הכוח העולה

הכנס השנתי של המנמ"רים בשלטון המקומי שמתקיים בים המלח, הוא הששי במספר. רצף של נסיבות ומציאות משתנה הפכו אותו לכנס הגדול ביותר בתחומו שנערך, ואולי זהו רמז לעתיד, בהפיכתו לאירוע מכונן. זה היה המסר בדברי ד"ר עדי קפליוק, יו"ר פורום מנמ"רים מוניציפליים, שארגן את הכנס. נדמה כי ד"ר קפליוק עמד יפה במשימתו זו.

פורום המנמ"רים המוניציפליים הוקם לפני 40 שנים על ידי שמעון בוקשפן, מנמ"ר עיריית פתח תקווה לשעבר ומוותיקי הענף. השנים האחרונות בהן נערכים הכנסים הללו, הן גם השנים שבהם ה-IT בשלטון המקומי עבר מהפכה של ממש. הוא הרים ראש, כמו ילד מתבגר שחי בסביבה שכל הזמן קיפחה אותו ועתה הוא אומר: "די! לא עוד!"

הבעיות הקשות שאיתן מתמודדות כל הרשויות המקומיות בישראל, השליכו ישירות על ההתייחסות למיחשוב מצד ראשי הרשויות. במשך שנים הם התייחסו למחשב כאל עוד השקעה בעציץ שיקשט את לשכתם ומשרדיהם של הפקידים העירוניים.

שלשום (א'), התייצב רון נחמן, ראש עיריית אריאל, מעל במת אולם ההרצאות במלון ליאונרדו בים המלח ואמר: "לא עוד". המאבק של הרשויות המקומיות, שרק החל עתה, הוא גם מאבק על משאבים שווים בכל הקשור לנושא המיחשוב ברשויות. נחמן הביא נימוק פשוט ביותר: כל ראשי הרשויות מבינים כיום כי נדרש להיות בקשר עם התושב לאורך כל הקדנציה ולא רק פעם בארבע שנים.

להיות בקשר עם התושב זה לענות לדואר אלקטרוני, זה לכתוב בלוגים, להיות חבר של התושב בפייסבוק (Facebook), ולהיות בכל מקום שבו האזרח נמצא. ראשי הערים ברובם אינם מבינים במיחשוב. נחמן, במובן זה הוא חריג, שהכניס את הטכנולוגיה לעירו לפני שנים רבות. כדי לבצע את המהפך הזה, הרשויות זקוקות למנמ"רים, הן זקוקות לאגף מערכות מידע מבוסס, בעל כוח והשפעה, שיספק כלים לקבלת החלטות, שיוכל להוביל את הרשות ליעד הרצוי.

נחמן, לוחם בלתי נלאה, אמר שהוא לא מבקש הרבה מהממשלה. כל שהוא דורש זו השוואת תנאים לתקציבי הענק שהממשלה משקיעה במערכות מידע ברמה הארצית. מרכבה וממשל זמין, הסביר נחמן, הם פרויקטים חשובים, אבל "הרייטינג" שלהם נמוך יחסית, כי הם משרתים צרכים פחות דחופים של האזרח. "את האזרח מעניין לפתור את הבעיות המיידיות שלו, באמצעות האינטרנט", אמר, "הוא רוצה שהרשות שלו תהיה מתוקשבת, זמינה כל הזמן, הוא רוצה לדבר עם ראש העיר שלו – שאותו הוא מכיר מהרחוב. פחות מעניין אותו למלא טפסים דרך האינטרנט, או לקבל מידע על שעות הפתיחה של משרדי הממשלה ומידע נוסף, חשוב ככל שיהיה".

בממשלה ובמגזר הציבורי בישראל יש מערכות מושקעות ומתקדמות. בישראל יש גם מערכות מאוד מתקדמות של מיחשוב בשלטון המקומי. אלא שאחת הבעיות היא שהן לא מדברות ביניהן. הניסיונות לחבר בין מערכות המיחשוב של הממשלה לאלו של הרשויות המקומיות – נכשלו עד כה, למרות לא מעט ניסיונות. זה לא נפל בגלל טכנולוגיה, אלא בגלל סיבות אחרות, "אישיות". בכנס השנה בים המלח נדמה היה ששני הצדדים – הארצי והמקומי – מבינים שהם מתקרבים לנקודה בה לא יוכלו יותר להתעלם איש מרעהו.

הסיבה העיקרית היא בהתארגנות של המנמ"רים ברשויות המקומיות. מדובר בדור חדש של מנמ"רים, שידע למצב את עצמו היטב בשדרה הניהולית של הרשות המקומית. ככזה הוא יודע לתת פתרונות, להוכיח את עצמו וכעת הוא משדר מסר ברור לראשי הערים ולממשלה: "אנחנו פה, יש לנו כוח, יש לנו מבנה ארגוני. אם אתם, הממשלה, רוצים באמת לשפר את השירות לאזרח; אם אתם באמת רוצים שקט, תדעו שכדאי לכם מאוד 'לספור' אותנו".

העוצמה אותה צברו המנמ"רים המוניציפליים, אפשרה להם לעלות על הבמה ולהציג פתרונות נהדרים, שחוסכים הרבה מאוד כסף, פרויקטי IT שנעשו בתקציבים זעומים יחסית, פרויקטים שללא ספק משפיעים ישירות על כל אזרח ואזרחית.

נכון הוא שלא כל המנמ"רים ברשויות דומים אחד לשני, בשל הבדלי הגודל של הרשויות. אבל עדיין, רב הדומה על השונה. ד"ר קפליוק עשה מאמצים רבים להביא לכנס מנמ"רים מהפריפריה, מנמ"רים של רשויות ערביות ודרוזיות, מנמ"רים של רשויות קטנות – כאלה שכוח המיקוח שלהם מול השלטון המרכזי – קטן. אבל היכולת של כל המנמ"רים לעבוד ככוח אחד, לסייע לעמיתיהם החלשים ולתמוך איש ברעהו במאבקם המשותף להשגת היעדים, כל אלו יוצרים את התחושה שצומח כאן כוח חדש במגזר הציבורי. זהו כוח עולה, שהפעם – הממשל המרכזי כבר לא יוכל להתנער ממנו.