תרומת ה-IT להצלת כדור הארץ

ועידת האקלים של האו"ם, שהחלה אתמול (ב') בקופנהגן, מעוררת תשומת לב רבה בקרב מדינות רבות, כולל ישראל. זוהי ועידה שהמשתתפים בה יודעים שהזמן שעומד לרשות יושבי כדור הארץ הולך ואוזל.

תחום המיחשוב, מערכות המידע והטכנולוגיה מתקשר לסיפור הזה משני כיוונים. הראשון, הוא ייצור רכיבי המחשבים, האלקטרוניקה והציוד הנלווה – שמשפיעים באופן כזה או אחר על שכבת האוזון. מנהלי מפעלי הייצור של החברות הגדולות – HP, יבמ (IBM), סאן (Sun), דל (Dell) ורבים אחרים, משקיעים משאבים רבים על מנת לייעל את תהליכי העבודה ולעבור לסביבה ירוקה ככל הניתן. הנושא נמצא בראש סדרי העדיפויות, בעיקר בארצות הברית.

הכיוון השני, הוא נושא ה-IT הירוק. המדובר בנושא שעלה לכותרות לפני כשלוש שנים, ויצר נישה שלמה של פתרונות בתחום החיסכון באנרגיה. נקודת המוצא של הארגונים בתחום הזה היתה אמנם יעילות וצמצום בהוצאות האנרגיה – ולאו דווקא המאבק למען כדור הארץ – אבל בסופו של יום, כאשר ארגון מצמצם את מספר השרתים שלו וחשבון החשמל שלו יורד פלאים, לא רק ה-CFO שמח וטוב לב, אלא גם הארגונים הירוקים.

אז מה היה לנו פה? יגאל שניידר, מנכ"ל חברת אלכסנדר שניידר, שעוסקת בבניית מרכזי מיחשוב תוך דגש על חיסכון ו-IT ירוק, עוקב אחר הנושא כבר כמה שנים, ולבקשתנו סיפק את הנתונים הבאים:

מספר השרתים בארה"ב בשנת 2000 עמד על 5 מיליון. עד 2010 יהיו בארה"ב יותר מ-15 מיליון. כדי לספק את הצמיחה בצריכת החשמל של השרתים בלבד, ייבנו בארה"ב 10 תחנות כוח בין השנים 2005-2015, בעלות של 2 עד 6 מיליארד דולרים כל אחת. באופן טבעי, תגולגל עלות זו לחברות דרך חשבון החשמל. כ-80% מעלות הקמת חדרי המחשב היום מופנים לתשתית החשמל והמיזוג – פי 6 מהנהוג לפני 10 שנים.

כדי לבנות חדר מחשב ברמת יתירות של Tier-3, יש צורך בהשקעה קפיטאלית של 14,000 דולרים לשרת. עלות החשמל הנדרש כדי להפעיל ולקרר שרת הצורך 300 וואט, היא 520 דולרים בשנה, או כ 2,100 שקלים בשנה. בהנחה ששרת כזה עולה 2,500 דולרים, עלות החשמל עולה על מחיר השרת תוך 4-5 שנים. אם חדר המחשב אינו יעיל אנרגטית, הנתון הנכון יותר הוא 3 שנים. במחירים ישראלים, עלות החשמל הנדרש להפעיל ולקרר ארון שרתים ובו 40 שרתי "פיצה" הוא 84,000 שקלים בשנה. עלות זו בדרך כלל אינה משולמת על ידי מחלקות ה-IT, אלא על ידי גורם אחר בארגון אשר אינו יכול לנתח הוצאה זו.

מחקר של מכון אפטיים (Uptime Institute) קובע שבמקרים רבים, כ-30% מהשרתים הם מיותרים וכמעט לא עובדים. בארגון שמפעיל 500 שרתים, השבתת 30% מהם תחסוך מעל 70,000 דולרים בשנה ותחסוך פליטה של כ-600 טון גזי חממה. הבעיה היא שנדיר למצוא מנהל חדר מחשב אשר קיבל ציון לשבח ממנהלו על כך שהשבית שרת. ייצור החשמל הנדרש להפעלת וקירור שרת אחד גורם לפליטת 4 טון גזי חממה בשנה – כמות דומה הנפלטת ממכונית משפחתית הנוסעת כ-24,000 ק"מ בשנה.

"אנו רגילים לחשוב על ה-IT כעל תעשייה נקייה וטכנולוגית – להבדיל, נניח מסקטור התחבורה פולט העשן", מסביר שניידר. "אך מאחר ובחדרי מחשב פועלים מאות ואלפי שרתים, צריכת החשמל של חדרי המחשב בישראל עולה על 300 מגה-וואט – כ-3% מיכולת הייצור של חברת החשמל. בנוסף, צריכה זו מוכפלת כל 4-5 שנים! לסקטור ה-IT, אם כך, השפעה רבה וגוברת על איכות הסביבה – רבה יותר אף מסקטור התחבורה".

מה בין IT ומים?

יש כמובן שורה של תחומים אחרים בהם למערכות המידע יש תפקיד חשוב, למרות שהן לא שחקן מרכזי בו. בראיון שפורסם לא מכבר באנשים ומחשבים, אמרה ד"ר שרון נונס, סגנית נשיא לחדשנות ביבמ, האחראית על מיזם "ירוק גדול", שישנן טכנולוגיות שמסייעות בניתוח איכות המים ובייעול הפעילות. ממשלות בעולם עובדות עם טכנולוגיות של יבמ, למשל, בתחום ההגנה על הסביבה ומשאבי המים.

בוועידת כדור הארץ יעלה גם נושא ניטור צריכת האנרגיה ופליטת הפחמן הדו-חמצני. בכנס OpenWorld האחרון של שערכה אורקל (Oracle), הכריזה החברה על פתרון משותף עם אומרון, המבוסס על שילוב של החיישנים של אומרון עם פתרונות אפליקטיביים של אורקל.

גם HP משקיעה בתחום הירוק – לא רק תחת הכובע של יצרנית המדפסות הגדולה בעולם, אלא גם בתחום החיסכון באנרגיה שהיא צורכת בעצמה בפעילות הייצור שלה. כך, היא מבצעת קונסולידציה של שרתים, למשל, ומציעה פתרונות בתחומי מרכזי המיחשוב והאחסון.

ההיבט הירוק מככב גם בתחום הממשל הזמין, והעברת חלק גדול מהשירותים שניתנים לאזרח פיסית במשרדי הממשלה – אל האינטרנט. זהו תהליך שהחל בארץ לפני 10 שנים, אך היד עדיין נטויה. ככל שמשרדים יגבירו את הפעילות שלהם בתחום השירותים המקוונים, כך כמות הנייר הנצרך תרד.

השורה התחתונה: ה-IT לא יכול להציל את כדור הארץ מצרותיו הרבות, אבל יכול בהחלט לסייע.