השמועות על מותו היו מוקדמות מדי

1,500 מנהלים של בתי הדפוס ואנשי המקצוע בתחום שנהרו שלשום לתערוכה השנתית שעורכת קבוצת גטר, למדו שכל מי שהספיד את תעשיית הדפוס המסורתית, בחשש שתיעלם אל מול הדפוס הדיגיטלי - טעה ● יש מקום לכולם

אחת המהפכות התרבותיות והתעשייתיות שהשפיעו יותר מכל על העולם נאור, היא ללא ספק מהפכת הדפוס. המצאת הדפוס בשיטת הגלופות, של יוהאן גוטנברג, שחי באמצע המאה ה-15, הביאה לשינוי תרבותי, השכלתי, ולצמיחתו של ענף מרכזי מאוד בתעשייה הגלובלית.

הדפוס הוא למעשה שיטה לשכפול והעברת ידע. עד להמצאה של גוטנברג, אמצעי ההפצה הללו היו מוגבלים, בשל היותם בעיקר בצורה של כתב יד, והם היו נחלתם של ראשי מוסדות הכנסייה והאליטות החברתיות. היכולת להדפיס ספרים נחשבת כאחד המנועים שהביאו לקריסת ההגמוניה של שליטים ועריצים, שהסתתרו מאחורי החוכמה והדת כדי להנציח את הבערות במשך דורות רבים.

במשך מאות שנים, שיטת ההדפסה במכונות דפוס קונבנציונליות – כמעט ולא השתנתה. השתנו הדברים מסביב: האלקטרוניקה, מהירות ההדפסות, דגמי המכונות, אבל השיטה נשארה דומה – שיטת הגלופות.

דפוס האופסט, שהחליף את הגלופות, הופיע אי שם בסוף שנות ה-80' של המאה הקודמת. האופסט, בהבדל מהדפסה על בסיס גלופות (דפוס בלט) עשויות מעופרת יצוקה, מבוסס על צילום הדמות על לוח נייר, או אלומיניום, מצופה באמולסיה. זו מאפשרת תהליך של פיתוח הדומה לתהליך של פיתוח צילום המוכר לכולנו. האופסט הצעיד את תעשיית הדפוס כמה צעדים קדימה, הכניס את הצבע לחיים ואפשר ליצרניות הדפוס לפתח מוצרים חדשים.

בבד בבד התפתחו כל המערכות מסביב למכונות אלו, מבוססות מיחשוב, מערכות מידע והרבה מאוד אלקטרוניקה מתוחכמת. מכונות דפוס הן היום מערכות היי-טק לכל דבר, עם הרבה מאוד דיגיטציה וחוכמה. אבל הדיגיטליות לא נעצרה באופסט. במחצית שנות ה-90' ואילך צץ לו הדפוס הדיגיטלי. זה אפשר להפוך כמעט כל מדפסת למכונת דפוס, המחוברת ישירות למחשב האישי. הדפוס הדיגיטלי יצר ציפיות וחלומות. ישראל נחשבת לאחת מהחלוצות בעולם בפיתוח הדפוס הדיגיטלי, בזכות שתי ספינות דגל שסימלו את החדשנות ואת תחילת ההיי-טק בישראל: סאיטקס של אפי ארזי ואינדיגו של בני לנדא, כיום בבעלות HP.

במשך עשור שלם התפתח מאבק מרתק בין תעשיית הדפוס המסורתית לבין הדפוס הדיגיטלי. הקרב היה על כיסו של הצרכן. במשך שנים הורגלנו לשלם מחיר זהה לדף, בין אם הדפסנו מאה עותקים או אלף. הדפוס הדיגיטלי פנה לכיסם של מיליוני צרכנים בעולם, שרצו להדפיס חוברות ואפילו ספרים, בהדפסה מוגבלת וליהנות ממחיר טוב ומאיכות מעולה. הויכוח, האם הדפוס הדיגיטלי מפיק מוצרים באיכות של דפוס אופסט או רק מתקרב אליו – פרנס חברות רבות, מקצוענים ואנשי מכירות. עובדה אחת אי אפשר להכחיש: הדפוס הדיגיטלי הכה את היצרניות הגדולות בנקודה הרגישה. דפוס דיגיטלי נהיה IN ואילו דפוס אופסט היה ל-OUT, עבור כל אותם צרכנים שהיו זקוקים להדפסות בכמות מוגבלת של עותקים.

אבל לכולם היה ברור שהחגיגה הזו תיגמר יום אחד. ענקיות בקנה מידה בלתי נתפס, כמו מנרולנד, או מתחרתה היידלברג, עשו הכל כדי לייצר מכונות דפוס אופסט, שתעבודנה בשיטה המוכרת, אך תספקנה את כל הצרכים של מי שהחל להיחשף לדפוס הדיגיטלי. נושא זה היה תמיד לאחד הנושאים המרכזיים שעל הפרק בתערוכת הדפוס הבינלאומית דרופה הנערכת אחת לחמש שנים בגרמניה.

