הדור החדש של סביבות העבודה: קיסריה כדוגמה

הפארק החכם בקיסריה יירשם בתולדות סביבות העבודה בישראל כחלוץ שהראה את הדרך לרשויות ולפארקי תעשייה אחרים בארץ, שיראו בו מודל לחיקוי ● ביקור והתרשמות

סביבת עבודה מטופחת - בפארק החכם בקיסריה. צילום: ניב קנטור

תחום סביבות העבודה בישראל עבר שינויים ותהפוכות רבות בעשורים האחרונים. מאזורי תעשיה עברנו לפארקי תעשיות, שמאכלסים בעיקר תעשיות היי-טק, שירותים ועסקים שלא מייצרים פסולת, רעש וזיהום אוויר.

אבל גם בתחום הזה יש התפתחויות. סביבת העבודה החדשה הפכה להיות מרכיב מאוד משמעותי בחיינו, בין היתר משום שאנחנו מבלים בה יותר ויותר שעות ביממה, וגם מפני שאנחנו נעשים רגישים יותר לאסתטיקה, סביבה נקייה ושקטה. בקיצור, מקום שכיף לבוא אליו בבוקר עם שמחה בלב.

מעבר לזה, אנחנו רוצים להכיר את השכנים שלנו באזור שבו הארגון שבו אנחנו עובדים פועל, לבדוק אפשרויות לשיתופי פעולה, לשתות בירה אחרי שעות העבודה ובקיצור, לקבל את השירותים שאנחנו רגילים לקבל כתושבים במקום המגורים שלנו – ואולי אף יותר.

זו התחושה שמקבלים 9,000 העובדים בפארק העסקים והתעשייה של קיסריה, שעובדים ב-200 חברות מתחומים שונים שקבעו בו את משכנן. הגיוון של העסקים אינו אופייני לפארקי עסקים אחרים בישראל: החל מהיי-טק, חברות שירותים ומעבדות פיתוח, ועד לקווי ייצור לתעשיית הבטון. המשותף לארגונים הללו הוא שהם חיים בסביבה אסתטית נקייה, ברמה גבוהה ביותר, המבוססת על תשתיות מחשוב שמפעילות יישומים ומערכות שהופכות את 3,500 הדונמים של הפארק למשהו שדומה לעמק הסיליקון ולאתרים דומים ברחבי העולם.

הנראות – חלק בלתי נפרד מליבת העסקים

את הפארק הקימה מנהלת ומתחזקת בהצלחה רבה החברה לפיתוח קיסריה, שמוכרת יותר מתחום הנדל"ן. אתמול (ג') היא אירחה 300 מנהלים ומקבלי החלטות מרחבי הארץ, באירוע בהפקת אנשים ומחשבים, שבאו לשמוע ולראות את הדבר הבא בעולם מקומות העבודה. המסר המרכזי שהם למדו הוא שהנראות של הפארק מהווה חלק בלתי נפרד מליבת העסקים של כל אחת ואחת ממאות החברות הפועלות שם.

כבר בכניסה לשטח הפארק אפשר לחוש בהבדל. כבישים רחבים, גינות מוריקות, מתקני אנרגיה סולרית ובניינים מטופחים, עם שטחי חנייה רחבים, לצד מסעדות, בתי קפה ועוד. במקומות רגילים אפשר למצוא את הדברים האלה ביישובים עירוניים. והנה עוד משהו שמבדל את פארק העסקים בקיסריה: הוא שייך מוניציפאלית לרשות המקומית אבל מתנהל כעיר עצמאית לכל דבר.

ההשוואה היא לא רק סמנטית, אלא גם נובעת מיישומו בפארק החכם של הכלל הבסיסי של עיר חכמה: שימוש מושכל בטכנולוגיה ליישום השירותים שהארגונים והעובדים בפארק נהנים מהם יום יום ושעה שעה.

מיכאל כרסנטי, המנכ"ל הנמרץ של הפארק, הדגיש זאת לאורך כל הרצאתו. הוא אמר שהטכנולוגיות החכמות שמופעלות במקום נבחרו רק לאחר שהוכח באופן ודאי שהן מתאימות לאסטרטגיה של החברה, ששמה לעצמה למטרה להגדיר מחדש את סביבת העבודה שלה.

כרסנטי הוא דוגמה מצוינת למנכ"ל שתחום ההתמחות שלו אינו היי-טק, אבל הוא מבין היטב אילו תועלות הענף יכול להניב לו. האנשים שעובדים אצלו יודעים היטב שלמנכ"ל לא באים עם רעיונות סתמיים לאמץ עוד כלי ועוד מערכת נחמדה, אלא צריכים להוכיח עד הפרט האחרון שהיא כדאית ומשרתת את המטרה.

הפרופיל של מנכ"ל כמו שכרסנטי מגלם מממש גם את המסר שאמר מאוחר יותר גלעד רבינוביץ', לשעבר מנכ"ל בחברות היי-טק וסגן ראש מועצת שוהם בהתנדבות: "מנכ"ל לא חייב להבין בטכנולוגיה, אבל מנכ"ל שלא מנסה להבין מה היא מסוגלת לתת לו ככלי טועה וחוטא לתפקידו ולארגונו".

סוד הקסם של קיסריה

מעבר להרצאות המקצועיות שהיו בכנס, באחד מאולמות האירועים היפים שפועלים בתוך הפארק, זימנה החברה לפיתוח קיסריה כמה מנהלי חברות שפועלות בו כדי לספר לנוכחים מהו סוד הקסם שהביא אותם לבחור למקם את ארגוניהם דווקא שם. אל לנו לשכוח שבחירת לוקיישן כוללת בתוכה שיקולים רבים של מחירי שכירות, ניידות עובדים ועוד.

אף על פי שאותם מנכ"לים לא תיאמו ביניהם את הגרסאות וספק אם הכירו קודם לכן, היה להם מסר אחיד להפליא: באתי לפה בגלל היופי, הניקיון והחזות. יותר ממנהל אחד העיד שהצליח לבצע מהלך עסקי חשוב מאוד לחברה שלו, כולל גיוס משקיעים, רק בעקבות פעולה אחת פשוטה שהוא עשה: הוא הזמין את הלקוחות, את נציגי חברות היצרניות הענקיות ואת מנהלי קרנות ההון-סיכון לבוא לבקר בפארק שבקיסריה. לא נדרשו הרבה הסברים – והעסקות נסגרו.

זו סביבת העבודה החדשה: סביבה שמשדרת יוקרה וניקיון, ומבלי להיכנס למליצות, תואמת מאוד את האווירה והסביבה של הישוב קיסריה עצמו, עם כל עולם הדימויים שהוא מייצג.

הסביבה הנעימה מתחברת לגורם חשוב אחר, שמושך אליו לא מעט עובדים: תחבורה נגישה וחכמה. בלב הפארק יש תחנה של רכבת ישראל, שמביאה אליו עובדים מהצפון ומהמרכז. לכן, כשנשאלו המנהלים איך משפיע המיקום של הפארק, שאינו במרכז, על גיוס העובדים, הייתה להם תשובה אחידה: בתחילה הם מהססים, אבל כשהם באים לראיון – הם לא רוצים לעזוב.

השורה התחתונה: הפארק בקיסריה יירשם בתולדות סביבות העבודה בישראל כחלוץ שהראה את הדרך לרשויות ולפארקי תעשייה אחרים בארץ, שיראו בו מודל לחיקוי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים