האינטרנט של הדברים והערים החכמות

במסגרת סדרת Tech Takes – ה-Vlog השבועי שלי, שמפורסם כאן, באנשים ומחשבים, מדי יום א' ועוסק ביישומים של טכנולוגיות חדשניות בתעשיות שונות – אני ממשיכה השבוע לעסוק בעולם המסקרן של האינטרנט של הדברים. הפעם, ברצוני להתמקד ביישומי IoT בערים חכמות.

על אף שאין הגדרה מוסכמת לעיר חכמה, ארגונים, מוסדות ומומחים מסכימים שאלה ערים שמשתמשות בטכנולוגיות מתקדמות לטובת שיפור חייהם של התושבים שלהן, תוך קידום נושא הקיימות. אחת ההגדרות היותר ממצות שנתקלתי בה היא מתוך הספר הלבן על ערים חכמות (פרסום ספרדי בשיתוף ארסנט אנד יאנג), שמגדיר כי "המטרה של עיר חכמה היא השגת ניהול יעיל בכל הנושאים העירוניים – תכנון עירוני, תשתיות, תחבורה, שירותים, חינוך, בריאות, בטיחות הציבור, אנרגיה וכו'… – תוך סיפוק הצרכים של העיר ואזרחיה". בקיצור, מדובר במציאת האיזון בין רווחת האזרחים לשימור הסביבה.

על מנת להשיג איזון זה, ערים חכמות משתמשות באופן מיטבי באינטרנט של הדברים – בהתקנים כגון חיישנים מחוברים, מתקני תאורה ומונים חכמים – על מנת לאסוף ולנתח נתונים. הערים משתמשות בנתונים אלה כדי לשפר את התשתיות והשירותים העירוניים.

ערים שמיישמות מודלים אלה מרוויחות חיסכון בהוצאות השוטפות, קיצור זמן תגובה לטיפול בתקלות, שיפור ביטחון התושבים, שיפור התדמית ועוד.

להלן מספר דוגמאות לערים בעולם שאימצו את ה-IoT על מנת לשפר את איכות החיים של תושביהן:

אמסטרדם – העיר ההולנדית ידועה מאז ומתמיד בזכות תעלות המים, בתי הקפה ותרבות האופניים שלה. בשנים האחרונות, היא גם הפכה להיות המודל לעיר חכמה, הממנפת טכנולוגיות מתקדמות לשיפור השירותים העירוניים. השירותים החכמים באמסטרדם מתפרסים על פני תחומים רבים: חשמל, מים, אשפה, תנועה, קיימות, חינוך ועוד – ובכל תחום כזה מתקיימים פרויקטים חכמים רבים. לדוגמה, בתחום התחבורה יישמה עיריית אמסטרדם, בשיתוף הממשלה, מערכת חכמה המנטרת את עומסי התנועה, מקבלת דיווחים מהתקני IoT וגם ממערכות ממשלתיות רשמיות, ומתריעה ומנתבת את התנועה בהתאם לעומסים בזמן אמת. בתחום האנרגיה מיושמת מערכת עירונית המשתפת מידע על מאגרי האנרגיה הסולרית המצטברים בלוחות פרטיים וציבוריים, ומאפשרת איזון ושיתוף של המשאבים באופן חכם. אלה רק שתי דוגמאות מתוך עשרות רבות, שבזכותן זכתה אמסטרדם בשנה שעברה בפרס בירת החדשנות של האיחוד האירופי.

סנטנדר – העיר הספרדית היא אחת הערים החכמות ביותר בעולם, הודות לשימוש באינטרנט של הדברים בשירותים עירוניים שונים, ובמיוחד בתחום התנועה. במסגרת פרויקט שקידם האיחוד האירופי, שמטרתו הייתה להפוך את סנטנדר לעיר חכמה בעזרת האינטרנט של הדברים, נעשה בה כיום שימוש ביותר מ-20 אלף חיישנים, מכשירים אלקטרוניים ומצלמות, שמותקנים ברחבי העיר. התקנים אלה אוספים מידע רב שתומך במשימות יומיומיות רבות, כולל מידע על לוחות זמנים ותזמון של תחבורה ציבורית, תנאי תנועת רכבים ואופניים, צריכת מים, הצפות, מידע על איכות האוויר ועוד. כתוצאה משדרוג זה, העיר סנטנדר זכתה בפרס אינטרנט העתיד.

ניו-יורק – כאשר מדברים על ערים חכמות, איך אפשר שלא לדבר על התפוח הגדול? בטוויסט חדשני יותר על הרעיון המסורתי של עיר חכמה, אזרחי המגה-עיר הזו משתמשים באפליקציה לסמארטפונים ובחיישנים על מנת לפתור בעיה הייחודית לניו-יורק. בעתות של גשמים כבדים, מי הביוב נשאבים לנמל של ניו-יורק בקצב של 27 מיליארד גלונים בשנה. רמת המים נמדדת ומנוטרת באמצעות חיישנים, ובזמן של עליית מפלס מי הביוב וסכנת הצפה, נשלחת התרעה באמצעות האפליקציה Don’t Flush Me. כך יודעים כל אזרחי העיר מתי כדאי ומתי לא כדאי להוריד את המים באסלות.

גם בישראל, ערים רבות מתחילות ליישם פרויקטים במסגרת המסע לעבר יישום חזון העיר החכמה. במרבית הערים בארץ כבר מותקנות כבר מצלמות ומערכות ניטור, כאשר היישום המרכזי עבורן הוא ביטחון ובטיחות של מבנים ותושבים. מונים חכמים ותאורה חכמה כבר מותקנים בערים כמו חיפה וראשון לציון, ובערים מסוימות, כמו תל אביב, מיושמות מערכות חכמות לניהול חניה ומערכות לניהול התקשורת עם התושבים (דיגיתל) – שהן מרכיב משמעותי במסגרת של עיר חכמה. עם זאת, במרבית הערים בישראל עדיין לא התקינו מערכות חכמות לטיפול באשפה או מערכות לניהול חכם של התחבורה, אם כי פיילוט שכזה התקיים במהלך השנה האחרונה במודיעין.

אין ספק שנראה בעתיד הקרוב יותר ויותר שירותים עירוניים שמבוצעים בעזרת יישומים חכמים, ושימוש הולך וגדל במערכות מבוססות אינטרנט של הדברים כמרכיב מרכזי באסטרטגיה להשגת האיזון הכה חשוב בין רווחת האזרחים לשימור הסביבה.