אסון צ'רנוביל – גרסת המחשבים

1999
ה-26 באפריל 1999 היה יום קשה במדינות רבות בעולם, כשאחד הווירוסים האכזריים וההרסניים ביותר בהיסטוריה התפרץ ביום זה, מחק כוננים שלמים והשבית עשרות מיליוני מחשבים. קראו לו וירוס צ'רנוביל, ושמו ניתן לו כבר אחרי שנודע בציבור בגלל התאריך שבו נועד הווירוס להתפרץ בחלק מגרסאותיו, הזהה לתאריך של אסון צ'רנוביל, שאירע בברית המועצות ב-26 באפריל 1986. לפני כן נודע הווירוס בשם CIH.

היה זה אחד הווירוסים ההרסניים ביותר, שדרס מידע קריטי בכוננים נגועים וגרוע מכך – בחלק מהמקרים השחית את ה-BIOS של המחשב.

הווירוס נוצר על ידי צ'ן ינגהאו, שהיה סטודנט באוניברסיטת דאטונג שבטאיוואן. לפי הערכות, 60 מיליון מחשבים נדבקו בו ברחבי העולם, מה שהתבטא בנזקים עסקיים המוערכים במיליארד דולר. ינגהאו טען שכתב את הנוזקה כהתרסה אל מול טענות חצופות של מפתחי תוכנות אנטי וירוס על יעילותן. הוא הכריז שאחרי שהווירוס הופץ בכל רחבי הקמפוס על ידי חבריו לספסל הלימודים, הוא התנצל בפני האוניברסיטה ויצר תוכנת אנטי וירוס שזמינה להורדה ציבורית.

התביעה בטאיוואן הייתה מנועה מלתבוע את ינגהאו באותה תקופה, כי אף קורבן לא הגיש תביעה. מה שכן, הפרשה הובילה לחקיקה חדשה בתחום פשעי המחשב במדינה.

1984
ב-24 באפריל 1984 צהלו באפל (Apple) משמחה. באותו היום הציגה החברה את מחשב ה-Apple IIc, שהיה הניסיון הראשון של החברה להציג מחשב נייד (ה-C בשמו מייצגת את המילה Compact). היה זה המחשב הראשון שאפשר הפעלה מידית לאחר הוצאתו מהקופסה, בלי צורך בניסיון או בידע טכני כדי לחברו, ולכן הוא קסם מאוד למשתמשים חדשים, חסרי ניסיון. ה-IIc היה הצלחה מסחרית ונחשב בדרך כלל לאות הפתיחה של שוק המחשבים האישיים והביתיים.

מסתבר שההימור הצליח, לפחות בהתחלה, וביום הראשון בלבד הוזמנו 52 אלף יחידות ממנו. אפל גם מסרה באותו היום כי 60 אלף מחשבי Mac שלה נמכרו בתוך ארבעה חודשים מאז שהוצג בתחילת אותה השנה. מנגד, מחשב ה-Apple III, שזכה ל-120 אלף מכירות בלבד במשך ארבע שנים וגרם לחברה הפסד של כ-60 מיליון דולר, הורד מהמדפים.

ה-Apple IIC. צילום: בילבי, מתוך ויקיפדיה

דרך אגב, בניגוד להערכה של אפל שתמכור 100 אלף יחידות מה-Apple IIc מדי חודש, נמכרו ממנו רק 100 אלף בשנה, במשך ארבע שנים, כשמחשבי ה-PC עקפו אותו בקלות, ומחשבי אפל למיניהם הפכו להיות פופולריים בעיקר בקרב חובבי ומכורי החברה המושבעים.

2005
ב-23 באפריל 2005 ב-20:27 פורסם סרטון הווידיאו הראשון ביוטיוב (YouTube), תחת הכותרת "אני בגן החיות". פרסם אותו ג'אווד קארים, מייסד משותף של יוטיוב, ספריית הווידיאו הגדולה בעולם, ועד כה הוא זכה לכמעט 49 מיליון צפיות. והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

1998
אחד הימים הפחות נעימים בהיסטוריה של מיקרוסופט (Microsoft) התרחש ב-20 באפריל 1998, באירוע החגיגי Windows World, שהתקיים בשיקגו, במסגרת תערוכת קומדקס. באירוע הציג ביל גייטס, המנכ"ל דאז של החברה, את מערכת ההפעלה העתידית שלה, Windows 98, וכשעוזרו סרק למחשב כדי להציג את יכולות ה-Plug and play של המערכת החדשה… אופס! על המסך הענק, שהציג שיקוף של המחשב, הופיע "מסך המוות הכחול" שכולנו פגשנו בהמשך קרוב לוודאי, והקהל פרץ בצחוק גדול. בלי להתבלבל, אמר אז גייטס: "זוהי בוודאי הסיבה שבגללה אנחנו עדיין לא מוכרים את Window 98".

יצוין כי באותה הגרסה הוסיפה מיקרוסופט את אאוטלוק אקספרס (Outlook Express) ואת אינטרנט אקספלורר (Internet Explorer) כחלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה – פעולה שתרמה משמעותית לחיסול הדפדפן המתחרה, נטסקייפ (Netscape), והביאה לחקירה נגד הענקית מרדמונד בחשד להפרת הגבלים עסקיים.

1965
ב-20 באפריל 1965 פורסם ב-Electronics magazine מאמר מאת גורדון מור – מנהל המו"פ של Fairchild Semiconductor, שלאחר מכן יהיה לאחד ממקימי אינטל (Intel) – בנושא העתידי של רכיבים מוליכים למחצה. במאמר זה חזה מור כי צפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים תוכפל מדי 18 חודשים לפחות במהלך 10 השנים העתידיות, מה שנודע מאוחר יותר כחוק מור.

על פי נתוני אינטל, קצב ההכפלה של צפיפות הטרנזיסטורים מ-1971 ועד 2000 עמד על קצת יותר משנתיים. קצב זה איטי מהקצב שאמור היה להיות על פי חוק מור, המתבסס על הכפלה בכל שנה וחצי, אבל בראיון לעיתון USnews שנתן ב-2000 סיפר מור כי בתחילה חשב שקצב ההכפלה יהיה בכל שנה ואחר כך שינה את דעתו והעריך שהוא יהיה, כאמור, בכל שנתיים. מור אמר שמעולם לא חשב על הכפלה של צפיפות הטרנזיסטורים בכל 18 חודשים. את המספר הזה העלה עמית מאינטל, שניסה להתאים את החוק לתחום הביצועים.

גורדון מור, ממקימי אינטל וממציא החוק המפורסם שקרוי על שמו. צילום: הקרן למורשת הכימיה, ויקיפדיה צילום: הקרן למורשת הכימיה, מתוך ויקיפדיה

חוק מור מציג תחזית התפתחות של תעשיית המעבדים והמחשבים, ומצד שני הוא משמש מעין מפת דרכים לתעשייה עצמה. הפחד של החברות בתחום המעבדים והמחשבים הוא להישאר מאחור והמוטיבציה שלהן להמשיך לפתח טכנולוגיה בקצב מהיר היא רבה. מור עצמו הציע ב-1996 את האפשרות שלחוק יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה.

התחרות בשוק המעבדים גורמת לחברות לפרסם תחזיות פיתוח התואמות את חוק מור, תוך הבנה שפיתוח איטי יותר עשוי להותיר אותן מחוץ לתחרות, והן מתאמצות לעמוד בתחזית. הערכות מדברות על כך שחוק מור ימשיך להתקיים לפחות עד 2020. מה יהיה הלאה? את זה נדע בעוד שנתיים.