בחירות 2019: איך מתמודדים עם הבוטים והפייק ניוז?

הפעילות ברשתות החברתיות והניסיונות של מועמדים ומפלגות להשפיע באמצעותן על הבוחרים עלו מדרגה בבחירות האחרונות ● פרופ' קרין נהון ואבי בליזובסקי מנתחים את הנושא ואת השפעתו

19/03/2019 16:55
פייק ניוז. צילום אילוסטרציה: BigStock

מדוע דווקא מערכת הבחירות הנוכחית שונה? / פרופ' קרין נהון

בחירות 2019 שונות מכל מערכת בחירות שידעה ישראל בעבר, והטכנולוגיה משחקת תפקיד חשוב בכך. תמיד היו כאן תכסיסים, תרגילים מלוכלכים ומניפולציות שונות, וזוהי אינה מערכת הבחירות הראשונה שבה משחקות הרשתות החברתיות תפקיד – אבל הפעם זה שונה. רמת התחכום, יכולת הטרגוט של הטכנולוגיה, וכן יכולות ההפצה וההתחזות – השתפרו. כמו בארצות הברית ובמדינות נוספות, הפעם גם בישראל מתקיימים ניסיונות מאורגנים, חיצוניים ופנימיים, להשפיע על השיח הציבורי ולשנות את התודעה ואת ההעדפות שלנו באמצעות מניפולציות ברשתות החברתיות.

הביטוי המשמעותי ביותר של אותם ניסיונות מאורגנים הוא באמצעות פרופילים פיקטיביים ומזויפים, בין אם של אנשים בשר ודם או על בסיס אלגוריתמים (בוטים). הם מתחזים למצביעים קולניים ואידאולוגיים, מפיצים מידע כוזב ומסית, יוצרים פחד ומשסים קהלים אלה באלה מתוך אינטרסים של מועמדים שונים. אנחנו לא בהכרח מזהים אותם או את ניסיונות ההשפעה הללו, כי הם מגיעים אלינו בעורמה. הם משדרים את המסרים המורעלים שלהם דרך אנשים אמיתיים, כמוני וכמוך, או דרך "חברים". כי הרי למי תאמין? לחבר שלך שנמצא באותה קבוצת ווטסאפ או פייסבוק, או לחשבון שאתה לא מכיר?מעבר למניפולציה הישירה על הבוחרים, יש תוצאות רוחב לטווח הארוך שצריך לתת עליהם את הדעת. אנחנו הופכים לחשדניים. אנחנו פשוט לא יודעים למי להאמין, ולא תמיד מבחינים בין אמת לבדיה. אם יש פצצה חכמה שפוגעת פגיעה אנושה בדמוקרטיות, הרי שחומר הנפץ שלה הוא דיסאינפורמציה. משם הכל מתחיל.

רשתות חברתיות לא משקפות את המציאות או את סדר היום הפוליטי, אלא מביאות תמונה מעוותת של יחסי הכוחות בין קבוצות שונות והתגוששות מוטה של נרטיבים של ציבוריים. בעלי אינטרס משקיעים זמן ומאמץ כדי לקדם מסרים מסוימים, לעתים מסרים קיצוניים, כי קיצוני שווה ויראלי. באותו הזמן הם משתיקים קולות אחרים. התמונה המוטה הזו, לא רק שאינה משקפת את המציאות, היא בעצמה מייצרת מציאות אחרת.

פרופ' קרין נהון, חוקרת במרכז הבינתחומי בהרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: ניב קנטור

פרופ' קרין נהון, חוקרת במרכז הבינתחומי בהרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: ניב קנטור

החקיקה בישראל לא ערוכה להתמודד עם הנסיבות החדשות הללו ולרשויות אין את הכלים המתאימים להיכנס למטבח הלוהט שנקרא "מרחב האינטרנט". פייסבוק וטוויטר, שמרכזות קהלים גדולים מקרב הבוחרים והמשפיענים בישראל, הבטיחו ואף החלו לנקוט באמצעים שונים על מנת להקטין את הפגיעה בטוהר הבחירות, אבל זה מעט מדי וכנראה מאוחר מדי לבחירות 2019.

