על מה נדבר ב-2019?

2018 מסתיימת היום (ב') ומפנה את מקומה ל-2019, שמביאה אתה מגמות ותכניות לשנת העבודה החדשה. אחד המקורות להבין מה נראה בשנה הקרובה בעולם הטכנולוגי הוא התחזיות של חברת המחקר גרטנר. נציגיה מארגנים כנסים רבים בכל השנה ונפגשים עם הנהלות החברות, ולכן המגמות שהיא כותבת עליהן זוכות לרמת אמון יחסית גבוהה, גם בישראל. הנחת היסוד היא שאין מדובר פה בנבואות או הבטחות, אבל מקבלי ההחלטות בהחלט צריכים להכניס את זה למסגרת מתאימה ולהשתמש בזה בהתאם.

בכנסים האחרונים דיברו האנליסטים של גרטנר על העידן האוטונומי. זה אמנם לא חדש, אבל טוב לשמוע ולקרוא שבשנה הבאה המושג הדי אפרורי הזה יהיה קצת יותר משמעותי. כאשר גרטנר מדברת על אוטונומיה היא לא מתכוונת רק לרכבים אוטונומיים אלא למגוון רחב של טכנולוגיות, כולל אינטרנט של הדברים ובינה מלאכותית.

הבינה המלאכותית קיבלה השנה תעודת זהות חדשה. היא כבר לא נחלתם של מפתחים גאונים שיושבים בחדרים סגורים, אלא טכנולוגיה שנמצאת כמעט בכל ארגון שיש לו היקף נתונים גדול והוא רוצה להוציא מהם הרבה יותר מידע רלוונטי. זה לצד תובנות של עזרה אנושית בתחומים כמו עיבוד שפה טבעית (NLP) והדמיה שנוצרת אוטומטית, שמגבירה את החשיפה של כל אחד מאתנו ל-"אח הגדול" ומקטינה את היכולת שלנו לשמור על מעט הפרטיות שעוד נותרה לנו, אם בכלל. ואם ניכנס לרגע למספרים, גרטנר מעריכה שעד 2022, כ-40% מפיתוח היישומים החדשים יהיה מבוסס בינה מלאכותית – מה שיאיץ את היישומים שכולם חולמים עליהם.

רכיבי הקצה – במרכז תשומת הלב

מגמה אחרת מתייחסת למחשבי הקצה, או "הקצה המוסמך", כפי שאנשי גרטנר מכנים זאת. הכוונה היא ליכולות שירחיבו את כוח המחשוב במיקרו-שירותים, שיאפשרו לנהל את הנתונים בצורה הרבה יותר גמישה ורחבה מכל מכשירי הקצה. זוהי מגמה בחיתוליה, אבל על פי אנליסטים, לא מדובר בבאזזז אלא במשהו שעוד נשמע ונדבר עליו.

ככלל, הצפי הוא ש-2019 תהיה שנה שבה רכיבי הקצה יהיו במרכז תשומת הלב, מאחר שהרבה יותר אנשים ישתמשו בהם – מה שיניע כלכלות ותעשיות, ויקדם טכנולוגיות. המגמה הזו מאתגרת את ספקי הטכנולוגיה, משום שהתחזיות אומרות שבתוך חמש שנים, בכל רכיב נייד שיהיה ברשותנו יהיו בינה מלאכותית, מערכת הפעלה חזקה ויכולות אחסון מתקדמות, שלא מוכרות לנו כיום. בחבורה הזו, ה-IoT יהיה המלך.

ואיך אפשר בלי הבלוקצ'יין – שכן חדש יחסית בשכונה, שבתחילה התקבל בחששות ובחשדות, וכיום הוא אורח קבוע כמעט בכל פורום. הבלוקצ'יין מסתמן כטכנולוגיה שתבטיח הגנה נוספת לשכבת האמינות שנדרשת בתהליכים עסקיים רבים, במערכות סחר, ובעיקר בפרויקטים ובשירותים מרובי שלבים, שבהם לא כל שלב מצוי בהכרח בהישג יד או בטווח בקרה וראייה.

אי אפשר טור שכזה בלי התייחסות לאתיקה ולפרטיות בעידן הדיגיטלי – דבר שמעסיק ארגונים, ממשלות ואנשים רבים. מדובר בשורה של מצבים שבהם המידע שלנו מצוי בידי אחרים, מה שמעלה שאלות אתיות מה נכון לעשות עם המידע הזה – האם לחשוף אותו או לא ומי מחליט מה לעשות בו. זהו תחום שנושק לא מעט לאזורים משפטיים, אבל הטכנולוגיה היא שחקן מרכזי בו.

במה יעסקו המנמ"רים בשנה הבאה?

סקר עדכני שערך המגזין CIO מראה את המגמות הבאות: 55% מהארגונים מתכוונים ליישם מדיניות של פיתוח ואספקת שירותי IT קרובה מאוד וחופפת לליבת העסקים של הארגון. 40% אמרו כי הם משתפים יותר ויותר את הלקוחות הישירים והעקיפים שלהם, ועל פי זה קובעים את סדרי העדיפויות. ומה לגבי טרנספורמציה דיגיטלית? היא לא תיעלם בשנה הבאה. הסקר מראה ש-33% מהארגונים מוגדרים בשלב של בגרות דיגיטלית, והנושא נמצא אצלם בראש סדרי העדיפויות. זה עדיין לא אומר שהם שם, אבל בהשוואה לשנים קודמות זוהי התקדמות מבשרת טובות.

המנמ"רים ימשיכו גם בשנה הבאה ללמוד להשתלב בפוליטיקה הארגונית – הן כדי לחזק את מעמדם והן כדי לקדם את הפרויקטים שלהם. שהרי הדבר הכי חשוב בקידום חדשנות הוא היכולת לנתב בין אנשים שיש להם אינטרסים שונים. זוהי תרבות ארגונית טיפוסית, והמנמ"ר נדרש לפעמים לפעול בנושא, כי הוא חשוף לכל הצדדים. הוא יכול לעשות זאת על ידי יצירת ערך לפרויקטים שלו והוכחה ברורה שהם מועילים לארגון, ובכך ינטרל התנגדויות, כמו גם על ידי הסברים, פגישות עם האנשים בשטח והצעת פתרונות יצירתיים.

השורה התחתונה: 2018 לא הייתה שנה משעממת, ללא ספק. 2019 מביאה עמה אתגרים שימשיכו להעסיק את הענף ואת אנשיו. אנחנו כאן, באנשים ומחשבים, נמשיך לדווח, לעדכן ולנתח מגמות גם בשנה הקרובה. שנה אזרחית מצוינת לכולם.