המנוע החבוי מאחורי המהפכה הדיגיטלית

חיפוש קל ברשת אחר שלוש האותיות שמרכיבות את הבאזזז החם IOT מניב שלושה ראשי תיבות שונים: האינטרנט של הדברים, האינטרנט של המחר והאינטרנט של הטרור. יש גם חברה שמשתמשת בשלוש האותיות הללו לפתרון שהיא פיתחה בתחום הרפואה.

בשונה ממושגים טכנולוגיים שיש להם פירוש אחד והרבה שמות דומים מתחומים שונים, במקרה הזה כל תיאור או פירוש כמו אלה שהוצגו כאן הוא נכון. הסיבה לכך היא המהות הבסיסית של תחום ה-IOT: הוא נוגע כמעט בכל תחום בחיינו.

ההגדרה המילונית הבסיסית של ה-IOT מסבכת עוד יותר את המצב: הוא מתואר כמשהו תשתיתי, שמחבר בין מחשבים באמצעות חיישנים, על בסיס תשתיות תקשורת חכמות. גם הגדרה זו נכונה, אבל היא מצמצמת מאוד את מרחב ההבנה של פוטנציאל החדשנות ושינוי השוק שה-IOT טומן בחובו.

ה-IOT והנגיעה שלו כמעט לכל מה שתשימו את היד עליו עמדו במרכז הכנס השנתי בתחום זה של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ג') במרכז האירועים LAGO בראשון לציון. זהו הכנס השלישי שנערך בנושא ואם לפני שלוש שנים היה צריך להסביר מה זה IOT ולמה צריך את זה בכלל, השנה הושם הדגש על יישומים אפשריים שלו. המושג חדר במהירות לעולם והפך רווח לפיתוחים בתחומים כמו בריאות, תחבורה חכמה וערים חכמות.

ה-IOT והאפשרויות שעומדות בפני הארגונים

הכנס השנה שם את המושג IOT במקומו הנכון. נכון שמדובר בטכנולוגיה חדשנית, שבולטת בעיקר באמצעות החיישנים, שבעוד כמה שנים ישלטו על כל דבר שזז בבית ובסביבה, אבל זה לא מהות העניין. מאות משתתפי האירוע למדו בו שה-IOT הוא גשר שמחבר בין רכיבים חכמים, שמאפשרים למערכות מחשב לבצע הרבה יותר פעולות אוטומטית, שחוסכות משאבים ועושות את החיים נוחים יותר. בנוסף, זהו הגרעין שמניע את המהפכה הדיגיטלית, שמושתתת על פתרונות והמצאות שמביאים לכך שהחדשנות היא משבשת ומשנה את התעשייה.

החדשנות המשבשת לא נולדה עם ה-IOT, אבל בניגוד להמצאות שלא ריגשו בתחילת דרכן את החברות הוותיקות, מהפיתוחים בעולם זה אין ארגון שיכול להתעלם. בפני כל ארגון עומדות שתי אפשרויות: להשקיע משאבים, רבים ויקרים, כדי להתאים את עצמם למנוע החדש, או להמתין ולראות מה קורה.

ההיגיון העסקי אומר שארגון – פרטי, עסקי או ציבורי – לא יכול להרשות לעצמו להתעלם ממהפכת ה-IOT. בתי הקברות של הארגונים מלאים בסיפורים על חברות ענק שלא התעוררו בזמן לזהות חדשנות, וגם כאן זה עלול לקרות. לראייה, התחזיות העדכניות אומרות שבכל יום מצטרפים 5.5 מיליון רכיבי IOT וההערכה היא שמספרים אלה יגדלו בשנים הקרובות.

הדברים הטובים והפחות טובים ב-IOT

החיבור בין חיישנים למערכות שמתפעלות שירותים ופעולות שונות יוצר הרבה דברים טובים ולא טובים. את הדברים הטובים קל מאוד לזהות: ה-IOT מאפשר לנו לדעת היכן חבילת הדואר שיצאה אלינו מסין ומה צפי הגעתה, לשלוט על התאורה, המקרר והמזגן בבית, וזהו גם אחד המושגים הבולטים במגזר המוניציפאלי, לפחות בקרב הרשויות שרוצות או התחילו ליישם את העיר החכמה.

אלא שדווקא מגזר זה הוא ראי טוב לבעייתיות הרבה שיש מאחורי ה-IOT. כדי לקלוט את ים המידע שהרכיבים החכמים משדרים, רשויות צריכות להשקיע הרבה כסף במערכות הקיימות, שמפעילות את השירותים העירוניים. זוהי תקרת הזכוכית שכרגע רוב הרשויות נתקלות בה, בגלל משאבים כספיים מוגבלים.

הקצאת הכספים נתונה בידי הרשויות הממשלתיות, שאמורות להיות מעוניינות שיישומי ה-IOT יופעלו בשירותים הציבוריים, כמו גם במגזר העסקי, כי הם אלה שמאפשרים את הנגישות המקוונת שכל כך הרבה מדברים עליה.

אתגר נוסף לעולם ה-IOT הוא הפרטיות. המידע שנאגר בידי ארגונים שונים מחסל את הפרטיות, וזה נכון לא רק לעולם זה, אלא שבו יש פוטנציאל הרבה יותר נפיץ ומדאיג. העובדה שכשאנחנו מפעילים, למשל, את התאורה בחדר מסוים בבית, אנחנו מאפשרים לגורם עלום במקום כלשהו לדעת עלינו הרבה מדאיגה ביותר.

התחזיות העדכניות מדברות על כך שבתוך כמה שנים, 70% מהסביבה שלנו תהיה מוצפת ברכיבי IOT. השאלות האתיות והמוסריות שעולות ועוד תעלינה מכך הן נושא למחקר מתגלגל, שנערך בימים אלה בבית הספר למחשבים דן במכללה ללימודים אקדמיים (מל"א) באור יהודה. כרגע החוקרים אוספים את המידע ועדיין מסקנות מחקריות סופיות, אבל כבר כעת ברור שבשנים הבאות, ה-IOT יידון רבות במוסדות שעוסקים בפרטיות ובאתיקה בעידן העולם החכם. שלא לדבר על שאלות שקשורות בחיי אדם, שעולות למשל כשמדברים על המכוניות האוטונומיות. האם תהליכי קבלת ההחלטות של המחשב, שמחובר לחיישנים רבים בזמן אמת, נכונים? אם לא, ההיגיון הבריא ודוגמאות בשטח מראים שמדובר בחיי אדם.

אלה הם דברים שמעכבים במקצת את התפתחות תחום ה-IOT ויש למצוא להם תשובות מספיקות, כדי שהתחום יגיע למקום הראוי לו.