מצב חירום בלימודי המתמטיקה והמדעים בישראל

הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך פרסם היום (ג') את תוצאות המבחנים שהוא עורך במתמטיקה ובמדעים אחת לארבע שנים. המבחנים כללו יותר מ-5,000 תלמידים מכיתות ח' במדינות שונות ברחבי העולם. ישראל דורגה במקום ה-16 בדירוג המתמטיקה – ירידה של תשעה מקומות, ובמדעים הגענו למקום ה-19 – ירידה של שישה שלבים. הנתונים הם לעומת המבחן הקודם, שנערך ב-2011 (זה הנוכחי נערך בשנה שעברה).

מדובר בתוצאה עגומה ביותר, שצריכה להדליק נורות אדומות חזקות – לא רק במערכת החינוך אלא ברמה הלאומית. ההסברים של משרד החינוך אומרים שרמת הציונים של תלמידי ישראל לא השתנתה אבל בגלל כניסתן של מדינות חדשות וחזקות למחקר, כמו קנדה ואיסלנד, ישראל הידרדרה. אי אפשר להתווכח עם העובדות, הן העגומות והן הטובות יותר. בכל מקרה, יש לקוות שהנתונים לא מעודדים אף אחד מהדרג המקצועי וממקבלי ההחלטות, שכן מה שהעולם הרחב רואה הוא את הדירוג בפועל ולא את הסיבות להגעה למקום הנמוך.

המבחן נקרא TIMSS (ר"ת Trends in International Mathematics), והוא נחשב לאחד המדדים היותר אמינים ויוקרתיים להישגים של כל מדינה בתחום החינוך.

אם המצב לא ישתפר, התלמידים שנבחנו עומדים לצאת בעוד ארבע שנים עם רמת הישגים שבהשוואה למדינות אחרות הם נמוכים יחסית. אבל הדו"ח של TIMSS לא כולל רק את מבחן הידע, כי אם גם את הסביבה בה התלמידים לומדים, הרמה הכללית של מערכת החינוך באותה מדינה ושיטות ההוראה המקובלות. המבחן נחלק לשאלוני ידע ולשאלוני רקע ועמדות. האחרונים מחולקים לא רק לתלמידים אלא גם למורים בבית הספר.

אחד המרכיבים החשובים הוא הקשר בין המעמד הסוציו-אקונומי של התלמידים הנבחנים לתוצאות. תוצאות הסקר בתחום זה לא מפתיעות ומחזקות סוגיה כואבת אחרת בחברה הישראלית: חוסר שוויון ההזדמנויות בחינוך בין הפריפריה ואזורים חלשים מבחינה כלכלית למרכז הארץ והאזורים המבוססים, כמו גם בין המגזרים הערבי והעברי. עיון בממצאי הסקר מגלה שבתי ספר מאזורים מבוססים קיבלו ציון ממוצע של 560 במתמטיקה ובתי ספר מאזורים חלשים – 460 .

תלמידי ישראל לא נופלים ממקומות אחרים

התוצאות העגומות האלה מחזקות את הטענה שמועלית כמעט בכל פורום של אנשי חינוך והיי-טק, שלפיהן חלה הידרדרות חמורה במעמדה של ישראל כאומת היי-טק מובילה בעולם. שכן התוצאות האלה הן לא שיקוף מבחן אחד שבו התלמידים נכשלו. הן חלק מהבעיה הכללית, שכוללת קיטון מתמיד במספר התלמידים שפונים ללימודי המתמטיקה והמדעים, ירידה ביכולות של אלה שכבר פנו למגמות הללו והעמדתם בעמדה נחותה לעומת תלמידים במקומות אחרים בעולם. למשל, המדינות האסייאתיות, שקטפו את המקומות הראשונים בדירוגים.

אין שום סיבה בעולם שמדינת ישראל לא תעמיד את אותם משאבים, סביבות לימוד וכלים שמקבלים ילדי סיגנפור, שהגיעה למקום הראשון הן במתמטיקה והן במדעים, או כל מדינה אחרת באסיה. ילדי ישראל אינם נופלים ברמתם וביכולתם, ומה שהם זקוקים זה לקבל את התנאים ואת החינוך הכי טוב.

התוצאות הללו משחקות לידיו של שר החינוך, נפתלי בנט, ולא מעט בצדק. בתגובה לסקר אמר בנט כי "לכל מצקצקי הלשון ולמי היה צריך עוד הוכחה לצורך הדחוף בתגבור לימודי המתמטיקה, תוצאות מבחנים אלה מוכיחות שהגענו למצב חירום לאומי בתחום המדעים".

אבל העובדה שבנט צודק לא תשפר את המצב. הפעולות שלו מתחילת הקדנציה הן נכונות, אבל לא מספיקות. גם הקמת חממת היי-טק בכל אוניברסיטה – דבר עליו הוא הכריז היום – היא רעיון מבורך, אבל עדיין רק חלק אחד בפאזל הגדול הזה.

את אותה אנרגיה ששר החינוך משקיע בהתעקשות על רפורמת לימודי המתמטיקה הוא צריך להפעיל בתוך הממשלה, בקרב השרים ובעיקר ראש הממשלה. במדינה מתוקנת, הממשלה הייתה צריכה להתכנס בעקבות התוצאות הללו לישיבת חירום, כדי להחליט על צעדים מיידיים, שישפרו את המציאות העגומה – ובטווח הקרוב.

בנוסף, צריך לקרוא בדחיפות לשולחן עגול את התעשיינים, ראשי חברות ההיי-טק והמורים. המשימה היא למצוא פתרון כולל, רחב, שלא עוסק רק בלימודי המדעים והמתמטיקה אלא בכלל מערכת החינוך בישראל, ובמיוחד ביכולת שלה לייצר את דור העתיד, מקבלי פרס נובל או ממציאי ה-Waze הבא, באופן שיוויוני, בכל חלקי הארץ. המבחן הבינלאומי הוא רק עוד מראה למציאות עגומה ומדאיגה שמתחרשת לנגד עינינו, והמענה הנוכחי לה הוא מעט מדי, ועוד מעט כבר יהיה מאוחר מדי.