IT בישובים קטנים: איך לנהל חכם ולהצליח?

יש ברשויות הקטנות והבינוניות מנמ"רים שמוכיחים שאפשר לבצע פרויקטים טכנולוגיים בצורה משביעת רצון גם עם תקציב קטן ● איך הם עושים זאת?

התחזית: תקציבי ה-IT הממשלתיים - ללא שינוי ניכר. צילום אילוסטרציה: BigStock

בכנס השנתי של המנמ"רים ברשויות המקומיות, שהתקיים באחרונה באילת, נרשמה נוכחות בולטת של מנמ"רים מרשויות מקומיות קטנות, חלקן מהפריפריה. המשותף לאותן רשויות הוא שתקציב המחשוב שלהן קטן – בעוד שהצרכים והאתגרים לפעמים לא שונים מאשר אלה של עיר גדולה.

כמה מהם – אלכס בנוביצקי מערד, זאב אלון אוטניק מפרדס חנה-כרכור, טל דיין מסביון, חיים איזקוביץ' מזיכרון יעקב ויובב יהב מראש העין – הציגו איך אפשר לעשות הרבה בפחות. מחיאות הכפיים שנשמעו בסיום דבריהם מגיעות להם אישית ולא לראשי הרשויות שהם עובדים בהן, שחלקם עדיין לא הפנימו שאנחנו בעידן חדש.

בנוביצקי, שכרגע משמש כממלא מקום מנמ"ר עיריית ערד, במקומה של אירית כהן, שעברה לגור באזור המרכז, ציין אמנם שראש העיר מעודד חדשנות, שימוש ברשתות חברתיות ופרויקטים שמקדמים אותה, אולם גם אצלו – המשאבים שמוקצים למחשוב מוגבלים. מאחר שכך, אמר, הגישה שהוא נוקט היא ביצוע פרויקטים בשלבים, תוך ניצול מקסימלי של משאבי עירייה. זאת, על אף שתורות ניהול הפרויקטים מלמדת שיש לשאוף לטוב ביותר מתחילת הדרך.

אחת הדוגמאות שבנוביצקי נתן, ולא הסתיר את גאוותו עליה, היא העברת ישיבות מועצת העיר בשידור חי לתושבים. הוא ציין שהפרויקט החל מהרחבת הפעילות בעמוד הפייסבוק (Facebook) של העירייה והעלאת מסרים שמתאימים לצעירים, לאחר מכן החלו להתבצע שיחות אונליין של גורמים שונים בעירייה עם תושבים, ולפני חודש היא התחילה לשדר בשידור ישיר את ישיבות המועצה. הרייטינג, לדברי בנוביצקי, יחסית גבוה.

לטענתו, אילו היו פועלים למימוש הפרויקט לפי הספר, העירייה לא הייתה יכולה לעמוד בעלויות – ולכן, שיטת השלבים ומיצוי המשאבים הוכיחה את עצמה.

תקציב זעום למחשוב בפרדס חנה-כרכור

אוטניק לא הסתיר שקיים חוסר פרופורציה בין התקציב הכולל של מועצת פרדס חנה-כרכור ל-2017, שאושר באחרונה ועומד על 300 מיליון שקלים, לבין התקציב שעומד לרשותו, שעומד על פחות מ-100 אלף שקלים.

נראה שבהנהלת המועצה המקומית פרדס חנה כרכור סבורים שחדשנות ומחשוב הם הוצאה כספית ולא השקעה, ולכן יש לנהוג בה בזהירות ובחיסכון. אבל אוטניק מודע לכך שהוא לא היחיד ושיש עוד רשויות שנמצאות במצב דומה, לעתים באמת בגלל העדר משאבים. לכן, הוא הציע לקדם בפורום המנמ"רים של השלטון המקומי שיתופי פעולה, החלפת ידע ומידע בין ראשי המחשוב של הרשויות המקומיות השונות וביקורים הדדיים. הפעילות הזו, סבור אלון, תאפשר למנמ"רים לבצע טוב יותר פרויקטים תוך ניצול המשאבים הקיימים, במגבלות הקיימות.

דיין, לעומת זאת, סיפר על תקופת התחדשות וחדשנות מחשוביות שעוברת על סביון, עם תקציב של כמה מיליוני שקלים, שהוא יחסית גבוה למספר התושבים.

אבל, אם אתם סבורים שהתהליכים מונעים שם בזכות המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה של התושבים, אתם טועים. החדשנות, בעיקר במערכות השו"ב וה-IT של המועצה, קיבלה תאוצה בעקבות שטח שהתפנה בחדר התרבות ביישוב והוקדש כדי לתת מענה להתאוששות מאסון – דבר שעד אז לא היה מטופל כהלכה ברשות. בנוסף, הוקמה מערכת שו"ב ופלטפורמה שנותנת מענה לכל פניות התושבים, שבקרוב תצויד במסכים מודרניים.

הוא ציין כי גם בסביון מפעילים אלמנטים של עיר חכמה, בהם מתן אפשרות לתושבים לדווח אונליין על מפגעים או להגיש בקשות. זאת, בנוסף להטמעת מערכת מידע, שמאפשרת לקבל נתונים מגוונים על התושבים, על מנת לשפר את השירות.

מנמ"רים של שני ישובים נוספים שאינם מן הגדולים במדינה ושהציגו בכנס הם, כאמור, יובב יהב מראש העין וחיים איזקוביץ' מזיכרון יעקב. השניים הציגו פרויקטים שנעשו ביישוביהם, שהמשותף להם הוא משאבים מוגבלים, עם תוצאות משביעות רצון.

לא רק ישובים קטנים

במהלך הכנס הציגו גם אנשי מחשוב וטכנולוגיה מערים גדולות יותר, כמו מיכל ריטה גפני, שהצליחה להניע בעיריית תל אביב-יפו את פרויקט הגגות, כדי לנצל את האנרגיה הסולרית שיש בעיר, שמופקת מהשמש שזורחת בה ברוב ימות השנה, לחיסכון בחשמל.

ירון יהב, מנמ"ר עיריית רמת גן, סיפר כיצד העיר מנצלת משאבים טכנולוגיים ומנתבת אותם לנושאים שהיא מאמינה בהם, כמו חינוך ותחבורה, ובכך מעניקה משמעות יותר מעשית לבאזזז שנקרא עיר חכמה.

השורה התחתונה: תקציבי המחשוב ברשויות הקטנות והבינוניות לא תואמים את היקף הדרישות שהמנמ"רים צריכים לתת להן מענה. למרות זאת, יש בהן מנמ"רים שמגלים יצירתיות, ועושים הרבה בפחות – ולפעמים בתקציב כמעט אפסי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים