הרשתות החברתיות: אמת או חובה?

הרשתות החברתיות הפכו להיות כלי התקשורת המרכזי שדרכו אנחנו מתקשרים זה עם זה, עושים עסקים, מנהלים חיי חברה ובעצם מה לא. הפעילות הזו (ועוד קצת לפניה) יצרה שפה חדשה, אינטרנטית, שמדוברת על ידי מיליארדי אנשים בעולם, ובארץ על ידי כמה מיליונים. למרות הפופולריות שלה, לא נעשו עד היום כמעט מחקרים שבדקו עד כמה השפה הזו משפיעה עלינו, עד כמה המסרים שאנחנו מעבירים דרכה הם אמינים ועד כמה אנחנו מאמינים למה שאנחנו קוראים, רואים או שומעים בפלטפורמות השונות של הרשת.

נושא זה עמד במרכז כנס השנתי שערכה עמותת אשנ"ב (ר"ת אנשים למען שימוש נבון באינטרנט), שהתקיים ביום ה' האחרון בתל אביב. כבכל שנה, הכנס הוקדש לזכרו של ערן אדרת ז"ל – חייל בשירות סדיר שהתאבד לפני 20 שנים באמצעות כלי הנשק שלו. בבדיקה שנערכה לאחר מכן התברר שאת ה-"הוראות" וה-"עצות" כיצד לשים קץ לחייו קיבל מ-"חברים" טובים ברשת בארץ ובחו"ל. בעקבות האסון הקים אביו, ד"ר אבשלום אדרת, יחד עם חבריו ועמיתיו לענף ההיי-טק את עמותת אשנ"ב, ששמה למה למטרה להשפיע על אנשים לעשות שימוש נבון ונכון ברשת.

בתחילת הכנס הוצגו מסקנות מחקר שערכו ד"ר שגית יעקבוביץ', יו"רית העמותה, וד"ר אורלי מלמד, חברת ההנהלה שלה, שכלל סקר שבו השיבו 54% שיש שינוי לרעה בהערכתם את איכות המידע ברשתות החברתיות, כלומר: רמת האמון שלהם במידע שהם קוראים או צופים בו באתרים אלה נמוכה יחסית. ממצאים נוספים מעידים ש-44% לא באמת יודעים לאבחן בין אמת ושקר ברשתות החברתיות (או לפחות כך הם סבורים), 32% חושבים שהם ממש לא יכולים לעשות זאת והיתר משוכנעים שהם כן יודעים להבחין.

הגולשים אף נשאלו האם הם חושבים שהם שולטים על המידע שהרשתות החברתיות אוגרות עליהם – ורובם השיבו שלא. זה כמובן לא מפריע לרובנו להמשיך ולהשתמש בפלטפורמות אלה ולספק מידע לכל דורש, תמורת שירותים נוחים ומידע חשוב שאנחנו אוגרים ברשת.

מה עושות גוגל ופייסבוק נגד השיח האלים ברשת?

הכנס נערך בשיתוף פעולה די נדיר, לפחות בישראל, בין גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook). מטעם הרשת החברתית הגדולה בעולם השתתפה ג'ורדנה קטלר, מנהלת המדיניות שלה בישראל, ומטעם גוגל הופיעה נועה אלפנט לפלר, מנהלת בכירה למדיניות ציבורית.

קטלר הציגה את עיקרי מדיניות הפרטיות של פייסבוק, שמי שקורא אותה לא יכול שלא להתרשם שהעובדים של מארק צוקרברג עובדים קשה כדי לנסות ולנטר את השיח האלים. לדבריה, מספר עובדי החברה שעוסקים בניטור מידע יגדל בשנה הבאה לכ-3,000. היא ציינה שהאתגר המרכזי בהקשר זה הוא ניטור האנשים והמסרים שעוסקים בהסתה לטרור ולאלימות, או שפוגעים פגיעה חמורה בפרטיות. לדבריה, מודל הפעולה היה ויהיה תמיד מבוסס על דיווחי הגולשים, הקובלים על הפרות פוטנציאליות. היא אמרה שפייסבוק מתייחסת ברצינות לדיווחים הללו, אבל גם לא רוצה לפגוע בעקרון החופש לכתוב ולהביע את מה שהגולשים רוצים או חושבים.

