד במעבדים של אינטל עבור מחשבי השולחן והמחשבים הניידים שלה. אפל, אגב בהובלת ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל וערבי ישראלי בוגר הטכניון, פיתחה בעצמה מעבדים המבוססים על הארכיטקטורה של חברת ארם (ARM). מעבדי ארם עומדים מזה שנים בלב ה-iPhone וה-iPad של אפל, ועד מהרה חדרו גם למכשירים הניידים של המתחרות של אפל, אבל החדירה שלהם לזירת המחשבים השולחניים והניידים, שבה שלטה אינטל שלטון יחיד במשך עשרות שנים, זו המכה המשמעותית מכולן. לאפל הצטרפה לאחרונה גם מיקרוסופט, שדיווחה כי היא עובדת על קו עצמאי של מעבדים מבוססי ARM.
המהלך של אפל לא פוגע באינטל מבחינת היקף המכירות, משום שהיקף הרכישות שלה קטן יחסית ליצרניות אחרות – אך חשיבותו במסר שהוא מעביר: השליטה של אינטל בשוק המחשבים והשרתים הסתיימה. ההכרזה של מיקרוסופט, לעומת זאת, פוגעת באינטל ישר בכיס, משום שהיא לקוחה משמעותית, והמעבר שלה למעבדי ARM בהחלט עשוי להפוך את המגמה. ביולי השנה אמר בוב סוואן, מנכ"ל אינטל היוצא, כי החברה עשויה להעביר את ייצור השבבים שלה למיקור חוץ, כך שנראה כי סוף סוף נפל לאינטל האסימון.
איפה בדרך טעתה אינטל? ובכן, המכות המתוארות נחתו על אינטל, אך בהחלט לא הגיעו במפתיע. כבר עם השקת ה-iPod הראשון, שהיה מבוסס על מעבדים בעוצמה נמוכה של ארם, בחרה אינטל להתעלם, בטענה שמדובר בשווקים שונים. בשלב הבא, כאשר חברה אפל לארם כדי לצאת עם ה-iPhone (בשנת 2007) ואחר כך עם ה-iPad (בשנת 2010) התחילה אינטל להבין, כי ה-iPad והטאבלטים האחרים שהלכו בעקבות אפל עלולים בהחלט לנגוס בשוק המחשבים הניידים.
על רקע זה החליטה החברה להשקיע בפיתוח מעבדים בעוצמה נמוכה לתמיכה בטאבלטים, אולם ניתבה אותם לקו ייצור זול, עם ביצועים נמוכים יחסית. הסיבה הייתה לא לאיים מבית על המכירות של מעבדי הפרימיום של אינטל, כאילו לשורת הרווח של החברה חשוב איזה מקווי הייצור שלה מניב יותר כסף. מלבד המעמד המפוקפק שלו זכו שבבים אלה של אינטל מבית, הם גם סבלו מאי התאמה לטאבלטים משום שכמעט כל האפליקציות לאנדרואיד פותחו עבור מעבדי ארם. כך, במקום לחדש ולהשתפר נכנעה אינטל וויתרה על הקו.
לעומתה, ארם שהשתלטה יפה על שוק הניידים הציגה גישה הפוכה וביקשה לחדור גם לשוק המעבדים למחשבים ניידים. בעוד אינטל שמרה תמיד על חשאיות בכל הנוגע לפיתוח וייצור המעבדים ולא אפשרה ללקוחות להשפיע על העיצוב והתכנון, וכך המשיכה באופן עקבי לבלום חדשנות, ARM הזמינה את לקוחותיה להיות שותפי תכנון, לשפר את המעבדים ולהתאים אותם לצרכים הספציפיים שלהם. כתוצאה מזה גילתה אפל כי היא מרוויחה יותר משיתוף הפעולה שלה עם ארם.
המצב שאליו נקלעה אינטל קורה גם לחברות גדולות בשווקים אחרים. לדוגמה, חברות כרטיסי האשראי או חברות הביטוח מתמודדות גם הן עם גישה שמרנית ותחרות חדשה שצצה מכיוון לא צפוי: ענקיות האינטרנט כמו גוגל ופייסבוק, שמציעות היום מוצרים פיננסיים. אבל בניגוד לחברות כמו קודאק, נוקיה או אינטל – החברות הללו נלחמות ומחפשות את עצמן בקדחתניות, למשל דרך חבירה לסטארט-אפים בעולמות הפינטק.
ואילו אינטל התאהבה בדומיננטיות שלה בשוק המעבדים למחשבים והמשיכה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב עשרות בשנים. לתקופתו זה התאים ואפשר לה לחלוש על שוק השבבים ביד רמה, אולם ברגע שההתקדמות הטכנולוגית הואצה – אינטל לא עשתה די בשביל להשתנות, ובסוף היא עוד תמצא את עצמה מפסידה לחברת תוכנה כמו מיקרוסופט.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל Tingz, חטיבת הדיגיטל של וואן.
תגובות
(0)