ממשל זמין – רק לא בשבת

אחד היעדים של הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו, הוא שיפור השירות לאזרח. לשם כך, מינה ראש הממשלה את השר מיכאל איתן להיות אחראי על הכנת תוכנית כוללת שתגביר את היעילות של ממשל זמין, תכניס יותר אזרחים למעגל שירותי האונליין שניתן לקבל ממשרדי הממשלה ותהפוך את מדינת ישראל למתוקשבת הרבה יותר ממה שהיא היום.

יותר ויותר גופים ממשלתיים מבליטים בימים אלה את השירותים שהם מספקים ברשת. רשות המיסים, למשל, העלתה קמפיין בהשקעה של עשרות אלפי שקלים במטרה להראות עד כמה קל לשלוח את הדו"ח השנתי של מס הכנסה, כמו גם את דיווחי המע"מ. דרך האינטרנט. מהלך דומה עשה הביטוח הלאומי, שנחשב לחלוץ בהעברת שירותים רבים לאינטרנט במטרה להקל על האזרחים.

הכל טוב ויפה, רק שמספר גופים ממשלתיים או כאלו שנתמכים על ידי תקציבי ממשלה, "שכחו" לספר לגולשים התמימים שאפשר לעשות הרבה מאוד דברים באמצעות הרשת, רק לא בסופי שבוע – מכניסת השבת ועד צאתה.

אם אתה סטודנט, למשל באוניברסיטת בר אילן, סופי השבוע הם באופן טבעי הזמן היחיד בו אתה פנוי ללמוד – לגלוש לאתרי הקורסים השונים ולהשקיע במטלות שלך. עם זאת, לצערך, תגלה במהרה שאינך יכול לגלוש לאתרים של בר אילן במהלך השבת. כך, יד נעלמה מפילה את השרתים, ומדווחת מדי שבוע על תקלה טכנית, שמתוקנת באורח פלא בצאת השבת. בהתחשב בעובדה שהשבת יוצאת מאוחר יותר בחודשי הקיץ, נוצר מצב בו סטודנטים רבים לא יכולים לממש את זכותם ללמוד. העובדה הזו מקוממת מאות סטודנטים בקמפוס, והתשובות שהם מקבלים לא מספקות. נכון הוא שמדובר במוסד בעל אוריינטציה דתית, אולם בבר אילן צריכים לזכור שמדובר קודם כל במוסד אקדמי, שחופש המידע וזמינותו חייבים להיות נר לרגליו לא פחות מעקרונות אחרים.

לא ברור כלל אם פעילות השרתים בקמפוס מהווה חילול שבת, כל עוד מישהו לא מתחזק או לא מפעיל אותם. אפשר היה להבין לו היתה האוניברסיטה מסבירה שבשל קדושת השבת, לא יתבצעו שירותי תמיכה או תחזוקה. באופן זה, הסיכוי שהשרתים של הקמפוס יפלו דווקא בכל שבת, אינו גדול. לעומת זאת, אם אכן זה יקרה, ציבור הסטודנטים ודאי יקבל זאת בהבנה.

כנ"ל לגבי שרת התשלומים של הביטוח הלאומי. זכותו של אדם להחליט אם את החובות שלו למוסד הענק הוא ישלם דווקא בסוף השבוע. מסעי הפרסום של ממשל זמין הרי מדגישים שהיתרון הגדול בתשלומים באמצעות הרשת הוא שניתן לעשות זאת בכל שעה ובכל יום. האמנם?

ההשתקה של האתרים בשבת חורגת מהסטטוס-קוו בין חילוניים ודתיים. היא אף חורגת מגבולות הוויכוח בנושא סובלנות והתחשבות בזולת. הרי מערכות החשמל, לדוגמה, לא מושבתות בשבתות. כאן אולי טמון המקור לתופעה המוזרה הזו: המיחשוב ומערכות המידע עדיין לא נתפסים כדברים חיוניים, כמו חשמל למשל. יש יותר מדי בעלי תפקידים ומקבלי החלטות שמסרבים להשלים עם הקדמה ועם המציאות הטכנולוגיות של ימינו.

הגופים האלה שמעיזים להשתיק את האתרים שלהם בשבת, יוצאים כנראה מתוך נקודת הנחה ארכאית שהם הבעלים של המידע. הם – הרבנים, "קציני הדת" ואנשי הרוח, חושבים שהם אלו שמחזיקים במפתח למידע. הם כמובן טועים. המהפכה התרבותית של שלהי ימי הביניים לא היתה מתחוללת, אילולא בני האדם היו רוכשים ידע. הם למדו לקרוא ולכתוב והסמכות האלוהית על המידע, שהופקדה בידי הכמורה הקדושה, הלכה והתפוררה עם השנים.

בישראל, לעומת זאת, לסמכות הרבנית עדיין יש משקל מרכזי מאוד. כל עוד היא פועלת בקהילות שלה, אין בכך פסול. אולם כאשר היא "מתרחבת", ומשפיעה גם על שירותים שמשמשים את כלל האוכלוסיה – נוצרת בעיה.

העולם המערבי מסתכל בדאגה רבה על משטרים אפלים שחוסמים אתרים כמו גוגל (Google), פייסבוק (Facebook) ודומיהם. ארצות הברית רומזת לאותם משטרים שהתנהגות כזו לא תעבור בשתיקה. אפילו איראן לא הצליחה לדכא את המחאות שהופצו ברשת, בזכותן למדנו עד כמה המשטר שם אפל ואכזרי.

מדינת ישראל, שהתקבלה רק לפני שבועיים ל-OECD, לא יכולה להצטייר בעיני העולם כמי שבימים מסוימים בשבוע מחשיכה את אתריה. החמור מכל הוא שזה מהלך שנעשה בשקט ובחוסר שקיפות, ונחשף רק כאשר מישהו מתלונן. או אז נוצרת סערה ציבורית, ששוכחת כעבור כמה ימים. זה הדבר המסוכן ביותר.

ממשל זמין יכול להתקיים רק במשטר שבו האזרחים נהנים מחופש המידע בכל רגע נתון. אם רשויות החוק לא יעצרו את התופעה הזו במהרה, הקרב על הפעלת אתרי אינטרנט בשבת יהפוך לעוד סעיף במו"מ קואליציוני זה או אחר, שיסתיים במהרה לפני כניסת השבת, כדי לא לעצבן אף אחד. רק ביום חול…