רחפנים – טוב או רע? בטוח או מסוכן?

הרחפנים יכולים לשמש למטרות טובות כמו משלוחים או הנאה, אבל גם לטרור ופגיעה בפרטיות ● האם יש להגביל את הטסת הרחפנים? מהם כללי הרגולציה בנושא? ולמה לא ממש אוכפים אותם?

מימין: ארז סימון, מנכ"ל גאודרונס (צילום עצמי), ועו"ד יהונתן קלינגר, יו"ר התנועה לזכויות דיגיטליות (צילום: גלעד אילוז)

בעד: ארז סימון, מנכ"ל גאודרונס – חברה שמספקת שירותי צילום אוויר וחישה מרחוק באמצעות רחפנים.

"הרחפנים הם מהפכה חיובית. כמו לכל דבר, יש גם להם צד שלילי – אם נותנים לילד מחשב, הוא יכול לעשות אתו גם דברים שליליים. אלא שכאן מדובר במהפכה שיכולה לייעל תחומים כמו ביטחון, קמעונות ועוד הרבה. השימוש ברחפנים באמצעות מפעילים אוויריים גדל במאות אחוזים, שלא לדבר על תחומים כמו משלוחים, שכל הזמן עורכים בהם ניסויים.

יש שימוש נרחב ברחפנים והסיבה לכך היא שילוב של הטכנולוגיה, שהיא בוגרת יותר, ושל העובדה שיותר ויותר אנשים צוברים ידע בנושא ונכנסים לזה. אני מניח שגם ירידת המחירים הוסיפה".

השמיים הולכים ונעשים צפופים ברחפנים, לצד אמצעי התעופה האחרים והציפורים. בצפיפות כזו אפשר להימנע מאסון?
"אני מניח שאי אפשר להימנע לגמרי, אבל אפשר למנוע שימוש לא נכון ברחפנים על ידי רגולציה ואכיפה. כיום יש רגולציה, קיימות מגבלות על שימוש חובבני, אבל אין אכיפה, והמשתמש ה-'רגיל', האזרח, יודע שלא אוכפים. כמו בכביש, אם לא תהיה אכיפה – כולם יטוסו".

מה המגבלות שיש לשימוש חובבני?
"מותר להטיס את הרחפנים עד גובה 50 מטר ואסור להתקרב פחות מ-250 מטר למבנים או לקהל. משמעות הדבר היא שאסור להטיס רחפנים בתוך הערים. בנוסף, אסור לקחת תשלום על שימוש ברחפן ללא רישיון ואסור להטיס אותו פחות משני קילומטר משדה תעופה. היה איזה חוכמולוג ששלח רחפן מנמל תל אביב וצילם את המטוסים נכנסים לנחיתה ממרחק של 100 מטר. נחיתה והמראה הם שלבים קריטיים בטיסה של מטוסי נוסעים ואם הרחפן נשאב למנוע, הוא עלול לפגוע בו ולגרום לאסון".

מה צריך לעשות?
"יש חוקים ויצטרכו להגביר את האכיפה ולהטיל קנסות מנהליים. יש כוונה שפקחים עירוניים יוכלו לתת קנסות במקרה של עבירות. אני מניח שזה ייתן תמריץ לעיריות, שיוכלו להרוויח על הדרך, כמו קנסות חנייה".

לאן הולכת הטכנולוגיה?
"יש כמובן פיתוחים בתחום הביטחוני. בצד האזרחי – הולכים ומוסדרים מסדרונות בתוך ערים, שבהם רחפנים יוכלו לטוס ולהעביר משלוחים, חבילות קטנות. התאגידים הגדולים משקיעים בזה הרבה כסף. בתחום זה, הטכנולוגיה די בשלה, אבל הרגולציה עוד לא".

נגד: עו"ד יהונתן קלינגר, יו"ר העמותה לזכויות דיגיטליות.

"בשבוע שעבר החליטה הממשלה על אימוץ שורה של צעדים שמטרתם להסדיר את האחריות להגנה מפני האיום הנשקף מרחפנים ולשפר את ההגנה מולו, בעקבות הדו"ח החמור בנושא שהוציא מבקר המדינה לא מכבר. היום (ב') דנה בנושא הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת.

הדו"ח קובע שעל אף שיש כיום בישראל כ-20 אלף רחפנים, עדיין לא הוחלט האם האחריות למניעת שימוש טרוריסטי בכלי זה מוטלת על הצבא או על המשטרה. עוד קובע הדו"ח שהממשלה לא קבעה אסדרה נאותה להפעלת רחפנים ואף לא מבצעת רישות באמצעותו תוכל להתחקות אחר מפעיל רחפן שעשה בו שימוש פסול – בנסיבות ביטחוניות או פליליות.

בפרק The Magic Bush בסדרה סאות'פארק מתוארת עיירה נינוחה. שני ילדים משתמשים ברחפן ללא רשות הוריהם וכדי להסתיר את השימוש שהתגלה, טוענים שהרחפן החזיק חיים משל עצמו. במהרה, כל העירייה מתחילה להשתמש ברחפנים כדי לרגל אחד אחרי השני, ומוקם משמר אזרחי שמטרתו לעצור את הרחפנים המסוכנים. אבל מכאן ועד למציאות המרחק רב במיוחד. נכון להיום, כמעט שלא נעשו שימושים אזרחיים ברחפנים אזרחיים לצרכי פגיעה בפרטיות. לא הוקם משרד חקירות פרטי שמתמחה בשימוש בהם כדי לרגל אחרי בני זוג סוררים, לאסוף מידע על מתחרים עסקיים או לאסוף צילומים מביכים של ידוענים בחצרותיהם. הסיבה לכך, בין היתר, היא שהרחפנים הם צעצוע על פי רוב, ומשמשים ילדים להנאות החיים הקטנות.

גם במקרה אחד שבו אמנם השתמשו ברחפן לצורך צילום ביתו של פוליטיקאי, ההגנה העצמית ריחפה מעליה והמצולמים החליטו לנסות ליירט את הרחפן באמצעות זריקת חפצים.

אלא מה? להבדיל מילדי ישראל ושאר עושי קונדס, רשויות השלטון משתמשות ברחפנים כדי לאסוף מידע על תושבי ישראל – לתפיסתי שלא כדין. משטרת ישראל הקימה מערך רחפנים יעיל, תוך שלא בטוח שהשימוש בו עומד בהוראות הדין מבחינת חוק הגנת הפרטיות. לכאורה, הרחפנים אוספים מידע שניתן לקלוט בעין במרחב הציבורי. הם לא טסים מעל שטח פרטי ולא אוספים מידע משם, ולכן אין כאן פגיעה בפרטיות, בדיוק כמו שבמקרה של מעקב ברחוב של בלש אחר סוחר סמים אין פגיעה בפרטיות.

אולם, להבדיל משימושים אזרחיים, שנכון להיום לא ראינו שחדרו לפרטיות, השימושים המשטרתיים ברחפנים אכן פוגעים בפרטיות, גם אם הם נועדו להגן על כל האזרחים, ויש להסדירם. קרי: יש לבקש מהמשטרה לקבל צווי חיפוש ותפיסה רלוונטיים, או צווי האזנת סתר, לגבי כל שימוש ברחפן. ככל שיש תשתית ראייתית לכך שאדם מסוים ביצע עבירה, יש לאפשר למשטרה לעשות את השימוש הראוי ברחפנים. אבל, לאפשר למשטרה להעמיד רחפנים סתם כך במקום בו יש הפגנה – זו תחילתה של מדינת משטרה.

מדוע? להבדיל מהקונדסון, שמשתמש ברחפן כדי לצלם את חבריו, המשטרה אוגרת את המידע ויכולה להצליב אותו עם מאגרים אחרים. מאגר צילומי פנים של מפגינים מול נשיאת בית המשפט העליון יכול לשמש מחר את המשטרה באמצעות טכנולוגיה ביומטרית כדי לעכב אדם מסוים שנתפש על ידה כבעייתי. הכמות, במקרה הזה, עושה איכות. אין לאפשר למשטרה לאגור כך סתם את המידע שהיא אוספת, ואין לאפשר לה להטיס רחפנים כדי לאגור מידע, להבדיל מניהול של חקירה קונקרטית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים