יזמות וחדשנות בין כתלי האקדמיה

המהפכה הדיגיטלית והכלכלה החדשה, שהצמיחו את הסטארט-אפים, מבוססות על יזמים ויזמות. ישראל מתויגת כאומת הסטארט-אפים בהתבסס על אותן חברות, שהפרופיל האנושי שלהן מורכב מצעירים רעבים ובעלי מעוף, שיש להם רעיון איך לפתור בעיה ויוצאים למסע ארוך בניסיון להגיע לאקזיט המיוחל.

רוב אותם צעירים הם בוגרי מוסדות אקדמיים. הם למדו שם מקצועות רבים שנדרשים כדי להצטרף לעולם ההיי-טק – ממדעי המחשב דרך מערכות מידע ועד למנהל עסקים, אנליטיקה, שיווק ועוד. רק דבר אחד הם לא למדו במסגרת התואר: כיצד להיות יזמים. אפשר לומר שאת המקצוע הזה הם למדו ועודם לומדים על בשרם, תוך כדי ניסוי ולא מעט שגיאות, שלפעמים גורמות להם לסגת מהמיזם.

ברי המזל שביניהם משתלבים במסלולי האצה שמופעלים על ידי יזמים, שמאחוריהם חברות היי-טק או קרנות הון-סיכון, שמבינות שאת החדשנות שהן מחפשות אחריה בנרות הן אלה שצריכות לטפח, מתוך תקווה שיהיה יזם שימציא עבורם את הדבר הבא.

אלא שקצב החידושים והשינויים המהיר מייצר צורך הולך וגובר להכניס את כישורי היזמות למסגרת הלימודים האקדמית, שלא לומר עוד לפני כן – חינוך ליזמות כבר מגיל צעיר. יו"רית הות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, התייחסה לנושא בראיון שפורסם במגזין מנהיגים מבית אנשים ומחשבים, שיצא לאור ביולי. היא סיפרה על תוכנית רב שנתית, שנועדה לעודד מוסדות אקדמיים להקים בין כתליהם אקסלרטורים (מאיצים) לסטודנטים מכל הפקולטות והחוגים, ולצרף אליהם מנטורים, יזמים ואנשי תעשיה. פרופ זילברשץ אמרה כי ה-ות"ת יקציב לצורך כך כספים שיועברו לאוניברסיטאות, ובכך יסייע להם להתגבר על בעיה אחרת – ניצול חלקי של מרבית נכסי הנדל"ן ברוב שעות היום. בבסיס התוכנית יש ניסיון לתת מענה לעוד בעיה: נטישת סטודנטים באמצע התארים המבוקשים, בין היתר כדי להקדיש את הזמן שלהם לפיתוח סטארט-אפים ומימוש רעיונות.

המודל של הקריה האקדמית אונו

בקריה האקדמית אונו מממשים את רעיון שילוב האקסלרטורים במסגרת הלימודים בקמפוס ואף לקחו אותו כמה צעדים קדימה. ב-2011 הוקם בקריה האקדמית מרכז חדשנות בשם StartOno Accelerator, במטרה לקדם יזמות וחדשנות, ובמסגרת זו הוא מפעיל מדי שנה את תוכנית Onovation. בראש המרכז עומד כעת יאיר סאקוב, בעצמו יזם ותיק ומנטור בתוכנית, שפעיל כבר 15 שנה במסגרת IVN, שמתמחה בסיוע לעסקים חברתיים. כמו כן, הוא היה פעיל במיזמים לקידום ושיתוף בני החברה הערבית בהיי-טק.

התוכנית פתוחה לא רק לכל הסטודנטים בקריה האקדמית אונו, אלא גם לקהל הרחב, לבעלי רעיונות שרוצים לממש אותם. המיזם פועל במשך ארבעה חודשים, ב-10 מפגשים שמתקיימים אחת לשבועיים. המשתתפים נפגשים עם צוות התוכנית ומנטורים חיצוניים, במטרה לבחון את הרעיונות של היזמים, את התאמתם לשוק ותוכניות פיננסיות מתאימות. התוצאה הסופית אליה שואפים כל השחקנים במיזם הזה היא הכנה נכונה לקראת הצגה בפני משקיעים פוטנציאליים.

סאקוב אמר לאנשים ומחשבים כי המרכז פועל על פי שני עקרונות בסיסיים: לגעת בסטודנט ולממש את אחד העקרונות של הקריה האקדמית – מעורבות חברתית. "הקריה היא המוסד האקדמי היחיד שמשלב מעורבות חברתית במסגרת הלימודים לתואר", ציין. "בדרך כלל, תוכניות היזמות במוסדות האקדמיים הן למצטיינים, שיש סיכוי שאחר כך יהיו יזמים. אלא שגילינו שרוב הבוגרים לא יהיו יזמים כי לא מכשירים אותם לכך. אנחנו סבורים שכל בוגר אקדמיה לתואר ראשון חייב לצאת עם סט כלים של יזמות. לכן, תוכנית היזמות שלנו חוצת פקולטות".

לדבריו, "המטרה שלנו היא ללמד את המשתתפים לחשוב מחוץ לקופסה, לא לדקלם את חומר הלימוד שלהם, לזהות בעיה ולהציע פתרון. הפתרונות שהם צריכים למצוא נובעים מתוך הצורך שאנחנו מעודדים אותם להיות מעורבים, לדעת איפה יש אתגרים ואיך הם יכולים להתגבר עליהם".

"אנחנו שואפים לייצר אנשים שיהוו מודל לחיקוי והמיזם שלנו, בשונה מאחרים, פתוח לכולם – כולל לאנשים שרוצים ליזום משהו ולא לומדים בקריה האקדמית", אמר סאקוב.

ביולי האחרון נערך אירוע הסיום של המחזור, שבתומו הוכרזו שלושת המיזמים שהגיעו למקומות הראשונים: במקום הראשון זכה מיזם Itsmine, שהוקם על ידי כפיר קמחי. מדובר במערכת למניעת גניבות מידע ומסמכים מארגונים, בעלות תפעולית נמוכה ויעילות גבוהה. במקום השני זכה מיזם Meeba – אפליקציית תיירות שנועדה לחבר בין מטיילים שמגיעים לאזור מסוים ואין ביניהם היכרות מוקדמת. בכל מקום נוצרת קהילת טיילים מקומית שחבריה מסייעים האחד לשני. שלישי הגיע מיזם Skoobi, שמאפשר לקוראים לחוות בצורה ויזואלית, בסמארטפון שלהם, את מה שקוראים בספרים. היו עוד מיזמים שקיבלו פרסים, כמו חדר הימורים וירטואלי ומשחק המדמה לימודי נגינה והופך אותו לחוויה חברתית.

בימים אלה נערכת ההרשמה למחזור השני של המאיץ וסאקוב מזמין את כל מי שיש לו רעיון לבוא ולנסות את מזלו.

השורה התחתונה: מאיץ הסטארט-אפים של הקריה האקדמית אונו הוא דוגמה לדרך בה מוסדות אקדמיים יכולים להסתגל לעולם החדש: לקרב את הצעירים בעלי הרעיונות ולעשות איתם את הצעדים הראשונים ביזמות, בניהול ובכלל, בחיים האמיתיים.