עסקת סלקום-IBC: המרוויחים, המפסידים והאם זה טוב לשוק?

האם רכישת השליטה במיזם הסיבים האופטיים על ידי קבוצת התקשורת תצליח? מדוע המדינה העניקה לה הקלות גדולות? והאם היא תועיל לצרכנים? נחמה אלמוג מנסה לענות על כמה שאלות שקשורות בהתפתחות הדרמטית של היום (ד') בשוק התקשורת

Unlimited

קשה להתווכח עם העובדה שרכישת סלקום את מיזם הסיבים האופטיים IBC, שפועל תחת המותג Unlimited, היא אחת האופציות הטובות עבור מדינת ישראל לקבל תשתית מתקדמת ומהירה, שתעמיד אותנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות מבחינת אספקת תשתית לאינטרנט מהיר (ישראל ניצבת כיום במקום ה-70 בעולם). הסיבות לכך הן שתיים: האחת היא שמי שתעשה זאת היא סלקום והשנייה, שהעובדה שכניסתה לשוק המקרטע של תשתיות התקשורת תעורר את פריסת התשתיות גם על ידי המתחרות. אלה לא התאמצו עד כה במיוחד, שכן לא הייתה להן סיבה ממשית לבצע עוד השקעות כשאין עליהן איום או אין מולן תחרות.

בלתי אפשרי להתווכח עם העובדה שרבים חושבים ש-"נשבר לנו מבזק ומ-HOT", כמו המסר ששידרו מנכ"ל סלקום, ניר שטרן, והיו"ר שלה, עמי הראל, במסיבת העיתונאים שהחברה קיימה הבוקר (ד') ובה הודיעה על העסקה. "יש תשתיות תקשורת של שתי חברות, שחונקות את המתחרות ואת המשתמשים", אמר הראל. "אנחנו נכנסים לשוק שיש בו שני בעלי תשתית שלא משתמשים בה, ואין לנו ברירה".

השתיים שהראל מתכוון אליהן הן בזק ו-HOT. בהתחשב בעובדה שבזק כבר פרסה רשת של סיבים אופטיים ב-70% ממשקי הבית, אבל אינה מפעילה אותה (מהסיבה שצוינה לעיל), ובהתחשב בכך שחברות התקשורת חייבות לרכוש תשתיות מהדואופול בזק-HOT, לסלקום יש אינטרס גדול להשקיע בתשתית משלה. ואמנם, היא כבר החלה לפרוס תשתית של סיבים אופטיים בלי קשר לרכישה. יש לה בכך כמה מטרות: לאפשר ללקוחותיה אינטרנט מהיר ושירותים מתקדמים; לשחרר את עצמה מהתלות בחברות שעושות הכל כדי להערים עליה קשיים; לנסות להוזיל עלויות על תשתיות (על אף שההשקעות שהיא תיאלץ לעשות הן גדולות מאוד); ולהיות גורם שלישי בשוק שיציע תשתיות, לאור הצפי להתרחבות גדולה של שירותים שיתאפשרו על תשתית מתקדמת, כמו אינטרנט של הדברים בתחומים רבים, בין היתר חינוך, רפואה ותחבורה.

ההקלות לסלקום: מתנה גדולה מדי או מניעת קריסה של IBC?

רבים יטענו כי סלקום קיבלה מתנה גדולה מדי בדמות ההקלות שהממשלה אישרה השבוע – חובת פריסה רק ב-40% מהמדינה בתוך חמש שנים, מה שאומר ש-60 האחוזים הנותרים לא ייהנו מהטכנולוגיה המתקדמת – אבל אין ספק שאילולא אותן הקלות, מיזם הסיבים היה קורס.

ועדיין, למרות ההקלות, הצלחת המיזם תלויה רבות בהיבט הכלכלי – האם סלקום תוכל לגייס את הסכומים הגדולים הכרוכים בפריסת התשתית והאם היא תמצא משקיע נוסף, או כמה משקיעים, שיצטרפו לפרויקט. סביר להניח שסלקום מתכוננת לכך כבר זמן רב, וכנראה יש גורמים שמתעניינים בהצטרפות למיזם, בהן פרטנר, שכבר הודיעה כי תהיה מעוניינת אם תהיה לכך היתכנות כלכלית.

כך או כך, יש לנו, המשתמשים, סיבה טובה לשמוח.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. איתן ארבל

    כל מה ומי שירים את ה-upload הצולע, יהיה מבורך...

  2. משה

    המיזם התנהל באוילות ובחוסר יכולת משווע. גם מקומות הפריסה היו מטומטמים לגמרי. התחילו עם שכונות מצוקה בבאר שבע? מי ההדיוט שמתחיל ככה. ישנן ערים עשירות, כמו ראשל"צ, תל אביב, רעננה, רמת גן, ועוד, למה לא להתחיל שם? למה לא להתחיל איפה שיש אנשים עם מודעות וכסף להתחבר?

אירועים קרובים