מחשב חושב, מקשיב ומדבר – כבר לא רק בסרטים

בין שאר החידושים והגאדג׳טים, 2016 תיזכר בעיקר כשנת הפריצה הגדולה של ה-AI, הבינה המלאכותית. עשרות שנים אנחנו חולמים על מחשב שיוכל ״לחשוב״ כמו בן אנוש, מין תוכנה כזאת שתוכל לשוחח איתנו ממש כאילו היא חבר אנושי. אנחנו עוד לא שם, אבל אנחנו מתקרבים לשם – ומהר.

סירי (Siri), גוגל אסיסטנט (Google Assistant), אלקסה (Alexa), קורטנה (Cortana) ועכשיו ג׳רוויס (Jarvis) – כל אלה עוזרים אישיים בעלי יכולות AI ברמה כזאת או אחרת, שחוץ מג'רוויס כבר זמינים לקהל הרחב.

העוזרים האישיים מהווים פריצת דרך בשני מישורים: האחד – ממשק קולי. כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת הוצגו מערכות שידעו לזהות דיבור אנושי ולתרגם אותו לפעולות שהמחשב מבצע, אולם עד לאחרונה, רוב המערכות האלה היו מוגבלות בפעולות ובפקודות שידעו להבין בלבד, או שפשוט לא עבדו טוב. העוזרים האישיים החדשים מפתיעים באיכות ההבנה של הפקודות והדיבור האנושי המופנה אליהם. תמיכה בשפות רבות, כולל עברית בחלק מהם, מגדילה את השימושיות של הכלים האלה.

המישור השני, ואולי החשוב יותר בפריצת הדרך של מערכות אלה, הוא השימוש בבינה מלאכותית כדי לייצר אינטראקציה עמוקה ואיכותית יותר בין המשתמש לבין המחשב. מערכות כמו סירי, גוגל אסיסטנט וקורטנה מצליחות כיום לנהל שיחה בעלת הקשרים בצורה כמעט שוטפת, שמחקה בצורה מוצלחת למדי שיחה אנושית. כך, למשל, כאשר שואלים את העוזרת האישית שאלה מסוימת, ניתן להמשיך ולשאול שאלת המשך מבלי להסביר שוב במה מדובר – והמערכת תדע להמשיך ולהתייחס לגופו של עניין.

רוצים דוגמה? בבקשה… אם נשאל את העוזרת האישית ״מה מזג האוויר היום בתל אביב?״ היא תענה לנו את התשובה מתוך מאגרי המידע הזמינים לה. אם לאחר שענתה לנו נמשיך ונשאל ״ובירושלים?״, היא תבין שאנחנו שואלים ״מה מזג האוויר היום בירושלים?״. אם נשאל ״ומחר?״, היא תבין שאנחנו מעוניינים לדעת מה מזג האוויר באותו האזור למחרת.

אך בכך לא מסתיים הסיפור. שימוש במערכות לימוד מכונה מאפשר להן להשתפר וללמוד את המשתמש במהלך הזמן, כך שהן תוכלנה לתת תשובות נכונות יותר ומוכוונות המשתמש בצורה מדויקת יותר. חלק מהמערכות גם יודעות ליזום תקשורת עם המשתמש ולהציע לו הצעות שונות בהתאם למיקומו הגיאוגרפי, לוח הזמנים שלו או אירועי חיים רלוונטיים. ככל שעובר הזמן – ההצעות הופכות להיות יותר ויותר ממוקדות בהתאם לאופי הייחודי של המשתמש, תחומי העניין שלו, מפת הקשרים שלו והתנהגויות מאפיינות כאשר את כל אלה לומדת המערכת בכוחות עצמה.

מהפכת הצ'ט בוט

אבל בינה מלאכותית ולימודי מכונה לא משמשים רק את המשתמש הביתי, באמצעות עוזרים דיגיטליים אישיים, אלא גם חברות וארגונים בקשר עם לקוחותיהם. חברות רבות החלו לעשות שימוש בצ'ט בוטים – תוכנות צ׳ט שמשוחחות עם המשתמש או הלקוח, בקול או בטקסט, כאשר השאיפה היא לדמות ככל האפשר שיחה עם נציג שירות אנושי. חברות רבות כבר מציעות צ׳ט בוטים לשימוש לקוחותיהן בתחומי השירות, התמיכה הטכנית ואף המכירות, ביניהן בנקים, חברות תעופה ותיירות וחברות ביטוח. ישנן תוכנות צ׳ט בוט ייעודיות, אולם הכיוון הוא דווקא שימוש בפלטפורמות צ׳ט קיימות שמאפשרות לבוטים לשוחח על גביהן, כמו מסנג׳ר של פייסבוק (Facebook Messenger) או תוכנת המסרים המיידים הסינית WeChat, שמובילה את התחום.

המערכת המעניינת מכולן בתחום היא ווטסון (Watson) של יבמ (IBM) – מחשב בינה מלאכותית שכבר הצליח לשבור כמה שיאים, לנצח בני אדם במספר משחקים, כולל משחק ה-Go, שנחשב לאחד המשחקים המסובכים בעולם, והחידון ג'פארדי (שזכה בישראל לשם מלך הטריוויה). ווטסון מאפשר לחברות להשתמש במערכת השיחה האינטליגנטית שלו כשירות עבור מערכות הצ׳ט בוט שהן מפתחות.

מהפכת הצ׳ט בוט תשנה, ככל הנראה, את הצורה שבה לקוחות מבצעים פעולות אל מול גופים וחברות ומקבלים מהן שירותים. יש אף שטוענים שהאפליקציות השונות תיעלמנה אט אט מהעולם, שכן מדוע יש צורך באפליקציה ייעודית, שמצריכה תכנון, תכנות ועיצוב מצד נותן השירות וכניסה ייעודית מצד המשתמש, כשניתן לבצע את כל הפעולות באמצעות שיחה אינטואיטיבית, בכתב או בדיבור, מול המחשב או המכשיר הסלולרי, בסביבת העבודה הקיימת?