ככל שחלפו השנים, התמונה התבהרה: הדפוס הדיגיטלי לא מת. לראייה, אפשר לראות את עסקיה הפורחים של אינדיגו-HP, זירוקס (Xerox) וחברות אחרות. אבל גם הדפוס הקונבנציונלי הרים ראש, התאושש מהמכה הקשה שקיבל והוציא לשוק את הפתרונות היצירתיים שלו. שלשום (ב'), התקבצו 20 ספקים ויצרנים העובדים עם חטיבת ההדפסה בקבוצת גטר, כדי להציג לאנשי ענף הדפוס הישראלי את הבשורה המרעישה: הצלחנו לספק תשובה לדפוס הדיגיטלי. ואכן, לצד פתרונות דפוס דיגיטלי, הוצגו פתרונות רבים מעולם הדפוס המסורתי.

תעשיית הדפוס הישראלית, כמו דומותיה בעולם, ספגה מכה קשה בעקבות חדירת הדפוס הדיגיטלי. בעוד שסף הכניסה להפעלת בית דפוס בשיטה הקונבנציונלית מתחיל בשלוש ספרות, במקרה הטוב, הרי כדי להפעיל דפוס דיגיטלי לא צריך תקציב גדול במיוחד, ואפשר אפילו לעשות את זה מהבית. גם השוק הארגוני גילה את נפלאות ההדפסה לריצות קצרות ואופנת ההדפסה "בבית" הפכה להיות תעשיה בפני עצמה.

על פי הערכות שונות, בשוק הישראלי פועלים כ-1,070 בתי דפוס, רובם באזור המרכז. הם מחולקים ביניהם ברמת הציוד שברשותם, באופי השירותים שהם מספקים, ובקהל היעד שלהם. אין דין קהל פרטי המדפיס כרטיסי ביקור, או הזמנות לאירועים, כדין צרכנים כבדים יותר, הזקוקים למספר רב של עותקים של ספר או ברושור באיכות גבוהה.

המיתון האחרון החמיר את המציאות ששררה בענף ערב המשבר הכלכלי: עודף כושר ייצור ברמות גבוהות במיוחד, לצד תחרות קשה על מחירים. מציאות זו גרמה לעסקים רבים בתחום הדפוס לקרוס. על פי נתוני התאחדות התעשיינים, מאז 2008 נסגרו 30 בתי דפוס ופוטרו 400 עובדים בענף. הענף עצמו מגלגל כ-2.1 מיליארד דולרים בשנה, ומייצא ב-300 אלף דולרים בשנה.

בתערוכה גם הוצגו פתרונות קדם-דפוס, תחום שהפך להיות ממוחשב לפני יותר מעשור. גם כאן התעשיה הישראלית מובילה בנושא. כאשר החלו לדבר על הדפוס הדיגיטלי, הרי שמעבר להוזלת עלויות, דובר על החזון של "מהמחשב היישר למכונת הדפוס". רוצה לומר, קיצור משמעותי של כל תהליכי ההכנה המורכבים של הפקת דבר דפוס, שהם בדרך כלל עתירי כוח אדם ויקרים מאוד. החידושים שהכניסו חברות דוגמת סאיטקס, אינדיגו HP, ואחרות, יצרו מהפכה של ממש בעולם הזה. שגשוגה של אגפא, המיוצגת על ידי גטר מזה שנים, היא רק הוכחה לפריחת שוק זה.

המסר העיקרי שעלה מהתערוכה, הוא שהעננה אשר שרתה במשך שנים מעל תעשיית הדפוס המסורתית – נעלמה. כעת גם צרכנים הרוצים להדפיס ספרים, חוברות או כל דבר דפוס אחר, בכמויות גדולות – יכולים להמשיך ולעשות זאת בבתי הדפוס שהם מכירים, על מכונות משוכללות, שיודעות לתת את המיטב גם מהדיגיטלי וגם מהקונבנציונלי. זוהי סגירת מעגל מעניינת, המלמדת כיצד חידושים טכנולוגיים יוצרים מהפכות ומשנים ארגוני ענק.

שני הקצוות של תעשיה זו, הדפוס הקונבנציונלי והדיגיטלי, מהוות הוכחה נוספת שגם הדיבורים על היעלמותו של הנייר אל מול האינטרנט, רחוקים מאוד מהמציאות. זאת, בהנחה שלפחות בעשרים-שלושים השנים הקרובות לא ניגמל מההרגל של קריאת ספרים ומסמכים שיצאו ממדפסת כלשהי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים