"העדר חוק תעמולת סייבר מקשה על המאבק לשקיפות בקמפיינים ברשת"

חלק מהעיסוק במערכת הבחירות נסב סביב תעמולת הבחירות, שבעידן המדיה החברתית והדיגיטל של ימינו נעשית בעיקר ברשת. גם השבוע הובע החשש מהשפעות חיצוניות באמצעות תעמולה ברשת מצד גורמים שונים, בישראל ומחוצה לה.

הנושא זכה להתייחסות של הרשויות: ועדת הבחירות המרכזית מינתה את בוקי כרמלי, לשעבר ראש רשות הסייבר, ליועץ סייבר, ומבקר המדינה אמר בכנס של המבקרים הפנימיים, בהפקת אנשים ומחשבים, שהוא הורה לאנשי משרדו לבדוק האם מערכות המחשוב של הגופים הרלוונטיים ערוכים למתקפות סייבר. עוד ציין המבקר שהעובדה שמרבית תעמולת הבחירות מבוצעת ברשת הופכת את הביקורת למאתגרת במיוחד וקשה ליישום.

גם עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, סבור שהמאבק בסייבר ובפייק ניוז נעשה בתנאים קשים. זאת, מפני שחוקי התעמולה נחקקו עוד בימי טרום עידן האינטרנט וחוק הסייבר, שהיה אמור לתקן את העיוות הזה, לא אושר בכנסת בטרם זו התפזרה. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מתייחס לנושא זה, מציע טיפים למפלגות שעדיין לא רשמו דומיינים, ומדבר על חשיבות המעורבות של החברה האזרחית במניעת הסתה והתערבות גורמים זרים במערכת הבחירות.

מה המעורבות שלכם במערכת הבחירות?
"אנחנו מסתכלים עליה ברמת התשתיות, וברמת המדיניות הציבורית והגברת המודעות של החברה האזרחית בישראל. ברמת התשתיות, הפעילות היא בעיקר בתחום רישום הדומיינים. מפלגות שמנהלות את הקמפיינים שלהן באינטרנט חייבות לרשום דומיין, ועליהן לבצע מספר פעולות כדי להגן עליו ולמנוע מגורמים אחרים לרכוש דומיינים עם שמות דומים – דבר שהוא חוקי לחלוטין".

כלומר, יכול להיות שיירשמו דומיינים עם חיקויים לשמות של מפלגות?
"תיאורטית כן. הכללים במרחבי השמות באינטרנט הם שמי שתופס ראשון דומיין הוא זה שמקבל אותו, בתנאי שאותו דומיין לא מוגן בזכויות. בעולם המסחרי ובכלל מקובל שגוף שרוצה לנכס לעצמו שם מתחם נוהג לקנות כמה שמות מתחם דומים, כדי להגן על עצמו. בעל שם המתחם המקורי יכול לנהל משא ומתן עם מי שרשם את שם המתחם הדומה, לקנות אותו ממנו או לבצע כל פעולה רלוונטית אחרת – תלוי מה המניעים של הצדדים. כאמור, זה הליך מקובל בעולם האינטרנט, ולכן מומלץ מאוד להיות ערניים".

האם ידוע לך על מקרים כאלה?
"לא ידוע לי ולנו אין יכולת שליטה על זה. שימוש לרעה בכלים שיש באינטרנט תמיד היה ותמיד יהיה. מדובר ברשומות בסדרי גודל ענקיים ואי אפשר לעקוב אחר כל אחת. גם ברמה העקרונית, אנחנו לא מתערבים בתכנים של האתרים ולא תמיד יודעים מה מייצג כל שם מתחם. במקרים שבהם הדומיין המקורי הוא סימן מוכר, פונים אלינו לבוררות ואנחנו ממנים דיין, בדרך כלל אדם בעל השכלה משפטית וטכנולוגית כאחד.

ההחלטה שלו היא שיפוטית לכל דבר וניתן לערער עליה עד לערכאות העליונות. חשוב להדגיש כי ההליך זה חל על שמות מתחם עם סיומת il. אין לנו שליטה על הסיומות האחרות".

איך אתם משתלבים במאבק למניעת הסתה, הטיה ופייק ניוז?
"זה קשור לפעילות שלנו בתחום המדיניות הציבורית. הדיון הזה קשור בחוק התעמולה הישראלי, שנחקק לפני שנים רבות. בכנסת הנוכחית גובשו המלצות לחוק הסייבר, שאמור להכפיף את התעמולה ברשתות החברתיות בפרט ובאינטרנט בכלל לחוק תעמולת הבחירות הקיים, אבל למרבה הצער, לא הספיקו להעביר את זה לפני פיזור הכנסת. כלומר, כיום המפלגות לא חייבות בשקיפות בכל מה שקשור בפרסום ברשת (יתרה מזאת, הליכוד הודיע השבוע שלא יאפשר לחוקק את החוק לפני הבחירות – י"ה). המעורבות שלנו בנושא הזה היא הצפת הבעיה, הסברה ועידוד החברה האזרחית להיות ערנית, לדרוש שקיפות, להתריע ולעורר דעת קהל. מדובר בכלי חשוב במאבק ואנחנו עושים כל שביכולתנו כדי למלא את חלקנו בנושא זה".

גם אם החוק יעבור, הרשתות החברתיות לכאורה לא כפופות לחוק הישראלי.
"נכון שמדובר בחברות גלובליות, אבל על רקע האירועים שהיו בארצות הברית ובמדינות אחרות, יש הרבה יותר מודעות לכך בקרב מנהלי הרשתות, ובעיקר פייסבוק. גם בישראל, נעשתה עבודה טובה בדיאלוג עם פייסבוק ובהגעה להבנות. אלא שזה לא פחות חשוב מהצד של החקיקה".

האם אפשר להיות רגועים בכל מה שקשור להיערכות שלנו מפני מתקפות סייבר והתערבות חיצונית?
"יש אזורים שבהם ישראל ערוכה טוב יותר ויש שפחות. בסייבר קודם כל נערכים מפני איומים ידועים, ובזה אני חושב שאנחנו ערוכים, החשש הוא תמיד מהלא נודע, והשאלה היא אם יודעים לתת להם את המענה הנכון. כאן אני חושב שאנחנו, כמדינה, צריכים להיות ערניים ומוכנים".