סימנטק לא נערכה מספיק לעולם החדש – ומשלמת את המחיר
השוק לא הופתע כאשר פורסמו הבוקר (ה') - שוב - דיווחים על רצונה של ברודקום לרכוש את (מחצית) סימנטק, שפועלת להגנת ארגונים ● הכתובת על הקיר כבר יותר מעשור ● וגם: למה המומחים מגרדים את הראש כדי להבין מה המניעים של ברודקום לביצוע הרכישה?
בוקר אחד ב-2004 קם ג'ון תומפסון, שהיה אז מנכ"ל ויו"ר סימנטק, והגה רעיון: "הבה נקנה את וריטאס, שפועלת בעולם הגיבוי, ונפיץ קונספט חדש – אבטחת מידע + גיבוי = אבי אבות הגנת המידע". תומפסון, מנהל מוכשר ומוערך, מולטי מיליונר, שלימים היה מועמד לתפקיד שר המסחר בממשל אובמה, לא שיער לעצמו שבמהלך זה הוא גזר דין מוות, ארוך ומייסר, על החברה שבראשותו.
וריטאס הייתה כאבן ריחיים על צווארה של סימנטק: המיזוג לא צלח, משלל סיבות, וב-2015 ענקית אבטחת המידע מכרה אותה לקבוצת משקיעים בשמונה מיליארד דולר במזומן. אף שהסכום היה גבוה, מדובר בהפסד לסימנטק, שקנתה את וריטאס ב-2005 תמורת 13.5 מיליארד.
ארבעה מנכ"לים – ארבע "פרישות" בנסיבות שנויות במחלוקת
ככלל, השנים האחרונות היו לא קלות לסימנטק. ארבעת המנכ"לים האחרונים שלה פוטרו או עזבו את תפקידם בנסיבות שנויות במחלוקת. האחרון שבהם, גרג קלארק, הלך הביתה רק לפני כשלושה חודשים, לאחר שבשנת כהונתו האחרונה החברה חוותה חקירת הונאה פנימית, פיטורים, לחץ מצד המשקיעים וירידה של 32% בערך המנייה. קודמו, מייק בראון, פוטר ב-2016 בשל אי עמידה ביעדי המכירות. ב-2012 הודח מהתפקיד אנריקה סאלם. במקומו מונה היו"ר, סטיב בנט, לתפקיד המנכ"ל – ו-"זכה" לגורל דומה.
אחד הדברים המרכזיים שהיה לסימנטק לרועץ בשנים האחרונות הוא אי הצלחת ההתמודדות שלה עם מגמת המעבר למכשירים ניידים. מכירות ורווחי החברה היו בירידה בשנים הרלוונטיות, בעוד ששוק הגנת הסייבר גדל משמעותית. סימנטק לא הביאה מספיק חדשנות ומולה צצו חברות הגנת סייבר זריזות, עם טכנולוגיות חדשניות.
אלא שבהמשך, סימנטק פצחה במסע רכישות, ונדמה היה שהיא שבה לדרך המלך. באחת מהן, שבוצעה ב-2016, היא רכשה את בלו קואוט תמורת 4.65 מיליארד דולר במזומן והמנכ"ל של הנרכשת, קלארק מיודענו, הפך למנכ"ל סימנטק. עזיבתו של קלארק באה, בין היתר, לאחר שבשנה שעברה חשפה סימנטק בדרמטיות שוועדת הביקורת של הדירקטוריון שלה פתחה בחקירה פנימית עקב "חששות שהועלו על ידי עובד לשעבר" – שם קוד מכובס להונאה חשבונאית או לזיוף מסמכים הקשורים למכירות.
בסיום החקירה הפנימית נדחו הכנסות של 12 מיליון דולר, שהיו חלק מדיווחי הרבעון. הסתבר שנרשמו הכנסות של 13 מיליון דולר, שמתוכן רק מיליון אחד היה אמור להיות מדווח. צרות הרי באות בצרורות: בשל החקירה ותוצאותיה, בנובמבר האחרון נתבעה סימנטק על ידי בעלי מניות. עם היוודע קיומה של החקירה, חוותה החברה מידית ירידה של כ-10% בערך מניותיה, והפסידה יותר משבעה מיליארד דולר בשוויין. או אז, ערכן נותר נמוך בכ-40% בהשוואה לשיא שרשמה. סימנטק סבלה לפני כשנה גם מפיטורי מאות עובדים – 8% מכוח האדם בן 11 אלף העובדים שלה, כחלק ממאמציה לחסוך בהוצאות תפעוליות.
