שבוע מעונן מאוד

השבוע האחרון היה שבוע מעונן מאוד, ולאו דווקא בגלל מזג האוויר. לפחות בשלושה כנסים שונים, שנערכו במקומות שונים על פני הגלובוס, הופיעו מנהלי מיחשוב בכירים מחברות שונות והעלו את הענן לראש סדר יומם של המאזינים להם.

לכל הדעות אין זה מקרי. כך, מארק שירמן, מנכ"ל ונשיא גלאסהאוס (GlassHouse) העולמית, אמר בכנס לקוחות של סניף החברה בישראל, כי מיחשוב ענן אינו באז פרסומי אלא משהו אמיתי שתופס את כל הארגונים.

במפגש של מנמ"רים חברי מועדון C3 של אנשים ומחשבים, שהתארחו בבזק בינלאומי, אמר איציק בנבנשיתי, מנכ"ל החברה, כי אחד היעדים שהחברה הציבה לעצמה השנה, הוא הרחבת הפעילות שלה בתחום הענן, על ידי כניסה לתחום התוכנה כשירות, SaaS, וכן שירותי ענן מלאים על גבי יישומים היושבים על מערכות כגון CRM ,ERP, ואחרות. החברה השקיעה עשרות מיליוני שקלים בהקמת חוות שרתים חדשה ומשוכללת, על מנת להיות ערוכה להיכנס לתחום בצורה מסודרת ולהתחרות בלא מעט חברות ישראליות שכבר מציעות שירותים שכאלה.

בסן פרנסיסקו, בכנס של RSA – חטיבת האבטחה של EMC, אמר ארט קוביילו, מנכ"ל RSA בנאום הפתיחה בכנס, כי נושא הענן מאוד מעניין את מרבית המנמ"רים אבל עדיין – 51% מהם סבורים שאבטחה היא המעצור העיקרי למימוש מהיר, נכון ומלא של התחום.

ולא רק שם. גם בתערוכת המיחשוב הגדולה בעולם, סביט (CeBit), הנערכת השבוע בהנובר שבגרמניה, היה הענן אחד מנושאי העניין המרכזיים והוצג על ידי כל החברות הגדולות בעולם, HP, יבמ (IBM), דל (Dell) ואחרות.

אולם למרות האופטימיות שמרבית הספקים מנסים לייצר, מסיבות מובנות, הרי שהתחושה היא שבצד של הלקוח, טרם הגיע השלב שבו מנמ"רים החליטו לעשות את הצעד המכריע הזה, ולעבור למודל עבודה של מיחשוב ענן.

אישוש לכך ניתן ללמוד מדבריו של קוביילו, לפיהם בסקר שהם ערכו התברר להם שעדיין מחצית מהמנמ"רים ציינו שהמחסום העיקרי שלהם במעבר לענן הוא האבטחה. זו, הודה קוביילו, לא התפתחה בקצב משביע רצון שידביק את קצב ההתפתחות של הווירטואליזציה, שהענן הוא חלק בלתי נפרד ממנה.

תחושה זו קיימת גם בקרב מנמ"רים רבים בשוק הישראלי. הם באים ליותר ויותר כנסים שבהם מדגימים את יכולות הענן, הם מוזמנים לבקר במרכזי נתונים חדישים שאמורים לספק את שירותי הענן, הם שומעים כמה כסף זה יחסוך להם. ועדיין, הדרך להצטרפות לענן עדיין רחוקה.

בסופו של דבר, עם כל הכבוד לענן, התפיסה שמאחוריו כלל אינה חדשה. ב- 1960 חזה מדען של ענקית התקשורת בל (Bell), ג'ון מקארתי, שצריכת פעולות חישוביות גדולות על מכונות מחשב, תהיה יום אחד דומה למודל של צריכת חשמל. אחר כך התפתחו שירותי לשכת שירות שבה העבירו ארגונים שלמים את האחריות של ניהול המיחשוב שלהם לחברות חיצוניות. ב-1990 מיצב הענן את מעמדו בתחום התקשורת, כאשר חברות תקשורת החלו לתת שירותי VPN על גבי ענן. בעשור האחרון התפתח מאוד תחום מרכזי הנתונים שאיפשר לחברות גדולות לספק שירותי אירוח על שרתים שיושבים אצלם, לחברות שלא רוצות לנהל את כל ה-IT אצלם. הענן הוא סוג של מרכז נתונים, אבל וירטואלי.

אז מה מפחיד כל כך את המנמ"רים? הם נלחמים על מעמדם, על היותם דמויות מפתח בדרך להגשמת החזון של הארגון, ורואים בענן מעין איום. עצם העובדה שהנכס היקר להם מכל – המידע הארגוני – יישב על שרת עלום אי שם, מבלי שהם יוכלו לבוא לבקר אותו לפחות פעם בשבוע (אף שיש מנמ"רים שעושים זאת), מבלי שמישהו יוכל לתת להם חיווי אמיתי שיאפשר להם לעקוב אחר פעילותו – מרתיעה אותם.

מובן מאליו שכל החברות שמציעות שירותים בתחום הענן מצוידות בתשובות כהלכה לכל הדילמות האלו. ברור שחברות כמו RSA אינן יושבות בחיבוק ידיים ואנשיהן עושים כל מאמץ כדי לפתח פתרונות אבטחה לענן. בכל המצגות שאליהם מוזמנים המנמ"רים, ישנה התייחסות מפורטת ואמיתית לדילמה הקשה. ובכל זאת, עדיין לא רואים את ההמונים מסתערים על הענן. מדובר בתהליך שמשך ההטמעה והקליטה שלו בשוק יארך זמן רב.

מומחים מציעים למנמ"רים להתחיל עם עננים פרטיים בתוך הארגון, בעיקר כדי לטעום ולראות שהשד אינו נורא כל כך. במקביל, ישנם מגזרים רבים, בעיקר מתחום ה-SME, שהמעבר לענן הוא מאוד טריוויאלי עבורם.

ככל שיותר מנמ"רים יראו שהסיכון בניהול מערך IT בענן אינו גדול יותר מאשר כל הוצאת פרויקט IT אחר החוצה – או אז אנו צפויים לראות את הפריצה הגדולה. גם העובדה שממשלות וארגונים במגזר הציבורי יעברו לענן, תסייע מאוד לזירוז הפיכת התופעה מענן חולף למציאות חדשה אליה נתעורר כל בוקר.