מימין: נועה אלפנט לפלר, מנהלת בכירה למדיניות ציבורית בגוגל ישראל; שגית יעקובוביץ', יו"רית עמותת אשנ"ב; וג'רודנה קטלר, מנהלת המדיניות של פייסבוק ישראל. צילום: חורחה נובומינסקי, עמותת אשנ"ב

לדברי קטלר, אין סיכוי בעתיד הנראה לעין שמכונות בעלות תכונות של בינה מלאכותית יחליפו את האנשים שמנטרים את הרשת בפייסבוק, מפני שהיכולת לאבחן בין הסתה לבין דעה עדיין נתונה למוח האנושי.

אלפנט לפלר סיפרה על פרויקט אותו מובילה החברה בישראל בנושא השיח ברשת, שבמסגרתו מגויסים יוטיוברים בעלי רייטינג גבוה במיוחד ומדברים על סובלנות וקבלת האחר. הדברים מובאים בסדרת רשת חדשה שגוגל מעלה ביוטיוב (YouTube), שנקראת עובדים על זה.

מה עם החקיקה והאכיפה?

דוברת נוספת באירוע הייתה ח"כ רויטל סוויד, שלא עושה הנחות לגוגל ולפייסבוק, ומנסה כבר מזה מספר שנים להכפיף אותן לחוקים ולתקנות – הכל כדי למזער את ממדי השיח האלים ברשת. ח"כ סוויד שוחחה בכנס עם ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בין היתר על החוק שהיא מריצה, שעוסק בהסתה לטרור ברשתות החברתיות. "הרשתות החברתיות הן מעצמות עם מיליארדי אנשים ויש להן אחריות כלפי המשתמשים. לכן, המינימום הנדרש הוא להגן על המשתמשים מפני טרור בדיוק כפי שהן מגנות מפני פורנוגרפיה", אמרה ח"כ סוויד.

ח"כ רויטל סוויד. צילום: חורחה נובומינסקי, עמותת אשנ"ב

ד"ר אלטשולר ציינה שהחוקים שהכנסת מנסה לכפות על הרשתות החברתיות הם בריחה מאחריות, כי "כבר קיימים מספיק חוקים שיכולים לאכוף אותם על מסיתים, ואי אפשר להטיל את האחריות על גורם שלישי ולחשוב שבזה סיימנו את העבודה".

עוד השתתפו בכנס חמישה יוטיברים, שמתפרנסים לא רע מהעלאת תכנים ליוטיוב – בסוגים שונים של תוכן, מבלוגים אישיים ועד לראפ. כל אחד מהם נהנה מבין 100 אלף ל-200 אלף עוקבים – מספרים גבוהים מאוד בשוק הישראלי הקטן. עו"ד רון לוינטל ניסה להבין מה מניע אותם ומה סוד הצלחתם? נראה שגם הם עצמם לא ממש מבינים כיצד הצליחו לשבור את השיאים הללו.

השורה התחתונה: אנחנו חיים בתהליך של התמכרות מוחלטת לפלטפורמות אינטרנטיות חברתיות, שמנהלות את החיים שלנו, וחלקנו כבר מכורים. אנחנו אמנם מודעים לכך שרמת האמינות של חלק גדול מהמידע שמופיע ברשת רחוקה מלהיות גבוהה, אבל זה לא מפריע לנו להמשיך ולצרוך כל פיסת מידע שכתובה בפייסבוק או בטוויטר (Twitter). מה גם שמדובר בפלטפורמות שמניעות לפעולה – ראו כדוגמה את ההפגנה אתמול (ש'), שמשכה עשרות אלפי אנשים כמעט אך ורק דרך הפלטפורמות האינטרנטיות, או, אם נלך אחורה, את המחאה החברתית, שנולדה בפייסבוק. הסיבות לעוצמה הזו טרם פוצחו לחלוטין וייתכן שנצטרך להמתין למהפכה הבאה כדי לנסות להבין מה עבר עלינו במהפכה המטורפת הנוכחית.