תלמידים חכמים לערים חכמות

תלמידי בית הספר המנחיל ברמת גן פיתחו באחרונה פתרונות דיגיטליים לשיפור איכות החיים בסביבת מגוריהם, בפרויקט, בשיתוף מכללת אוהלו וקבוצת ד"ר עדנה פשר, שאת עומדת בראשה. איך נולד הרעיון שדווקא הם יפתחו פתרונות עיר חכמה?
"מכללת אוהלו ועיריית רמת גן שותפות בפרויקט עיר חכמה. במסגרת זו הועלתה הצעה ללמד את הנושא בבית הספר המנחיל. הם פנו אליי כדי שאסביר לצוות המורים מהי עיר חכמה – ועשיתי את זה בשמחה. אחר כך זה התפתח לתוכנית לימודים, ביחד עם מנהלת בית הספר, איילה אלבז, שבה תלמידים לומדים במשך שבוע את הנושא, ולאחר מכן צריכים לצאת לשטח ולפתח פתרונות מבוססי טכנולוגיה. הילדים הם ילידים דיגיטליים בעוד שהמבוגרים הם מהגרים דיגיטליים, מה שנותן לילדים יתרון יחסי ענק.

פיתוח הסטארט-אפים נעשה מלמטה למעלה, כשהתלמידים העלו רעיונות ולאחר מכן נולדו שמונה סטארט-אפים שהציעו פתרונות חכמים לרמת גן".

את יכולה לתת דוגמאות?
"למשל, אפליקציה לסיור בספארי בשילוב אפליקציה ייעודית והפיכתו לספארי חכם, תוך שהיא מסייעת בניווט ומוסרת מידע על בעלי החיים במקום השלטים שאף אחד לא קורא. פתרונות אחרים הם עגלת סופר חכמה, שמסייעת לצרכן בניווט במהלך הקנייה ומשפרת את חוויית הקנייה; שלטי חוצות חכמים בכניסות השונות לעיר; מיפוי הברזיות הציבוריות בעיר והפיכתן לברזיות חכמות שחוסכות במים; תחנות אוטובוס חכמות הנותנות מידע על אתרים בעלי חשיבות לרמת גן בתוואי הנסיעה של קו האוטובוס; פח אשפה חכם שמעודד אנשים לזרוק את הפסולת במקום הנכון; ועוד".

איך עלו הרעיונות?
"הילדים יצאו במשך שבוע ימים לתוך הקהילה, חקרו, למדו מהם את הצרכים בהקשר לרעיון שיש להם, למדו על היבטים שונים הקשורים לנושא שבחרו – אקולוגיה, טכנולוגיה, איך בונים אבטיפוס, לאחר מכן הם בונים אבטיפוס לרעיון שלהם, וכך אנחנו משיגים, בהיבט הלימודי, למידה מבוססת פרויקטים. בהיבט החווייתי, מתקבלת העמקת הקשר של הילד לעיר שהוא גדל בה ועיר חכמה, בהגדרה שלי, היא קודם כל עיר אטרקטיבית לתושביה, לילדים שלהם ולנכדים שלהם, כאשר הטכנולוגיה רק מסייעת לשרת את תושבי העיר. לשם כך יש צורך בשיתוף של הציבור, שיתוף של הקהילה ופיתוח קהילתי – גם בעזרת טכנולוגיה, פתרונות חכמים שעושים את העיר טובה יותר ואטרקטיבית עבור תושביה".

מה היו התגובות?
"הפרויקט זכה להתלהבות גדולה בתוך בית הספר. הנחינו את התלמידים לרתום את הקהילה כבר בתהליך הפיתוח והמקום הראשון שנרתם לתהליך הזה הוא אוניברסיטת בר אילן, שאירחה את התלמידים ביום הראשון של השבוע הזה. כמו כן, שיתפנו פעולה עם העירייה, גופים שונים בעיר, הבורסה וחברות טכנולוגיה".

איך הגיבו על כך בעירייה?
"ראש העיר, ישראל זינגר, השתתף ביום החשיפה. הוא הקשיב במשך שעה וחצי לכל המיזמים – שמונה סטארט-אפים של תלמידים שעלו והציגו אותם – התלהב בצורה בלתי רגילה והבטיח לי שהתלמידים יוכלו לבוא ולהציג את הפתרונות החכמים למועצת העירייה. יש כאן שותפות אמיתית לטובת הילדים".

מהו המכון הישראלי לערים חכמות?
"אני הבעלים של חברת ייעוץ לניהול שקיימת כבר 40 שנים. כשהגעתי למסקנה שצריך לעזור לעיריות להתמודד עם סוגיית העיר החכמה, כי הן לגמרי אבודות אל מול הרעיונות הטכנולוגיים שחברות הטכנולוגיה מציפות אותן בהם, החלטתי לגייס מומחים בתחום ולפתוח עמותה שתסייע לערים להכין פיילוטים.

העמותה הזו היא המכון הישראלי לערים חכמות, וכבר יש תוצאות. כך, למשל, בינואר התחלנו שותפות עם הפרויקט הכי גדול בעולם בתחום הערים החכמות – Trans urban EU-China. מדובר בפרויקט שלוקחים בו חלק 14 שותפים מאירופה ומסין, כשהמטרה שלו היא לשתף בידע מפיילוטים שקיימים בתחום הערים החכמות ולעזור ליישם אותם בשתי ערים, בסין שישמשו מעבדות חיות בנושא".