למה ברודקום נכנסה לתמונה?
בשבועות האחרונים התוודענו למהלך המשמעותי הבא שמתרקם בהקשר של סימנטק: במחצית החודש שעבר דווח על העסקה הגדולה אי פעם בעולם הגנת הסייבר – רכישת חברת הענק על ידי ענקית אחרת, ברודקום. אלא שהמגעים בין שתי החברות הופסקו והעסקה ירדה מהשולחן. סימנטק רצתה שהרכישה תיעשה לפי שווי של 22 מיליארד דולר, בעוד שברודקום סירבה והציעה רק שווי של 18-19 מיליארד.
אלא שברודקום לא מוותרת: הבוקר פורסם שהיא נמצאת במגעים מתקדמים עם סימנטק לקנות את החטיבה הארגונית שלה, כשהתמורה המדוברת עומדת על 10 מיליארד דולר. בשוק מעריכים שהעסקה תיסגר בימים הקרובים, והחברות אולי אף יודיעו עליה הלילה, עם פרסום התוצאות הכספיות של סימנטק.
המגעים הללו מסמלים את הרצון של ברודקום להפוך לחברה שפועלת לא רק בעולם החומרה, אלא גם בעולם התוכנה, לאחר שבשנה שעברה עצר ממשל טראמפ את הצעתה לרכוש את קוואלקום, יריבתה. צרה נוספת שניחתה על החברה היא שוועדת הסחר הפדרלית האמריקנית (ה-FTC) בחנה באחרונה את הטקטיקה שהיא נוקטת סביב מכירות המעבדים שלה – מה שהפיל את המנייה בכ-10%.
האנליסטים לא מבינים מדוע ברודקום מוכנה להשקיע סכומים גדולים בחברת אבטחה וסייבר, ומה התועלת העסקית שלה בזה. זאת, בין היתר לנוכח הצהרתו של הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, עם רכישת החברה את CA, שלפיה מטרת רכישה זו היא להפוך אותה לאחת מחברות התשתית הטכנולוגית הגדולות ביותר בעולם.
נראה שהסיבה ההגיונית היחידה שאפשר למצוא לרכישת סימנטק היא שבברודקום חושבים שבעידן שבו המחשוב הופך למבוזר יותר, הרשת מתחילה להימתח עוד יותר לכיוון האינטרנט של הדברים ויש חיישנים בקצה הרשת – צריך לספק שבבים שעושים חיישנות עם אבטחה.
כפי שכתב עמיתי, צבי קצבורג, "אי אפשר להשתחרר מההרגשה שברודקום פשוט החליטה שהיא תהיה חברת ענק ויהי מה. היא ניסתה לרכוש את קוואלקום ולא הצליחה… ברודקום הייתה מוכנה להשקיע בקוואלקום סכום עתק של 120 מיליארד דולר ועשתה כל מה שיכולה, באופן האגרסיבי ביותר, להשלים את הרכישה – אבל ללא הצלחה".
לסיום, כמה מילים על החיבור שבבים-אבטחה. באוגוסט 2010 רכשה ענקית השבבים אינטל את חברת אבטחת המידע מק'אפי תמורת 7.68 מיליארד דולר. ימים ספורים לאחר מכן פגשתי את מי שהיה אז מספר 2 בסימנטק. "ישבנו וחשבנו, דיברנו וברברנו, גירדנו בפדחתנו ולא הצלחנו להבין מדוע אינטל ביצעה את הרכישה", אמר הבכיר. התברר שהוא צדק: כעבור שש שנים היא מכרה את מתחרתה של סימנטק ב-45% פחות, ובהפסד של מיליארדים.
כתבה יפה מאוד מבית מדרשו של יוסי הטווני ! למדתי !