הקרב על שמות המתחם

החדירה של האינטרנט לכל תחום בחיינו, הופכת אותו, לדעת רבים, מעוד צינור להעברת מידע או פרסום – למדיום עצמאי, שמשקף את החיים שבמציאות הפיסית. כך, כיום כ-1.6 מיליארד בני אדם מחוברים לרשת האינטרנט.

ככל שרמת החדירה של השימוש ברשת גבוהה יותר, הנגישות שלה פשוטה יותר, כך הקריטיות שלה נעשית משמעותית יותר. הקריטיות אינה רק ברמת המשתמשים ושימושיהם ברשת, אלא גם ברמה הבינלאומית: קונפליקטים בין מדינות – בשל סיבות פוליטיות, כלכליות, לאומניות או דתיות – מוצאים את ביטוים גם ברשת.

המאבק הלוהט ביותר שמתקיים כיום באינטרנט ברמה הגלובלית, הוא המאבק על השפה. יש שיאמרו כי שפת האינטרנט היא האנגלית, ומי שלא שולט בשפה זו, מאבד את סף הכניסה הבסיסי להתחבר לרשת. אין המדובר רק בתכנים של האתרים שפועלים ברשת, אלא גם בדברים יותר בסיסיים: שם המתחם (דומיין), שהוא בעצם שער הכניסה באמצעותו הגולש מגיע לאתרים ולתכנים ברשת. זה השער שכל כך הרבה גורמים כלכליים ואחרים תלויים בו. בעידן הרב-ערוצי, התחרות על כל גולש קשה יותר, וחברות צריכות להתאמץ כדי לשכנע את הגולש להיות איתם. השפה היא ללא ספק מחסום רציני ביותר.

עד לפני כמה שנים היתה מעין אקסיומה, לפיה השפה בה נכתבים שמות האתרים היא האנגלית. מסתבר שבעולם יש תנועה שלמה של גופים, ארגונים ומדינות, הקוראים תיגר על ההגמוניה האמריקנית בקשר לשמות המתחם. כבר כיום יש מאות אלפי שמות מתחם בשפות הלאומיות של אותן מדינות, החל מסינית, רוסית, ספרדית וכמובן גם עברית.

לישראל יגיע ביום ד' הבא, ה-17 לחודש, פרופסור סאברמניאן סאבייה, יו"ר מועצת המנהלים של i-DNS.net. המדובר בחברה בינלאומית שעוסקת, בין היתר, בפיתוח ואספקת שמות מתחם רב-לשוניים שאינם אנגלית. פרופ' סאבייה ישתתף כמרצה אורח בכנס אינטרנט.קום שייערך במלון דניאל שבהרצליה, בהפקת אנשים ומחשבים בשיתוף עם חברת דומיין דה נט הישראלית. זו האחרונה מספקת, בין היתר, שמות מתחם בעברית לחברות ישראליות שמעוניינות ששם המתחם שלהן יהיה בשפה זו.

הטכנולוגיה לכתיבת שמות מתחם בשפות רב-לשוניות נקראת IDN ופותחה בשנת 1998 באוניברסיטה של סינגפור, שפרופסור סאבייה חבר בה. השימוש בה החל שם, כמו גם באוניברסיטאות אחרות, דוגמת אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, ארה"ב. פרופ' סאבייה הוא בכלל פיסיקאי, ולנושא של שמות מתחם רב-לשוניים הוא הגיע במסגרת השקעותיו בחברות טכנולוגיות בארצות הברית ובסינגפור. הוא נחשב לחלוץ וחוקר את תחום שמות מתחם במשך שנים. הוא אף הוביל מהלכים בינלאומיים לאימוץ הטכנולוגיה כתקן בינלאומי, שמוטמעת כיום כבר במרבית הדפדפנים.

דוד פרידמן, סמנכ"ל שיווק ומייסד דומיין דה נט, שמארחת את פרופסור סאבייה, אומר כי הנושא של שמות מתחם הולך מתחמם. לדבריו, הבעיה אינה טכנולוגית, אלא תרבותית ופוליטית, והיא עולה על רקע המאבקים של ארצות הברית מול סין או רוסיה. "כדי לסבר את האוזן", אומר פרידמן, "אמנם באסיה אחוז החדירה של האינטרנט עומד על 20% אבל מבחינה מספרית, הוא מהווה 42% מכלל הגולשים בעולם. אז אולי בכלל צריך להפוך את הפירמידה ובמקום שהסינים ילמדו אנגלית – שהאמריקנים ילמדו סינית או רוסית?".

לדברי פרידמן, הטענה לגלובליות שמאפיינת את הרשת, נכונה בעירבון מוגבל. "סקרים מראים שבמרבית המדינות, הגולשים הממוצעים גולשים בעיקר לאתרים המקומיים שלהם, לחברות שהם מכירים. אנחנו, אנשי ההיי-טק ואנשי עסקים, עם כל הכבוד לנו, מהווים מיעוט – ולגבינו האנגלית היא הכרחית".

הוא מציין, כי באופן לא מפתיע, התנועה הרב-לשונית הזו, מדאיגה את האמריקנים ומשמשת כלי נשק בידי כל יריביה, במיוחד בתקופה זו. בכנסים בינלאומיים שעוסקים בשאלות משילות האינטרנט ומי ינהל אותו, רואים אותם גורמים בשפה האנגלית בשמות המתחם את הקולנילאיזם החדש האמריקני, שמטרתו לנכס לעצמו עוד כלי לשלוט בעולם.

ארגון האינטרנט העולמי, ICAN, שממומן חלקית על ידי האמריקנים, אומנם אימץ את התקן של IDN, אבל אינו מסתיר את העובדה ש-"בעלי המניות" האמריקנים שלו אינם ממש מאושרים מכך. גם האיחוד האירופי החל להתעניין בנושא, וגורמים בכירים מתחילים לחפש דרכים כדי למסד את ריבוי השפות ברשת. החשש הגדול הוא שהוולונטריות שעל בסיסה פועלת הרשת – עלולה להתפרק, והעולם יתפצל בהתאם לחלוקה הגיאוגרפית שלו. פירוש מעשי של מצב זה הוא פירוק האינטרנט כרשת אחת גלובלית.

זהו לא רק עניין סמנטי, אלא מאבק שמאחוריו מסתתרים אינטרסים פוליטיים ואידיאולוגיים, אשר שימשו בעבר דלק ללא מעט מלחמות ומאבקים עקובים מדם. לגבינו, המהפכה הזו מאוד רלבנטית, שכן כולנו מכירים את המגבלות של הקלדת שמות מתחם ישראליים בשפה האנגלית.

חברות רבות נאלצו לחפש שמות "קליקים" יותר, כי שם החברה שלהם ממש לא ידידותי לשרת ה-DNS כך, לדוגמה, רשת סטימצקי, שהמירה את שם האתר שלה ל-ibooks ועוד רבים אחרים. היתרונות השיווקיים שיכולים להיות לחברות ישראליות, על ידי יצירת שמות מתחם בעברית, ברורים לכולם. העובדה שרובן לא ממהרות לפרסם את שמות המתחם שלהם, נובעת בין היתר, מחוסר מודעות ומטענת הנגד של אלו הקובעים כי על שמות המתחם להופיע בשפה האנגלית בלבד.