"הפוליטיקאים אלופים בדיבורים, אבל לא עשו כלום למען ההיי-טק"

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, נותן ציון נכשל לממשלה היוצאת בכל מה קשור לטיפול בהשקעות ובצמיחת הענף. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מדגיש כי בהעדר טיפול בבעיות כמו מחסור בכוח אדם, תמריצים לעידוד ההשכלה הגבוהה ובעיקר מאבק עיקש לחיסול הביורוקרטיה, המשק הישראלי כולו ייפגע לאחר הבחירות. זאת, במיוחד לאור הגרעון הגדול בתקציב שהממשלה החדשה תצטרך לטפל בו. בנוסף, הוא מזהיר כי "יש הנחה שההיי-טק יכול לדאוג לעצמו, וזה ממש לא נכון".

איך אתה מסכם את תפקוד הממשלה היוצאת בתחום ההיי-טק?
"הפוליטיקאים שלנו אלופים בדיבורים. הם אוהבים להצטלם במפעלי היי-טק ולהוציא הודעות משבחות על אקזיטים, אבל בפועל, הם לא עשו שום דבר למען ההיי-טק. כאשר תקום ממשלה חדשה, היא פשוט צריכה ליישם את ההחלטות של זו הקיימת – ולאחר מכן את אלה שהיא תקבל.

מיד לאחר הבחירות ניחשף כולנו לגירעון המפלצתי שיש לנו בתקציב. ההיי-טק הוא עדיין מנוע הצמיחה הראשי של המשק ואם לא ידעו לשמר אותו, הטיפול בגירעון הזה יהיה קשה יותר".

איך ענף ההיי-טק יושפע מהתחזית הלא אופטימית שלך?
"ענף ההיי-טק לא חי בבועה. קרו פה כמה מגמות עיקריות שקשורות זו באחרות. ראשית, הופר המאזן בין הסקטור הציבורי לפרטי, בכך שזה הציבורי צמח בלי פרופורציה. מגמה שנייה, שקשורה ישירות בהיי-טק וצצה מאחר שלא מטפלים בבעיות האחרות: 34% מהעסקים הכי צומחים בישראל מעבירים עבודות לחו"ל. עמק הסיליקון בארצות הברית מתמלא בחברות ישראליות, שעוברות מכאן. בקרוב נחוש עוד יותר את מצוקת כוח האדם בגלל הפרישה הטבעית של יוצאי ברית המועצות לשעבר, שהיו אחד הדברים היותר טובים שקרו לענף ההיי-טק".

מה אתה מציע?
"אני מציע לעשות את מה שמדברים עליו כל כך הרבה: להחזיר את האיזון בין המגזר הפרטי לציבורי. יש פקידים, בכל מיני עמדות, שנוטלים לעצמם סמכויות שאיש לא נתן להם. קיימת ביורוקרטיה איומה שנובעת מהחלטות של אותם פקידים, שצריכים בין היתר לאשר מענקים לחברות היי-טק, ולנהל משאים ומתנים עם יזמים. הם מצליחים להבריח אותם. הממשלה חייבת להצהיר בגלוי וללא פחד: עידוד הצמיחה במשק זה לא הגדלת המנגנון הממשלתי ושומרי הסף, אלא הגדלת התמיכה בהיי-טק. אנחנו אלה שבזכותם אפשר לשלם לאותם פקידים שכר".

כיו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק אתה בוודאי מודע לכך שנעשו בכל זאת כמה דברים, למשל הפעילות של רשות החדשנות.
"פעילות רשות החדשנות, בדומה לפעילות המדען הראשי לפניה, לא שינתה בהרבה. היא מבוססת על מדיניות שגויה שלפיה הממשלה מעניק הלוואות לסטארט-אפים, ולא תמיכה ישירה. תקציב הממשלה לסיוע להיי-טק, לחברות מו"פ ולכל מה שהרשות מייצגת לא גדל כבר שנים. יתרה מזאת, ההשתתפות של הממשלה במו"פ נמצאת בצניחה מתמדת".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock

איך אתה מסביר את התופעות האלה? אתה עצמך אירחת לפני שנה את ראש הממשלה, שהכריז על תכניות חשובות למען הענף.
"נתניהו אכן הכריז, אבל שום דבר עד היום לא יצא לפועל, לצערי. מלחמה בביורוקרטיה ובפקידות שנוטלת סמכויות דורשת אומץ לב של פוליטיקאים להתמודד עם זה – וזה לא קל. הרבה יותר נוח לתת תוספות שכר לשוטרים מאשר לנהל תכנון ארוך טווח להשקעות ומשיכת משקיעים".

מה אתה מציע, אפוא, לממשלה הבאה?
"לא צריך להמציא את הגלגל. יש צעדים שהיה צריך לעשות קודם, כמו הגדלת הפקולטות למדעי המחשב וההיי-טק, ולהעלות תקציבים שיהיו מעודדי צמיחה. 16 שנים עומדים על אותם היקפים, רק קוראים לילד בשם אחר. במציאות הזו נוצרים המצבים שציינתי, כמו בריחת מוחות ופרויקטים לחו"ל, והעובדה שחלק גדל והולך של הסטארט-אפים נמכר לחברות זרות. לא יהיו פה עוד מלאנוקס ומובילאיי. האקזיטים לא יצילו את המדינה אלא השקעות, תכנון נכון וצמצום סמכויות של פקידים שאיש לא נתן להם אותן ואף אחד לא מעז לטפל בהם".

ואולי אחת הסיבות למה שתיארת היא שאתם עדינים מדי – לא צועקים, לא נאבקים?
"ההיי-טק לא צועק. אנחנו לא מוכנים להשלים עם התרבות של כוחניות ומי שצועק – מקבל. אנחנו מוטרדים מהעתיד של המדינה, שההיי-טק הוא מנוע הצמיחה הראשי שלה, לא מבקשים שום דבר עבור עצמנו ודואגים לעתיד ילדינו ונכדינו".

האם אתה בעד שימונה שר לענייני היי-טק, שירכז את כל הסמכויות בנושא?
"במקום המשרדים הקיימים – כן. זה יכול להיות מועיל. בכלל, אנחנו צריכים ראש ממשלה שבא מההיי-טק, ולא גנרלים שמבינים בביטחון וצבא. המשק הישראלי יעמוד במבחן רציני מאוד אחרי הבחירות וכל ממשלה שתקום תהיה חייבת להשקיע ולעודד אחרים להשקיע למען צמיחת ההיי-טק, כי אין לנו משהו אחר".