החור השחור של הממשל המקוון: העדר מיצוי זכויות אזרחים

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשותו של ח"כ אורי מקלב, קיימה בשבוע שעבר דיון שעסק בשימוש בטכנולוגיה ככלי להנגשת זכויות לאזרח. המסקנה העיקרית מהדיון, הגם שהיא לא צריכה להפיל איש מהכיסא, היא משמעותית: רבע מהאוכלוסייה בישראל, כשני מיליון בני אדם, מודרת למעשה מהאינטרנט והיא לא יכולה ליהנות מהשירותים הדיגיטליים שהממשלה מפתחת במרץ רב, בהשקעות של עשרות מיליוני שקלים.

בדרך כלל, כאשר מדברים על הנושא הזה, משייכים אותו לשוויון הזדמנויות שאין כיום לאלה שגרים בפריפריה ושצריכים לתת להם אותו. אבל לפער הדיגיטלי יש גם היבט רחב יותר, שקשור למיצוי זכויות של אנשים כאזרחי המדינה.

המדיניות של הממשלה, כמו מרבית הממשלות הנאורות בעולם, להעביר כמה שיותר שירותים לעולם הדיגיטלי היא צעד מבורך. אבל מסתבר שהמרוץ לדיגיטל משאיר לא מעט אזרחים בצידי הדרך – כאלה שאין להם נגישות או יכולת להיות נגישים לעולם הדיגיטלי, מסיבות שונות. זה מעביר את הדיון בנושא הפער הדיגיטלי למישור אחר, שלא מדובר עליו הרבה – מישור שמייצר אתגר שיש לתת לו מענה הרבה יותר מהר מהפתרונות שמדובר עליהם כיום לצמצום פער זה. כיום, הפתרונות לצמצום הפער הדיגיטלי מדברים על הטווח הארוך, בעוד שדרושים פתרונות בטווח הקצר.

הדיון נערך בעקבות הצעה לסדר היום של ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו. בדבריה סיפרה ח"כ מלינובסקי כי "חלק ניכר מפניות הציבור המגיעות ללשכתי עוסקות באזרחים שאינם מודעים לזכויותיהם ומתעניינים במגיע להם. בשנים האחרונות, ישראל עוברת מהפכה דיגיטלית, עם פרויקטים כמו ממשל זמין וישראל דיגיטלית, אולם תחום מיצוי הזכויות נותר מאחור".

ח"כ מקלב אמר בדיון שנכון שחלק מאותם אזרחים מודרים, שאינם מחוברים לאינטרנט, מבקשים עזרה מהילדים או הנכדים, אבל זו לא יכולה להיות שיטה או חלק ממדיניות חברתית. "אם אין נגישות נוצרים חסמים והאזרח לא מודע לזכויותיו, ולנו, כחברי כנסת, יש תפקיד לקדם הטמעת תהליכים דיגיטליים, אבל לא להשאיר פער גדול באוכלוסיה", ציין.

מה אומרים נציגי הממשלה?

בדיון השתתפו נציגי ממשלה וארגונים שקשורים בממשל הדיגיטלי. שי-לי שפיגלמן, ראשת מטה ישראל דיגיטלית, דיברה על תוכניות אוריינות דיגיטלית, שיקדמו את אלה שאין להם נגישות לאינטרנט.

יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, סיפר על תוכניות להגברת הנגישות במגזרים שבהם היא נמוכה, כמו המגזר החרדי. בין היתר, אמר, יוקמו עמדות מחשב במקומות ציבוריים שיהיו מצוידות באינטרנט כשר למהדרין.

נציגים אחרים, ממשרד הבריאות ומארגון כל זכות, סיפרו שהמידע קיים באתרים שלהם או באמצעות מוקד טלפוני.

כל זה טוב ויפה, אבל עמדת מחשב חכמה במשרד ממשלתי לא תסייע לאוכלוסיות כמו קשישים, ואנשים שחיים על קצבה ושבקושי יש להם מה לאכול. האנשים האלה ימשיכו לפקוד את המשרדים פיזית, בהם את הביטוח הלאומי והעיריות השונות. הגופים האלה חייבים לשמור על רמת שירות זהה, יעילה ומועילה – בשירותים הפיזיים כמו באלה הדיגיטליים. מיליון וחצי אזרחים, שנמנים על האוכלוסיות החלשות ביותר, הם אלה שזקוקים הכי הרבה לסיוע מהמדינה. לכן, עליה לעשות הכול כדי להקל עליהם את קבלת השירות, לחסוך מהם התרוצצויות ובעיקר ליידע אותם על השירותים.

לא צריך לרוץ מהר מדי

אין ספק שזוהי זווית מאוד מיוחדת בדיון בנושא הפער הדיגיטלי. היא צריכה להדליק נורות אדומות בקרב כל אלה שעוסקים במעבר לשירותים דיגיטליים. כי מה שווה פורטל ממשלתי מונגש, עם המילה האחרונה של העיצוב והמידע, אם חולת סרטן בת 80 ששיניה נפגעו כתוצאה מהטיפולים שהיא עוברת, שבנוסף למחלתה משלמת עדיין משכנתא, חיה מקצבת זקנה ומגיע לה סיוע ממשרד השיכון, לא יכולה לממש את זכויותיה עקב הפער הדיגיטלי? זו רק דוגמה אחת שהביאה בדיון ח"כ מלינובסקי.

ריצה מהירה מדי לעידן הדיגיטלי בשירות הציבורי עלולה להפוך אותו לגורם מספר אחת להעמקת הפער הדיגיטלי. במקרה שכזה, יוכלו לקבל את השירותים שניתנים שם רק בעלי יכולת, אזרחים שגורלם שפר עליהם ויש להם או לקרובי משפחתם נגישות למידע שהוא חשוב ושווה הרבה כסף.

ונקודה נוספת: שירותים לאזרח אינם מוצרי מדף במרכול או בחנות בקניון, שזמינים למי שבא במקרה לצרוך אותם. תפקידם של הגופים העוסקים במתן שירותים דיגיטליים הוא לוודא שכל אחד ואחד מהצרכנים של השירותים אכן יודע על קיומם וחשוב יותר – מסוגל ליהנות מהם. בין אם אלה אזרחים שמפעילים אפליקציות ויש להם רכיבים ניידים, או כאלה שלא נמצאים בעולם הדיגיטלי.