"חשוב שנשים יעודדו זו את זו להתקדמות בעולם ה-IT"

מזה יותר משנתיים מכהנת עדית חן כסמנכ"לית מערכות המידע של דואר ישראל, ובתקופה זו הובילה – ועדיין מובילה – כמה פרויקטים שמסייעים לדואר לייעל את התהליכים העסקיים. חן היא בעלת תואר מהנדסת תעשייה וניהול במגמת מערכות מידע ולימודי MBA במנהל עסקים – שניהם מאוניברסיטת בן גוריון, ולפני עבודתה בדואר ישראל שימשה כראשת תחום מחשוב בתי החולים במשרד הבריאות.

האם העובדה שיש מנהלת ולא מנהל מסייעת, מפריעה או לא משנה כלום בעולם ה-IT?
"על אף שעולם ה-IT נחשב גברי, אני נתקלת בנשים רבות בתחום, כולל במנהלות בכירות, ומדי שנה כמות זו הולכת וגדלה.

אני לא רואה הבדל בין ניהול נשי לניהול גברי, זה לחלוטין תלוי אופי ויכולות. אני מאמינה שאישה יכולה להצליח בדיוק כמו גבר אם תקבל הזדמנות ולכן, אנחנו צריכות לעבוד יותר קשה כדי להוכיח לסביבה המקצועית שאנחנו טובות ומתאימות. כמו בניהול, אין שיטה אחת וכמנהלת, אני יכולה להביא עמי צבעים שונים, ללא קשר למגדר שלי.

כמנהלת, אני חייבת להכיל אירועים רבים, לבצע מספר משימות רוחב במקביל ולנהל ברגישות תהליכים שונים מול עובדים, לקוחות, ספקים, קולגות ועוד. מנהלת בתחום גברי צריכה לדעת לנהל את האגו שלה, לשתף ולהיות אמפטית, אבל גם לדבוק במטרה ולהיות אסרטיבית.

אישה יכולה להביא אתה צבעים רבים לניהול, שיתנו לה יתרונות בתחום שרובו, כאמור, גברי. למדתי מודלים רבים של ניהול מנשים חזקות שהכרתי בדרך, כמו הבעלים של אחת החברות שעבדתי בהן ומנהלת שלי בעבר, שגרמו לי להבין שנשים צריכות לקדם נשים נוספות, ושגם נשים יכולות לעשות עסקים בצורה טובה, להגיע לתוצאות, לעתים בדרך שונה ממה שגבר היה עושה כדי להגיע לאותה התוצאה. מה שחשוב זה לא לוותר בדרך ולחתור להזדמנות שווה".

מדוע לדעתך יש מעט נשים בניהול בכלל ומנמ"ריות בפרט?
"לדעתי, נשים עושות בחירות אמיצות ובתקופות מסוימות בחיים מאטות את הקריירה כדי להשקיע בהורות ומשפחה – וזה לגיטימי. הבחירה הזו לעתים מקשה על נשים להתקדם, היות שנדרשים ניסיון, ותק ועוד כדי להגיע לתפקידים בכירים. בנוסף, אני חושבת שלא בכל ארגון האווירה מעודדת נשים להתקדם כמו שמעודדים גברים, מה שמצריך מאישה לעשות יותר כדי להגיע למקום שבו גבר נמצא – וזה כבר ממש מאתגר.

מהם הטיפים וההמלצות שלך לנשים שרוצות להתקדם בתחום ה-IT?
"אני ממליצה שנשים יעודדו נשים נוספות להתקדם בשוק העבודה ולפרוץ את תקרת הזכוכית. בהנהלה של דואר ישראל יש ארבע סמנכ"ליות, שזו אמירה מאוד משמעותית של דני גולדשטיין, מנכ"ל החברה. זה לא טריוויאלי וחסר תקדים, גם במגזר העסקי. אני מאמינה שניהול נשי מוסיף הרבה צבע גם למנהלים גברים".

בנוסף, חשוב שנאמין שאנחנו יכולות יותר, שיש לנו יכולות טובות לפחות כמו גברים ושאם נשמור האחת על השנייה ונפרגן, יהיו יותר מנהלות נשים. IT הוא תחום רחב שניתן להתפתח בו בכל מיני אפיקים, ויש לשמור על שביל זהב ולא לוותר אף פעם.

כמו כן, צריך לחזק את החינוך הטכנולוגי אצל בנות כבר מחטיבת הביניים, ולאחר מכן לעודד נשים להתגייס לצבא לתפקידי מחשוב, שלעתים מצריכים חתימת קבע ומרתיעים בנות צעירות. עם זאת, ההבנה שזה שסוללת דרך לקריירה חשובה מאוד ותהווה את נקודת הפתיחה ללימודים טכנולוגיים, שהם תנאי סף לעבודה בתחום".