לכן יזמנו – איגוד האינטרנט הישראלי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה ופרויקט הבוטים הגדול – כלי שיחזיר לציבור את הכוח לנפץ את המראה המעוותת. לראות מבעד למטריקס – אם רוצים לעשות רפרנס לסרט האהוב.

כל מי שחושב שהוא מזהה בוט, פרופיל מזויף או תעמולה בלתי מזוהה – שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שהיא פסולה לאחר שפנינו אליו בנושא – יכול לדווח עליו/ה לקבוצת מומחים. אנחנו נבדוק את הדיווח ואם נתרשם שיש בו ממש, נעביר אותו למשטרה ולוועדת הבחירות המרכזית, ובמקביל נבקש מפייסבוק או מטוויטר להוריד אותו. אני מאמינה שזהו כלי דיווח שיגביר את השקיפות וההוגנות של מערכת הבחירות, ויסייע לנקות את השיח ולהחזיר את הכוח לבוחרים.

הכותבת הינה חוקרת במרכז הבינתחומי בהרצליה, ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי.

המשמעות ההרסנית לדמוקרטיה / אבי בליזובסקי

בבחירות הקודמות הופתעו הפרשנים הפוליטיים מההפרש העצום בין קלפיות המדגם לבין תוצאות האמת. מה שהם לא ידעו זה שבשעות האחרונות של יום הבחירות הופצצו מכשירי הטלפון של אזרחים רבים, המזוהים עם הליכוד, במסר המבוהל "הערבים נוהרים לקלפיות". התלווה לכך סרטון פייסבוק שבו נראה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אומר את המסר – סרטון שכמובן הודהד ושותף מאות אם לא אלפי פעמים. שני הקמפיינים הללו, ובעיקר הסלולרי, הם אלה שהניעו את המצביעים הליכודניקים לצאת מהבית ולהצביע.

אבי בליזובסקי. צילום פרטי

אבי בליזובסקי. צילום פרטי

כעת, מסתבר, הקמפיין עלה שלב, כאשר דווח שהליכוד מפעיל בוט שאוסף נתונים על המצביעים הפוטנציאליים וממקד את המסרים אליהם. פייסבוק הגבילה מאוד את השימוש בבוטים לאחר פרשת קיימברידג' אנליטיקה וההתערבות הרוסית בבחירות בארצות הברית. למרות הצהרותיו הפומביות לאחר בחירתו של דונלד טראמפ כאילו הרשת החברתית והשימוש שעשו בה הרוסים כדי להגיע לבוחרים פוטנציאליים ולשדר להם מסרים שפונים אל הרגש, מארק צוקרברג הבין שהוא בבעיה.

לפני כשנה חסמה פייסבוק את האפשרות לעדכן את דף המשתמש באמצעות בוטים – תוכנות שמאפשרות, למשל, לבעלי אתרים לעדכן את הדפים האישיים שלהם בקישורים לכתבות מיד עם פרסומן. היא הותירה זאת רק לדפים ולקבוצות, ובמקביל הורידה את החשיפה הכללית אליהם.

לפי תגובת פייסבוק, כנראה שהשימוש בבוטים מותר, אך בדרכים שאינן אוספות נתונים על המצביעים, ונציגי החברה חידדו זאת בפני אנשי הליכוד. אלא שככל הנראה, האיסוף כבר בוצע. אי אפשר לסמוך על מפלגה כלשהי שתגיד לבוחרים דברים שאינם נוחים לה. מכיוון שהרשת החברתית היא כיום מקור עיקרי לחדשות עבור הרבה אנשים, המשמעות היא שאנשים יצביעו כשלא כל הנתונים ידועים להם, וזו כבר בעיה לדמוקרטיה.

הכותב הינו כתב אנשים ומחשבים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים