האינטרנט של הדברים: יש בכלל דבר כזה?

האינטרנט של הדברים נמנה על אחד הטרנדים החמים ביותר השנה, וקרוב לוודאי שגם בשנים שאחריה. אלא שלא מעט טוענים שמדובר בבאזזז ושבפועל אין דבר כזה "האינטרנט של הדברים". מה שיש, לדבריהם, הוא שוק שמונע מתרחישי שימוש ייעודיים, מאוד ספציפיים, שונים זה מזה.

לטענה זו שותפים היועצים הבכירים של חברת הייעוץ BCG (ר"ת Boston Consulting Group), ניקולאס האנקה, זיא יוסוף, מיכאל רוסמן, פלוריאן שמייג, אקאש בהאטיה וניפון קאלרה. במאמר שפרסמו לא מכבר הם מנסים לאשש את הטענה שהאינטרנט של הדברים הוא לא מושג אחד. לטענתם, כדי להשיג נתח שוק משמעותי בטווח הקרוב, על ספקי האינטרנט של הדברים למקד את היצע ה-B2B שלהם ביישומים בעלי פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר. הם זיהו שורה של יישומי IoT שלדעתם צפויים להבשיל במהירות ולהשיג תפוצה ואימוץ רחבים (במסגרת B2B) עד 2020.

היועצים מציינים שעל פי התחזיות, עד 2020 יוציאו חברות כ-250 מיליארד יורו במצטבר על האינטרנט של הדברים – מעל ומעבר להוצאות הטכנולוגיה הרגילות. הם טוענים ששלוש תעשיות יהוו כ-50% מההוצאות האלה ושעל אף שכל השכבות של טכנולוגיות האינטרנט של הדברים צפויות לצמוח עד 2020, לא כולן אטרקטיביות באופן שווה.

הערך האמיתי הוא בשירותים

לדבריהם, מנקודת המבט של הלקוח, הערך האמיתי של האינטרנט של הדברים נמצא בתחומי השירותים, היישומים והאנליטיקה. הם צופים שעד 2020 אלה יהוו כ-60% מהצמיחה הכוללת בתחום. שאר המרכיבים במערך – זיהוי ואבטחה, תשתית (ענן ופלטפורמה), תקשורת, והתקנים מחוברים – הם רכיבי עזר בעלי פוטנציאל צמיחה קטן יותר.

כותבי המאמר איתרו מספר תרחישים שצפויים להתפתח במהירות ושיבטאו אימוץ רחב טווח של ה-IoT, בהקשר של B2B. בין היתר, הם כותבים שטכנולוגיות אינטרנט של הדברים יכולות לזהות מתי מכשיר זקוק לתחזוקה, ובכך להפחית או לבטל זמן השבתה בלתי צפוי, להאריך את מחזורי התחזוקה ולחסוך בעלויות.

בתחום אחר, מפעלים ובתי ייצור המחוברים ביניהם יכולים להשתמש בטכנולוגיות אלה כדי לנהל בקרה ולמטב תהליכי ייצור בזמן אמת, כמו גם לבצע התאמות ממוכנות על מנת לשפר איכות ויעילות ולהפחית בפסולת. האינטרנט של הדברים מככב גם בכל מה שקשור לניהול המלאי ושרשרת האספקה, כולל בכך שהוא מאפשר לארגונים לעקוב אחר המיקום והמצב של המלאי (כולל, לדוגמה, מדדי טמפרטורה, לחות ונזק).

יש לאינטרנט של הדברים יישומים מצילי חיים. כך, למשל, רופאים יכולים לנהל מעקב אחר בריאות החולה מרחוק, בזמן אמת, כדי לשפר תוצאות ולהפחית בעלויות הטיפול הרפואי.

כמו כן, הטכנולוגיות בתחום זה מסייעות להתייעלות אנרגטית ומהוות חלק אינטגרלי מהמכוניות האוטונומיות. כאן כותבים מחברי המאמר שכלי הרכב הופכים מקושרים ומחוברים, וצרכנים כבר מצפים למצוא פונקציונליות מהסוג הזה. עוד בנושא התחבורה, האינטרנט של הדברים יכול לסייע בניהול ציי רכב שמפיצים חבילות, למשל.

קיימים יישומי IoT פופולריים נוספים, שמוכרים יותר בשוק הצרכני, כמו שליטה מרחוק על מיזוג האוויר בבית, ניהול נכון יותר של מכונות הכביסה ועוד מכשירים צורכי אנרגיה.

תחום לא כל כך פשוט – אבל עם הזדמנויות

מחברי המאמר מסכמים וכותבים שהתחום החדש טומן בחובו הזדמנויות עצומות ומאות ארגונים כבר הימרו עליו בגדול. אולם, לא פשוט להציע את פתרונות הקצה לקצה אותם רוצים וצריכים הלקוחות. לא קל ליצרן חומרה של מכשירים מקושרים, למשל, לרכוש, או להפוך להיות, ספק תוכנה שמספק ערך בשכבות היישומים והאנליטיקה. מעבר בין שכבות המערך יהווה אתגר משמעותי.

החדשות הטובות: חברות לא צריכות להסתפק בחריקת שיניים ובבניית היכולות דרך גיוס או באמצעות מיזוגים ורכישות. הן יכולות לבחור את התחומים שבהם הן רוצות להתחרות ולפתח שיתופי פעולה עם חברות אחרות, כדי לבנות חבילה עוצמתית של מוצרי קצה לקצה. בעזרת ראייה ברורה של היכן – ועל ידי מי – מוצאים כספים על האינטרנט של הדברים, יש לחברות הזדמנות ליצור דריסת רגל משמעותית בתחום, והן יכולות למצב עצמן כדי לתקוע יתד באחת ההזדמנויות השיווקיות הגדולות ביותר בדור שלנו.

המאמר המלא יתפרסם בגיליון אפריל של המגזין מנהיגים מבית אנשים ומחשבים.