בלוקצ'יין: הגורם לשינוי מהותי במסחר

במשך שנים עוסקים הכלכלנים בחקר ההתנהגות לקבלת החלטות הפעילות של בודדים וקבוצות הסוחרים ביניהם. כמו כן חוקרים גם את המוסדות המאפשרים את המסחר; מערכות החוקים, התאגידים וזירות המסחר.

אל מול עינינו הולך ומתממש ממסד טכנולוגי חדש שמשנה מהיסוד את האופן בו אנו סוחרים, זהו הבלוקצ'יין – טכנולוגיה יחסית חדשה, אשר מאפשרת להפחית את חוסר הביטחון שלנו האחד בשני כדי שנוכל לקיים מסחר.

הבלוקצ'יין מייתר את הצורך במוסדות ריכוזיים כמו בנקים או ממשלות המאפשרים מסחר, וגורם להתפתחות מודלים מסחריים למערכות מבוזרות, שקופות ועצמאיות למסחר בטובין.

בעבר הרחוק התנהל המסחר בתוך הסביבה הלוקאלית שלנו ונאכף באמצעות הכוח החברתי. ככל שהאוכלוסיות הפכו מורכבות והמרחקים בין ערוצי המסחר גדלו, נבנו מוסדות פורמליים נוספים כמו בנקים, ממשלות ותאגידים. מוסדות אלה עזרו לנהל את המסחר בסביבה של אי-ודאות ומורכבות גדלות ושליטה אישית מוגבלת.

בהמשך באינטרנט, נוצרו המוסדות ברשת: זירות מסחר מקוונות כמו אמזון (Amazon), eBay ועליבאבא (Alibaba), מוסדות מהירים יותר המשמשים מתווכים שמאפשרים פעילות כלכלית אנושית.

מהו הבלוקצ'יין?

טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא בסיס נתונים מבוזר המאחסן מרשם של נכסים ועסקאות לרוחב רשת של עמיתים. זהו מרשם ציבורי הכולל נתונים על הבעלות של נכס ומי סוחר בו.

רישום העסקאות מאובטח באמצעות הצפנה, ועם הזמן היסטוריית העסקאות ננעלת בבלוקים מאובטחים של נתונים המקושרים יחד באופן מוצפן. כך נוצרות רשומות בלתי ניתנות לשינוי או לזיוף של כל העסקאות לרוחב הרשת. רשומות אלו משוכפלות לכל מחשב המשתמש ברשת.

זו אינה אפליקציה ולא חברה. אפשר לדמותה לוויקיפדיה (Wikipedia). אנו יכולים לצפות בכל דבר בויקיפדיה, התצוגה מורכבת משתנה ומתעדכנת בקביעות. אנו יכולים גם לעקוב אחר השינויים בויקיפדיה, ואנו יכולים ליצור ויקים משלנו, מפני שבבסיס הם תשתיות מידע בלבד. הויקיפדיה, זו תשתית פתוחה המאחסנת מילים ותמונות ואת השינויים בנתונים על ציר הזמן.

את הבלוקצ'יין ניתן לראות כתשתית פתוחה המאחסנת סוגי נכס רבים, היא מאחסנת את היסטוריית ההחזקה, הבעלות והמיקום לנכסים כגון המטבע הדיגיטלי ביטקוין, נכסים דיגיטליים אחרים כמו שטר בעלות על זכות יוצרים שיכולה להיות תעודה, חוזה, או מוצר גשמי, ואפילו מידע אישי מזוהה.

קיימים כמובן פרטים טכניים נוספים בבלוקצ'יין, אך בבסיס, כך הוא פועל. זהו מרשם ציבורי המאחסן עסקאות ברשת ומשוכפל באופן שמאבטח אותו ומקשה על זיופים.

בלוקצ'יין מפחית את אי-הוודאות

אי-ודאות הוא מונח רחב בכלכלה, בשלושה סוגים שלה אנו נתקלים כמעט בכל עסקה יומיומית שבה בלוקצ'יין יכול למלא תפקיד. אנו עומדים בפני אי-ודאויות בחוסר הידיעה מול מי אנו סוחרים, כשפרטי העסקה נסתרים מאתנו וכשאין דרך חזרה אם דברים משתבשים.

חוסר ידיעה מול מי אנו סוחרים.

קנינו טלפון חכם ב-eBay. ראשית נבדוק מי הספק. האם הוא ספק גדול? האם יש לו ביקורות ודירוגים גבוהים, או שאין לו כלל פרופיל?  ביקורות, דירוגים או סימולים. אלו ההוכחות על הזהויות שאנו חולקים היום ומשמשים אותנו להפחתת אי-ודאות לגבי אלה שאנו סוחרים עימם.

בלוקצ'יינים מאפשרים לנו ליצור תשתית גלובלית פתוחה עליה ניתן לאחסן כל עדות על כל אדם מכל מקור. זה מאפשר לנו ליצור זהות ניידת בשליטתנו על ידי היכולת לחשוף באופן סלקטיבי את המאפיינים השונים שלנו שיעזרו לאפשר מסחר או אינטראקציה, למשל: תעודת זהות או גיל, על ידי חשיפת ההוכחה המוצפנת שפרטים אלה קיימים וחתומים.

