מכתב גלוי לראש הממשלה: כך תשפר את ענף ההיי-טק

ההיי-טק ממשיך להביא הישגים לכלכלה הישראלית, אך לצד זאת, יש לו כמה בעיות, אתגרים ומקלות שעוצרים את הגלגלים של ה-"עגלה" הזאת. מי שיכול לסייע רבות בפתרון העניין הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לכן, בחרתי לכתוב לו מכתב גלוי, ואני מביא אותו כאן.

מכתב גלוי לראש הממשלה, בנימין נתניהו

מטרת מכתב זה היא להעלות כמה הצעות מעשיות, שיכולות למנף את ענף ההיי-טק בישראל ולהוציא ממנו את המקלות שעוצרים את גלגליו.

לספק פתרונות מימון לסטארט-אפים בשלים
מעט מאוד גופי מימון מתמחים בהשקעות בשלבים בשלים (Growth capital) שנדרשות לסטארט-אפ בשל על מנת לגדול. לכן, היזמים כמעט תמיד יעדיפו אקזיט מהיר על פני מאבק סיזיפי וארוך במטרה להיהפך לתעשיית היי-טק בוגרת, שמספקת מאות ואף אלפי מקומות עבודה. כמעט שאין חברות בארץ שמגיעות למימדים של יותר מ-10 מיליארד דולר.

הממשלה צריכה לספק פתרונות מימון לסטארט-אפים בשלים, שיעודדו יזמים לבחור בנתיב של הקמת חברה גדולה ויציבה, שתורמת למדינה – הן במיסוי חוזר והן ביצירת מקומות תעסוקה רבים. כאשר זה יקרה, נראה בישראל יותר חברות כמו אמדוקס וצ'ק פוינט (Check Point). באמצעות כך, גם קרנות הון-הסיכון בישראל יראו יותר Homeruns – אקזיטים במכפילי רווח של פי 10 ומעלה.

למנות "שר היי-טק"
בדומה למדינות כמו דרום קוריאה והודו, יפעל השר ליצירתה ולהוצאתה לפועל של מדיניות אקטיבית להאצת מנועי הצמיחה; עידוד השקעות במו"פ; תקצוב ועידוד הכשרות מקצועיות; מאבק ברגולציה; משיכת השקעות מגופים זרים באמצעות הפחתה משמעותית של מס החברות לחברות היי-טק ל-15%; ואספקת אדמות מדינה בפריפריה עבור חברות היי-טק זרות. על הממשלה לחוקק חוקים שיעודדו אקו-סיסטם תומך. כך ייווצרו יותר מקומות תעסוקה והמדינה תקבל מיסוי חוזר באמצעות מס הכנסה.

האיש שיכול לעזור. ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: אור יעקב

ליצור כוח אדם מקצועי
ניתן לעשות זאת על ידי מלגות שיממנו במימון מלא את שכר הלימוד של סטודנטים מתאימים במדעי המחשב ובהנדסה. כמו כן, על המדינה לתקצב ולסבסד הכשרות והסמכות מתאימות במכללות המקצועיות ל-IT ולטכנולוגיה. הממשלה צריכה לעשות הרבה יותר כדי לשפר את החינוך הטכנולוגי בישראל, באמצעות שיתופי פעולה בין משרדי, שירוכז על ידי שר ההיי-טק שימונה על ידך.

לשפר את החינוך הטכנולוגי ולקדם אותו
תוכניות הלימוד במקצועות הטכנולוגיים (במיוחד במדעי המחשב) לא עומדות בקצב המהיר של הקדמה הטכנולוגית. כמו כן, תוכנית הלימוד במחשבים מכשירה בוגרים עם ידע ספציפי מאוד בתכנות (c# ודוט.נט), כאשר התעשייה וצה"ל צריכים מגוון גדול של מהנדסים מוכשרים בתחומים שונים, לדוגמה: מנהלי DBA, מנתחי מערכות, טכנאי PC, מתכנתים בשפות שונות ומנהלי רשתות. בנוסף, תוכניות הלימוד מתמקדות בתוכן ולא בהקניית תכונות ויכולות שנדרשות ממהנדס, כמו ורסטיליות, התמדה, ירידה לפרטים וסתגלנות.

לצמצם את המחסור באנשי טכנולוגיה בצה"ל
יש בצה"ל חוסר שגדל משנה לשנה של בוגרים עם ידע טכנולוגי. מערכת החינוך לא מצליחה לספק את הכמות הנדרשת. נתוני צה"ל מצביעים על כך שבשנים האחרונות יש תהליך מתמשך של ירידה במספר בוגרי הנתיב הטכנולוגי, ובייחוד במספר בוגרי העתודה הטכנולוגית, ולכן, הוא נדרש להכשיר את רוב בוגרי הנתיב העיוני למקצועות טכנולוגיים במהלך שירותם הצבאי. על הממשלה לתקן את המצב הזה באמצעות השקעות במערכת החינוך, על מנת שצה"ל ימשיך להיות מוביל טכנולוגי – לביטחון מדינת ישראל.

למגר את המחסור במהנדסים
קיים כיום מחסור של כ-10,000 מהנדסים עבור תעשיית ההיי-טק. מחסור זה ניצב בבסיס הטענות בדבר הצורך לחזק את החינוך הטכנולוגי בישראל, כדי לענות על צרכי המשק והכלכלה.

איך עושים זאת?

לצורך העלאת הקטר של המשק מחדש על הפסים, אני מציע את תוכנית הפעולה הזו:

בראש ובראשונה, צריך לעשות מיתוג – למתג את משרד החינוך כמרכז עלית להכשרה למקצועות ההיי-טק, ולשפר את הדימוי של החינוך הטכנולוגי בכלי התקשורת, באמצעות יחסי ציבור, ובקרב התלמידים.

כמו כן, אני מציע להקים מרכזי הכשרה מחוזיים למקצועות ההיי-טק שיהיו חיצוניים לבתי הספר. במרכזים אלה יוקמו מעבדות מחשבים גדולות, עם הציוד הטכנולוגי הכי מתקדם. כל מרכז הכשרה מחוזי ייתן מענה לכמה בתי ספר וישמש השלמה למעבדות שלהם.

בתוך מערכת החינוך יש להכשיר מורים מצטיינים במקצועות ריאליים על מנת שיוכלו ללמד מקצועות טכנולוגיים.

יש לעודד עוד מהנדסים מהתעשייה לפנות לחינוך. כדי לעשות זאת ולמשוך אנשים בעלי ידע ורמה גבוהה לחינוך הטכנולוגי, יש ליצור דיפרנציאציה בשכר בינם לבין שאר המורים.

על הממשלה לתקצב תקצוב ריאלי את המקצועות הטכנולוגיים, ולהפנות תקציבים הולמים להצטיידות למעבדות ולתגמול המורים.

יישום רעיונות אלה יאפשר לתעשיית ההיי-טק לממש עוד יותר את הפוטנציאל שלה, לטובת כלל
המשק ומדינת ישראל.

הכותב הוא סמנכ"ל ב-Hackeru ומומחה לתכנון אסטרטגי, שיווק ופיתוח עסקי.