האם הגנרלים ידאגו להיי-טק?

הערב (ה') יסיימו כל המפלגות המועמדות בבחירות את הגשת רשימות המועמדים שלהן לוועדת הבחירות המרכזית בכנסת, ויסתיימו האיחודים, הפיצולים והתן וקח על מקומות. החל ממחר, וביתר שאת, מתחילת השבוע הבא, נכנסת מערכת הבחירות לשלב השני והמכריע שלה: שכנוע הבוחרים להצביע בעד אחת מהרשימות. אחד הדברים שבוחנים לפחות חלק מהבוחרים בבואם לקבל החלטה את הפתק של איזו מפלגה לשלשל לקלפי הוא זהות האנשים שמובילים את הרשימה.

בצמרת הרשימות של המפלגות המתמודדות בבחירות, בשני הגושים, ממוקמים כיום גנרלים בדימוס – שלושה רמטכ"לים לשעבר, אלופים וקצינים בכירים במיל'. סביר להניח שגנרלים אלה יתמקדו בנושא הקרוב לליבם והחשוב לכולם: הביטחון.

על הגנרלים להתייחס גם ל-"סיירת" ההיי-טק

אלא שכח"כים, הם יעסקו, מן הסתם, לא רק בענייני ביטחון, ומן הראוי שהם יקדישו כבר עכשיו זמן משמעותי ללימוד האתגרים הנוספים שיש לישראל. התפיסה שלפיה יש צורך להרים בו זמנית את דגל הביטחון ואת הדגל החברתי מלווה את החברה הישראלית עוד מלפני הקמת המדינה, ובמיוחד לאחר הקמתה. העידן הנוכחי רק חידד את הצורך בחיבור בין שני יעדים אלה. לכן, ההתייחסות להיי-טק במצעים של הרשימות, כולל באג'נדה של הרמטכ"לים במיל', לא צריכה להיות רק בהיבט הסקטוריאלי של הענף.

כשמדובר בהשקעה בתשתיות למען ההיי-טק, לא מדובר בסיוע ישיר לחברות הטכנולוגיות שפועלות כאן, ובוודאי לא לאלה שעומדים בראשן. הדאגה שלהם היא לעתיד ילדיהם, לעתידה של המדינה ולכך שתמשיך להחזיק בדגל של מדינת החדשנות, אומת הסטארט-אפים. כיום, יותר מתמיד, צריך להיות ברור לגנרלים וליתר הפוליטיקאים שהמעמד המיוחד שלנו כמדינת סייבר והיי-טק כבר מזמן לא מובן מאליו. כאן דרושה התערבות הממשלה, כל ממשלה שתיבחר, שתתווה מדיניות לאומית רחבה. תכליתה היא למנף את ההצלחות של החדשנות הישראלית לטובת הרחבת מעגל התעסוקה בהיי-טק ולשבור את תקרת הזכוכית, שגורמת לכך שרק 8% מכוח העבודה מועסק בהיי-טק, ולפערים הולכים וגדלים בשכר ובין המרכז לפריפריה. הממשלה הבאה שתקום, מכל צד של המפה, חייבת להאיץ את התהליכים בתוך מוסדותיה, על מנת שיאמצו לפחות חלק מהחדשנות, שתשפר את איכות החיים שלנו, תאפשר להתייעל ובעיקר תצמצם את הבירוקרטיה.

אם מסתכלים על הצד החיובי במציאות של ריבוי הגנרלים בצמרת, ניתן לומר שלפחות חלק מהם קידמו מאוד את התקשוב והשילוב של המערכות הדיגיטליות בפעילות צה"ל. בתקופתו של משה (בוגי) יעלון כרמטכ"ל הוקם אגף התקשוב, ותחת פיקודם של גבי אשכנזי ובני גנץ הוא שגשג, הפך להיות משמעותי ביותר, נטל חלק במבצעים צבאיים ותרם להצלחתם. הניסיון שלהם בעבודה עם האגף יכול להביא משב רוח רענן לחשיבה הממשלתית, שאמנם מבינה את החשיבות של החדשנות אבל עדיין לא מסוגלת לחשוב מחוץ לקופסה ולתת לה עדיפות לאומית, שבאה לידי ביטוי בכל המשק והחברה, לרבות בהיבטי החינוך וההשקעות.

חינוך, מצוינות וחלל

ואם כבר חינוך ומצוינות, הלילה עתידה להיות משוגרת לירח החללית הישראלית כחול לבן, באמצעות טיל שייצא מאתר השיגור בפלורידה. זהו ללא ספק רגע היסטורי מרגש, והוא עוד ביטוי לפוטנציאל האנושי העצום שיש פה ולא מנוצל. האנשים שעסקו בפרויקט הזה ומסוגם הם אלה שהמדינה צריכה לשכפל ולדאוג שיהיו לנו עוד הרבה כאלה. הפוטנציאל קיים. מי שביקר השבוע ביריד הטכנולוגיות של משרד החינוך, שנערך בחולון, יכול היה להיווכח בנערים ונערות לרוב שבאו לפגוש את ראשי תעשיית ההיי-טק בישראל. אלה מצדם נרתמו למאמץ לשכנע את הצעירים ללכת למגמות מדעיות, על מנת להצטרף לעתודה של המהנדסים והמפתחים של המדינה – עתודה שסובלת ממחסור חמור מעין כמותו.

השורה התחתונה: "מפלגת הגנרלים" שנוצרה, ששלושת הגנרלים שציינתי עומדים בראשה, לצד יאיר לפיד, תיקרא כחול לבן. ראשיה צריכים להבין שכחול לבן וציונות הם גם חדשנות, תרבות של מצוינות ויזמות. והציבור, שילך להצביע, חייב לקחת אחריות ולתבוע מהמנהיגים שהוא מאמין בהם להציג לו תכנית שתוביל את ישראל קדימה בעשורים הקרובים, לרבות בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה.