הענן הצה"לי יזרז את הגעת ה-"קדושים" לעננים

פרויקט הקמת תשתית הענן הצה"לי שנחשף בלעדית באנשים ומחשבים היום (ד') נועד לשפר את האפקטיביות המבצעית של יחידות הצבא. ובשפה עדינה פחות: לקצר את משך הזמן של Sensor2Shooter – בין המועד שבו אויב "קדוש" (שאהיד) מזוהה על ידי חיישן כלשהו – ועד שהוא נורה, נאסף אל אבותיו, ומגיע לעננים.

מטרת הקמת תשתיות הענן היא ליצור שיח רב-זרועי אמיתי ולא רק כזה שמתנהל בין כוחות זרוע כלשהי – ובין עצמם. הענן יסייע לכוחות המבצעיים להיות יותר אפקטיביים ויותר קטלניים: כולם יודעים איפה כולם, כולם יודעים איפה האויב – ואז מחליטים מי פוגע בו. תשתית הענן מקצרת את לוחות הזמנים הללו.

הענן שנבנה יוצר קשר הדוק יותר בין המטרה לבין אמצעי הלחימה הרלוונטי, ומממש באופן מעמיק את תפיסת Sensor2Shooter. צה"ל עבר שלב: מ-"צה"ל ברשת" בעשור הקודם – למצב של "צה"ל רשתי". מדובר במימוש תפיסת השילוביות הבין-זרועית, עם קישוריות ויכולות מבצעיות משופרות, המדברות טוב יותר זו עם זו. נוצרה ראייה משותפת כלל צה"לית. הענן הוא עוד עליית מדרגה במימוש התפיסה.

התפיסה מומשה בלחימה במבצע צוק איתן: הלקחים ממלחמת לבנון השנייה הופקו ובאו לידי ביטוי בלחימה מבוססת IT: נוצרה שפה משותפת בין הטוראי לטייס בכל המימדים – קרקע, ים, אוויר, תקשורת זרועית ותקשורת בין-זרועית. הענן יביא לסגירת מעגל האש מהירה יותר. הוא יכול להביא מודיעין מכל מיני מקומות, והכל בזמן אמת. כך, בסוף, מגיע מודיעין איכותי יותר, מהר יותר – ללוחם ולשולחן המפקד.

מידע בזמן אמת

תשתית הענן שנבנתה בצבא יוצרת פלטפורמה לשיתופיות בין-זרועית ולשינוע המידע. הענן משקף את ההבנה בקרב הקצונה הבכירה לחשיבות של מידע בזמן אמיתי.

בדצמבר 2015 חוסל פעיל חיזבאללה, סמיר קונטאר. המנוח השתתף בפיגוע בנהריה ב-1979, בו נרצחו בני משפחת הרן ושני שוטרים. לאחר מותו, אמר השר יובל שטייניץ אמר כי "לא אצטער, הוא היה אדם מנוול. יכול להיות ששירותי המודיעין של פינלנד פעלו כאן ועשו עבודה טובה".

למערך התקשוב של "צבא פינלנד", ניתן להעריך, היה חלק מרכזי בחיסולו של קונטאר. התקשוב היה הגוף המשלב, המתכלל והמתזמר של היחידות השונות בצבא פינלנד, וביניהן חיל האוויר וגורמי מודיעין.

על מנת לחסל את קונטאר, נדרש היה לדעת את מיקומו. לצורך כך, נדרש מעקב אלקטרוני, אם של ההתנהלות שלו בעולם הקיברנטי, ואם יירוט של השיחות שלו, בין שבוצעו בטלפונים ניידים לשימוש חד-פעמי, ובין שבוצעו בטלפונים בעלי יכולות הצפנה, או טלפוניים מבוססי תקשורת לוויין. נראה כי המקבילה הפינלנדית של ה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי בארצות הברית – עקבה אחרי טביעות האצבע הדיגיטליות אותן הותיר קונטאר, בסלולר או במחשב.

עוד יש להניח כי בחילות האוויר והמודיעין של צבא פינלנד נבנתה, במשותף, תשתית טכנולוגית הממכנת את תהליך ניהול ותכנון המטרות. אלו מאופיינות במורכבות גבוהה מאוד ודורשות מיומנויות ייחודיות לשם תכנונן.

המערכת שאותה בנה צבא פינלנד, מגדירה שפה משותפת ממוכנת בין המודיעין, יצרן המידע – לבין חיל האוויר, העושה שימוש מבצעי במידע. כך, נוצר תהליך ארגוני מורכב, הכולל מגוון רחב של מימדים. יש לשער כי במסגרת אותו פרויקט פיני, פותח אלגוריתם יחיד מסוגו, המייעל את תהליך תכנון התקיפות. הצגה חזותית של התכנונים האפשריים, מאפשרת למשתמש המומחה להחליט תוך פרק זמן מיידי על חלופה מועדפת – ומיד להוציאה לפועל.

יכולות לחיזוי צופה פני עתיד

הכניסה של צבא פינלנד לעולם ה-Big Data, סביר להניח, הניבה לו תובנות חדשות, בזמן אמת, על מגוון יעדים פוטנציאליים. אנשי ה-IT הפינים הבינו שהם נדרשים להיכנס לתחום, על מנת לדעת דפוסי פעולה ותבניות נסתרות של אויביהם. הם עשו זאת, בין השאר, בעזרת בינה אוטומטית ("מכונות לומדות" – Machine Learning).

כך, התקדם צבא פינלנד ועשה מסע בעולם ה-BI, שלקח אותו מה-BI המסורתי, שעוסק בדו"חות וניתוח העבר – והפך אותו לארגון שעושה בינה אוטומטית, עם למידה מתקדמת ויכולות לניתוח צופה פני עתיד. הם נכנסו לעולמות שעד לא מכבר היו בהם מעין עיוורים. בצבא פינלנד הבינו כי הם צריכים לצלול לעומק, על מנת לקבל יכולות ותובנות שלא היו להם בעבר. מהר מאוד הם הגיעו לתובנות מעניינות, עם ערכים מבצעיים ומודיעיניים שהם מכפלה בריבוע של ההשקעה שהשקיעו.

צבא פינלנד הביא לקיצור משך הזמן שבין החיישן לפוגע, וקיצר את מעגלי האש. התקשוב הפינלנדי הפך ל-"מעצב" ולא רק ל"מאפשר". בעבר, ה-IT בפינלנד נתן פתרונות – ואילו כיום, כפי שניתן לראות במקרה קיפוד חייו של קונטאר הצדיק, הי"ד, ה-IT היה למעצב את פני המערכה – הוא חיבר בין גורמים עלומים בפינלנד, למ"פ פיני בסוריה, לחיל האוויר הפינלנדי – והביא לעבודה מתואמת ביניהם, שבסופה הגיע קונטאר לעולם שכולו טוב – לעננים.