אריה עמית, יועץ אסטרטגי וניהולי בכיר ב-I-amIT

משמעות הקיום של זהות ניידת כזו בעולם הממשי ובעולם הדיגיטלי, היא שאנו יכולים לסחור ולתקשר באופן חדש לגמרי.

חוסר השקיפות של העסקות שלנו.

נאמר שמתכוונים לשלוח לנו את הטלפון החכם בדואר. אנו רוצים מידת מה של שקיפות. אנו רוצים לדעת שהמוצר שקנינו הוא אכן זה שיגיע בדואר וכן שיש רישום על הדרך שבה הוא הגיע אלינו. זה נכון לסוגים רבים של טובין ומידע, כמו תרופות, מוצרי יוקרה, כל סוג של נתון או מוצר בהם אנו רוצים למנוע זיופים.

הבעיה בחברות רבות, במיוחד אלו המייצרות מוצר מורכב כמו טלפון חכם, היא שהן מנהלות את ספקי המשנה השונים לרוחב שרשרת האספקה. לכל השותפים הללו, אין בסיס נתונים משותף. הם לא משתמשים באותה התשתית, לכן ממש קשה לראות התפתחות מוצר על ציר הזמן.

באמצעות שימוש בבלוקצ'יין אנו יכולים ליצור מציאות משותפת בין ישויות שאין ביניהן אמון. כל הצמתים ברשת לא חייבים להכיר אחד את השני או לסמוך אחד על השני, מפני שלכל אחד מהם ישנה היכולת לנטר ולתקף את השרשרת לעצמם. בהשוואה לויקיפדיה; היא בסיס נתונים משותף, ולמרות שיש לה קוראים מרובים וכותבים רבים בו זמנית, יש לה רק אמת אחת יחידה.

באמצעות בלוקצ'יינים. אנו יכולים ליצור בסיס נתונים מבוזר בעל אותה יעילות של מונופול בלי ליצור למעשה את אותה הרשות המרכזית. כך שכל אותם ספקים – כל החברות, יכולות לתקשר תוך שימוש באותו בסיס נתונים בלי לתת אמון אחד בשני. המשמעות לצרכנים היא, שיכולה להיות לנו הרבה יותר שקיפות.

בזמן שפריט פיזי משונע, אנו יכולים לראות תעודה או אסימון שלו שזז בבלוקצ'יין, ואת השלב בהתקדמותו. זהו עולם שלם חדש במונחים של ניראות.

הדרך חזרה אם דברים משתבשים

אי-הוודאות שנתקלים בה לעתים קרובות היא סביב השאלות: מה יקרה אם הטלפון החכם לא ישלח? האם אוכל לקבל את כספי בחזרה? בלוקצ'יינים מאפשרים לנו לרשום קוד, חוזה מחייב, בין יחידים ובכך להבטיח שהחוזים הללו יקוימו ללא אכיפה של צד שלישי. בדוגמת הטלפון החכם, נוכל לחשוב על הפקדה בנאמנות. נשלם עבור הטלפון, אך נשחרר את הכספים כשנוודא שכל התנאים מולאו וקיבלנו את הטלפון.

המשמעות היא שבמידה מסוימת אנו יכולים למוטט את המוסדות ואת האכיפה שלהם. פעילות כלכלית רבה יכולה לכלול בטחונות להפוך להיות אוטומטית, ולדחוק לשוליים את רוב ההתערבות האנושית במקומות בהם מידע עובר מהעולם הפיזי לבלוקצ'יין.

הבלוקצ'יין עדיין אינו הפתרון לכול, למרות שהתקשורת טענה שהוא עומד לשים קץ לעוני בעולם, וגם לפתור את בעיית התרופות המזויפות ופוטנציאלית להציל את יערות הגשם.

למען האמת הטכנולוגיה עדיין בחיתוליה, ונצטרך לראות הרבה ניסויים שיתבצעו, וקרוב לוודאי יכשלו לפני שנבין לעומק את כל היישומים הרלוונטיים לכלכלה שלנו.
אלפי אנשים עובדים על כך, החל ממוסדות פיננסיים ועד לחברות טכנולוגיות, חברות סטארט-אפ ואוניברסיטאות. ואחת מהסיבות היא שזו לא רק התפתחות כלכלית, זה גם חידוש במדעי המחשב.

לסיכום, בלוקצ'יינים מספקים יכולת טכנולוגית ליצור רישום של מסחר בין אנשים, מסחר במטבע, בכל סוגי הקניין, ממשיים ודיגיטליים, אפילו של המאפיינים האישיים שלנו, בדרך חדשה לגמרי.

לכן באופנים שונים הם הופכים למוסדות טכנולוגיים שיש להם רבים מהיתרונות של המוסדות המסורתיים אליהם הורגלנו בחברה, אך זה נעשה בדרך מבוזרת. זה נעשה על ידי המרת רבות מאי-הוודאויות שלנו לוודאויות.