הדואר ביצע בהובלתך פרויקטים חשובים, שזכו בפרסים של אנשים ומחשבים. ספרי עליהם בבקשה
"בשנה שעברה זכיתי בפרס המנמ"ר המצטיין של אנשים ומחשבים על המהפכה הטכנולוגית שחטיבת מערכות המידע בראשותי עברה בתוך זמן שיא של שנתיים. לפיכך, השנה הציעו לי להשתתף כשופטת – זכות אותה מילאתי במספר קטגוריות, ועל כך קיבלתי תעודה.

בנוסף, זכינו – הצוות שלי ואני – בתעודת הצטיינות על פרויקט ניהול מערך ההיסעים של הדואר, שיוצר אופטימיזציה של מסלולי נסיעה אופטימליים – קבועים ומשתנים – של צי הרכב המסחרי של הדואר. לדואר צי המונה כ-1,000 כלי רכב, לרבות משאיות כבדות ורכבי דואר נע, ומכוניות של מערך השליחים, נוסעים ברחבי הארץ מארבעת בתי המיון שלנו ל-1,100 יחידות קצה של הדואר. הפרויקט מבוסס על כלי מתוחכם עם אלגוריתם למציאת המסלולים האופטימליים בהתאם לפונקציות מטרה כמו רמות שירות, מרחקים, שעות עבודה ומנוחה, ועלויות דלק. הוא מבוסס על הכלי של קליקסופטוור ומיושם על ידי אדוונטק וצוות הדואר".

אילו שינויים בולטים בהיבט הטכנולוגי ביצעת בדואר?
"בין המשימות המרכזיות הראשונות שלי בדואר ישראל היו מיפוי מערך המחשוב של החברה וטיפול מהיר במעבר לטכנולוגיות החדישות ביותר, ומנגד טיפול בטכנולוגיות המיושנות ביותר וייצובן. הניגוד בין העולמות מאתגר בכלל ההיבטים – המקצועיים, העסקיים והאישיים, מול העובדים ומול הלקוחות.

הארגון עובר טרנספורמציה מכזה שמטפל במאות מיליוני מכתבים בשנה לגוף לוגיסטי עצום שמטפל בעשרות מיליוני חבילות, לצד הדואר, ומגוף תפעולי לעסקי, כשמערכות המידע הן כלי משמעותי ומרכזי למתן מענה לדרישות ולשינוי שעובר עליה.

מרכז המיון של דואר ישראל במודיעין. צילום: שמעון מלול

השינויים שביצענו כללו מתן כלים מתקדמים בדיגיטל למערכי הלקוחות, השירות והמידע, בניית פתרונות מתקדמים לצרכים תפעולים חדשניים מבוססי Salesforce, מענה לצרכים תפעוליים כמו הקמת מרכז הסחר המקוון במודיעין, שממיין מעל 100 מיליון חבילות בשנה, פרויקט האופטימיזציה שהזכרתי קודם, פרויקט RFID למעקב אחרי פריטים, פרויקט סחר מקוון לתקשורת מול קהילת הסחר העולמית ועוד. בתחומי התשתיות, אנחנו משקיעים בהקמת אתר התאוששות מאסון, ועוסקים רבות במתן פתרונות בעולם אבטחת המידע ומוכנות לעולם הסייבר. בנוסף, שוקל הדואר להקים חממות טכנולוגיות, בדומה לנעשה בחברות ממשלתיות אחרות".

מהו האתגר הגדול ביותר בשנים הקרובות בטכנולוגיה בדואר?
"האסטרטגיה העסקית החדשה שלנו מונעת ומושתתת על היכולת לתת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, שיהוו כלים עסקיים לעסקים מסוגים שונים.

האתגר המרכזי שלנו הוא גישור על פערים ודילוג למאה ה-21 – מה שייתן לדואר את הכלים והיכולות לבנות פלטפורמה שתתחרה בעולם ה-eCommerce בחו"ל ובארץ, ותעניק יתרון תחרותי. אנחנו בעולם דיגיטלי ויש לנו את הזכות לבנות פתרונות מהמתקדמים בעולם, שיצעידו את הדואר להיות חלק משמעותי מהשחקנים בעולמות בהם הוא מבקש להתמקד – סחר חוץ ושליחים, הסחר המקוון הישראלי, בנק הדואר והשירותים הפיננסיים, ומתן שירותים לגופים ממשלתיים וציבוריים".