גם לניהול הידע יהיה תקן בינלאומי

העיסוק בניהול ידע אינו קל ● עד כמה שאנו חושבים ומסכימים שמדובר במשאב קריטי לארגון, ונכס חשוב מעין כמוהו - רוב הארגונים מתקשים לנהל את הידע ● תקן שכזה יביא את הנושא למצוינות ארגונית

03/12/2017 13:44
ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledgeware. צילום: יניב פאר

לאחר מאמץ של שנתיים וחצי, יצא השבוע להצבעה בארגון ISO העולמי – איגוד התקנים העולמי – תקן חדש של ISO, תקן 30401 העוסק בניהול ידע.

העיסוק בניהול ידע אינו קל. עד כמה שאנו חושבים ומסכימים שידע הינו משאב קריטי הארגון, ונכס חשוב מעין כמוהו, רוב הארגונים מתקשים לנהל את הידע. תהליכי תיעוד, כתיבה ועיבוד ידע הם ידניים, גוזלים זמן ואינם scalable, ותהליכים מהירים ברי תוצאות חלקיות.

תהליך ההצבעה נמשך כמה חודשים והוא אמור להסתייים עד ה-15 בינואר 2018, עד אז יכולות המדינות החברות בארגון להצביע.

צעד ראשון ולא יחיד לשינוי

תקן ניהול ידע הוא צעד ראשון ולא יחיד לשינוי. תקן ניהול ידע מהותו להביא את נושא ניהול הידע למצוינות ארגונית, תוך הפעלת חשיבה שיטתית ומיקוד בצרכים העסקיים של הארגון, בהם התועלת הינה מירבית.

איגוד ISO אינו זר לרובנו. הם אמונים על תקינה בינלאומית במגוון תחומים, החל מתקני בטיחות למיניהם, ועד תקנים ניהוליים בתחום האיכות, דרך תקני אבטחת מידע, אחריות סביבתית ועוד. תקני בטיחות הינם תקני מינימום – אף אחד לא יצעד בבטחה לתוך מעלית שבצידה לא מוטבע תאריך בדיקה בתוקף (שהטביעו סוקרים מטעם מכון  התקנים).

תקני איכות, תקני אבטחת מידע ותקני אחריות סביבתית, לעומתם, הם תקני מצוינות. מעוטרים בהם ארגונים שהוכיחו שהם מנהלים מערכת מתאימה העומדת ברף של טיב, ושהמערכת מבטיחה קידום ושיפור מתמיד.

על תקני מצוינות ניהולית אלו, עומד להצטרף תקן לניהול ידע – גם הוא מבית ISO. ניהול ידע עוסק בתהליכים מוסדרים ושיטתיים לשימור ידע של העובדים (מומחים, אנשים לקראת פרישה ולא רק); בשיתוף ידע (דוגמת פורטלים, רשתות חברתיות ארגוניות ומאגרי ידע); בהנגשת ידע (דוגמת מנועי חיפוש, bot-ים); ובפיתוח ידע – שנדע מחר יותר משאנו יודעים היום (הפקות לקחים, פעילות חדשנות, ופיתוח אסטרטגיות ותורות הפעלה לתחומי העיסוק השונים).

ייזום תקן בינלאומי

היוזמה לכתיבת התקן הייתה של מכון התקנים הישראלי, בהובלתה של חוי שראל, מנהלת מחלקה באגף התקינה. לפני כשמונה שנים, בעקבות סקר ציבורי שבחן באלו נושאים מנהלי ארגונים בישראל חושבים שנדרש תקן, הוחל ביוזמה ישראלית מקומית, ולפני כארבע שנים, הוחל על ידה בייזום תקן בינלאומי בנושא.

בוועדה הבינלאומית לקחו חלק מדינות שונות: נציגים מבריטניה, ארצות הברית, צרפת, אנגליה, גרמניה, פקיסטן, מלזיה, אוסטרליה, קנדה, ניגריה, איטליה, הולנד וכמובן מישראל.

נציגנו בוועדה כללו את אביגדור שרון, ד"ר אלי מירון וד"ר מוריה לוי. הדיונים היו בחלקם טלפוניים, אך פעמיים בשנה נפגשו החברים במקומות אקזוטיים מעניינים מסביה לעולם. לוי הובילה את ועדת המומחים הבינלאומית.

במדינת ישראל מתוכננת השקה חגיגית, שתאפשר לציבור להכיר את התקן ולשאול שאלות לגבי תוכנו ויישומו. האירוע יתקיים ב-8 בינואר 2018 בשעה 13:00, במכון התקנים. הציבור מוזמן להירשם כאן.

180 המדינות יכולות להצביע ולהעביר הערות סופיות עד 15 בפברואר 2018.

ואם נסכם במשפט אחד: כבוד גדול לניהול הידע; כבוד גדול לישראל. עוד הישג במפת החדשנות הישראלית.

הכותבת הינה מנכ"לית ROM.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. דוד קורין

    מוריה ואביגדור הם ורק הם הינם נציגים מקצועיים ואנשים ישרים והגונים ליצג את מינול הידע הישראלי !

אירועים קרובים