העסקת מוגבלים – אחת הדרכים לפתרון המחסור בכוח האדם בהיי-טק

הכנסת תקיים ביום ג' דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא פתרונות טכנולוגיים לשילוב בעלי מוגבלויות בחברה, באופן שוויוני. הדיון הוא במסגרת יום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שהתקיים בשבת.

השנה מוקדש היום המיוחד הזה להשגת 17 יעדים לפיתוח פתרונות שיסייעו לבניית עולם סובלני והוגן כלפי אנשים עם מוגבלות. ענף ההיי-טק נמנה עם המגזרים שמעניקים הזדמנות שווה לבעלי מוגבלויות, אם כי לא ברמה המספיקה ובוודאי שלא ביחס לפוטנציאל הקיים. אבל הנכונות והמודעות קיימת והנתונים משתפרים משנה לשנה. מה גם שהעסקת אנשים עם מוגבלויות יכולה לסייע בהקלת או פתרון המחסור הקיים בכוח אדם בהיי-טק.

לענף ההיי-טק יש תפקיד חשוב נוסף: פיתוח פתרונות טכנולוגיים שתפקידם להקל על חייהם של אנשים עם מוגבלות. בתחום הזה יש לא מעט סטארט-אפים שמפתחים מוצרים שזוכים לאהדה גם ברחבי העולם. בשבוע שעבר נערך במכון ויצמן ערב השקה, שבו נחשפו 10 מיזמים טכנולוגים-חברתיים לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות, במסגרת מאיץ שמנוהל במשותף על ידי PresenTense ובית איזי שפירא, בשותפות קרן משפחת רודרמן, הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס ו-LightHouse. בין הפיתוחים שהוצגו שם: מוצר המאפשר שליטה במכשירים חכמים עבור אנשים עם מוגבלות בגפיים עליונות; כיסא לשיקום מוטורי עבור אנשים בעלי מוגבלויות וקשיי הליכה; סביבה טיפולית חווייתית תלת ממדית של מציאות מדומה, המאפשרת בדיקת מדדים בקרב מטופלים מחוץ למרפאה ועוד.

מימין: ג'ין יודס, מנכ"לית בית איזי שפירא, ופבלו קפלן, אחד היזמים המשתתפים

"בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפתחות מואצת של הטכנולוגיה ולכוחה לחולל שינוי משמעותי בחייהם של אנשים עם מוגבלות. היא פותחת עולמות ומאפשרת תקשורת ולמידה שלפני כן לא הייתה אפשרית", אמרה ג'ין יודס, מנכ"לית בית איזי שפירא.

לדבריה, "זהו נושא מרכזי כיום על סדר היום הבינלאומי בשדה המוגבלויות ומעגל השחקנים המובילים פיתוח יזמות בתחום גדל ומתפתח. הידע המקצועי שנצבר בבית איזי שפירא, יחד עם החיבור לשטח, מאפשר לנו להציע ליזמים סביבה מקצועית ותומכת וייחודית".

"פתרונות שלא עונים על הסטריאוטיפ המקובל לסטארט-אפיסטים"

גיא שפיגלמן, מנכ"ל PresenTense, ציין ש-"הפתרונות שהוצגו מייצגים יזמים שלא עונים על הסטריאוטיפ המקובל לסטארט-אפיסטים, ומוכיחים שחדשנות יכולה לשמש אפיקים חברתיים לא שגרתיים ובעת ובעונה אחת להוות עסק משגשג". לדבריו, 15% מאוכלוסיות העולם סובלים ממוגבלויות ולכן הולכת וגוברת המודעות העולמית לנושא. באוסטרליה, למשל, מקדמים כעת ברמה הלאומית פרויקטים לפיתוח טכנולוגיות לבעלי מוגבלויות, לשוק שמוערך רק שם ב-22 מיליארד דולר. "אומת הסטארט-אפים יכולה להוות חוד החנית בתחום ולנתב את מיטב המוחות לפתרון סוגיות גלובליות מרכזיות המעסיקות כיום את החברה", אמר שפיגלמן.

בוגרי המחזורים הקודמים של המאיץ זכו להצלחה רבה, ביניהם זכייה בפרס על סך מיליון דולר מטעם וריזון (Verizon); קבלת מענקים מהמדען הראשי במסלול לחדשנות טכנולוגית בתחום המוגבלויות; זכייה בתחרויות; ומענקים מקרנות בינלאומיות המקדמות עסקים בעלי השפעה חברתית. שלושה יזמים אף גייסו כבר השקעות Seed.

עודד בן דב, מייסד Sesame Enable ובוגר המחזור הראשון של האקסלרטור, לקח חלק בפרויקט "הכול בראש" – פרויקט חברתי של גוגל (Google) ובית איזי שפירא שבו, הודות למענק על סך מיליון דולר מהחברה האמריקנית, חולקה בחינם הטכנולוגיה שפיתח הסטארט-אפ הישראלי. הטכנולוגיה מאפשרת לאנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים גישה מלאה לסמארטפון ולטאבלט.

יש גם מעסיקים פרטיים שלא מוותרים ורואים בשילוב בעלי מוגבלויות עסק חברתי ורווחי. בראשון לציון פועל מיזם ראשון מסוגו שנקרא CALL יכול. המיזם הוקם ב-2008 על ידי ד"ר גיל וינש ואפרת שגב וינש – יזמים חברתיים שמכירים היטב את הנתונים ואת המצוקות של מגזר האנשים עם המוגבלויות בישראל, ובחרו להקים עסק ולהוות מודל חדש ומצליח לתעסוקה. המיזם מספק שירותי מוקד טלפוני למגוון חברות מובילות במשק ומעסיק יותר מ-200 עובדים, מרביתם מתמודדים עם מוגבלויות גופניות או נפשיות. הם מועסקים בסביבת עבודה שמותאמת לצרכיהם.

מנהלי המיזם מדגישים כי העובדים זוכים לתנאי העסקה המקובלים בשוק ומקודמים לתפקידי ניהול. מעבר לתגמול האישי, ההעסקה תורמת לא מעט לשיפור מצבם הבריאותי של רבים מהעובדים, מפחיתים את מינון התרופות ובעיקר שיפור מצב הרוח שלהם.

השורה התחתונה: לענף ההיי-טק הישראלי יש יתרונות על פני תעשיות אחרות ביכולת לקלוט בעלי מוגבלויות, ולסייע בפיתוח פתרונות שמקלים עליהם את חייהם ומסייעים להם להשתלב בתעסוקה כמו כל עובד אחר. בשנים האחרונות קמו מספר עמותות שתפקידן לחבר בין בעלי מוגבלויות לחברות היי-טק. התהליך אינו פשוט ולא מובן מאליו, גם אם המנכ"ל מגלה נכונות לשתף פעולה ומורה על שילוב בעלי מוגבלויות. נדרשת עבודת הכנה מעמיקה עם סביבת העבודה והעובדים האחרים, כדי שיעניקו הרגשה כנה ואמיתית לעמיתיהם שסובלים ממוגבלות מסוימת. ב-2016 יש שיפור יפה בתחומים אלה, אבל הדרך עדיין ארוכה.