הסיפורים שיעזרו לכם להנהיג

כל בעל תפקיד ניהולי, בכל רמה ובכל תחום, צריך לשאול את עצמו האם הוא רוצה להיות פרזנטור טוב יותר או מתקשר טוב יותר ● כך עושים זאת

אודי נחשון, שותף ב-Anecdote

הנה דוגמה אשר חוזרת על עצמה בכל החברות והארגונים: בהפסקות הקפה ובשיחות מסדרון אתם מתקשרים נהדר עם בני השיח שלכם באמצעותם סיפורים ואנקדוטות – ושני הצדדים זוכרים כמעט כל פרט בסיפורים שסיפרו או שמעו.

ואז אתם מגיעים לפגישות עבודה עם עובדים או לקוחות, מצוידים בסט של מסרים ומצגות עתירות Bullets ומדקלמים משפטים מסוג: "החברה שלנו מובילה את התחום…"; "יש לנו פתרונות פורצי דרך"; "אנחנו מקבלים תגובות מדהימות מהלקוחות שלנו", וכד'.

מישהו זוכר מה אמרתם? המסרים שלכם מצליחים להידבק? כמעט כלום.

כל בעל תפקיד ניהולי, בכל רמה ובכל תחום, צריך לשאול את עצמו האם הוא רוצה להיות פרזנטור טוב יותר או מתקשר (Communicator) טוב יותר. אין פסול ברכישת מיומנות להציג, אבל המטרה החשובה יותר היא להיות Communicator: ליצור חיבורים עם אנשים, להשפיע ולשנות עמדות, להוביל אסטרטגיה, להעניק השראה, לתקשר סיפורי הצלחה.

לסייע לעורר את הקשב

איך עושים את זה? אחד הכלים הוא להשתמש נכון ב-Storytelling. בשנים האחרונות המושג הזה הפך למילת באזז שגורה מאוד בעולם העסקי. כולם יודעים לומר שזה חשוב, אבל רבים עדיין סבורים שסיפורים עומדים בסתירה לעובדות ותפקידם הוא בעיקר לסייע לעורר את הקשב של הקהל במהלך הרצאה או מצגת. לא מעבר לכך.

החשיבה הזו מוטעית. סיפורים שמשרתים אותנו בפעילות העסקית מבוססים על עובדות, אבל לכך נוספים שני אלמנטים חשובים: הקשר (קונטקסט) כלשהו ורגשות, או כפי שצוטטה לעיתים קרובות הסופרת והמשוררת האמריקנית מאיה אנג'לו: "אנשים ישכחו מה אמרת וישכחו מה עשית, אבל הם לעולם לא ישכחו איך גרמת להם להרגיש".

כדי להפיק תועלת משימוש ב-Storytelling במסגרת העבודה, צריך להבין קודם כל מהי תבנית של סיפור. בסיפור נזהה בדרך כלל מבנה די קבוע: מסגרת של זמן ומקום, התרחשות של אירועים (משהו שקרה ואנחנו יכולים לדמיין במוחנו כתמונה), דמויות (חשוב לציין שמות), ומשהו בלתי צפוי (סיפור הוא מעין הבטחה למאזין שהוא ילמד משהו חדש).

משמעות עסקית

עד כאן מדובר בתבנית די מוכרת – אבל בעולם העסקים מתווספת אליה דרישה חשובה: Business point. אם רוצים לעשות שימוש בסיפור בהתנהלות העסקית, חייבים למצוא בו משמעות לעולם העסקים. הסיפור עצמו יוכל להיות גם מסיטואציה משפחתית, אבל אם יש לו משמעות עסקית, הוא יוכל להתאים לשימוש ברגע הנכון. לדוגמה, פותחים עם המשפט "כאשר אתם מציגים תוכנית עסקית, חשוב מאוד להיות מוכן עם כל הפרטים" (אמירה רלוונטית). "זה היה נכון לפני מספר חודשים, כאשר…" (הסיפור שלך).

שימוש ב-Storytelling בעסקים הוא דרך חיים. צריך ללמוד לזהות סיפורים, לדעת איך לספר אותם ולדעת איך לגרום לאחרים לספר לנו סיפורים שנוכל לעשות בהם שימוש.

דקה וחצי גג

שמעתם סיפור או אנקדוטה שיכולים להיות להם שימוש בעולם העסקים? אין צורך לתעד אותם במלואם בכתב. תעדו רק את הנקודות החשובות, כמו שמות אנשים, תאריכים, הדבר הלא צפוי שהתרחש, וכמובן מהי המשמעות שתוכל להיות רלוונטית לסיטואציה עסקית.

התיעוד הזה יכול להיעשות באמצעות אפליקציות כמו Evernote ,Onenote ואחרות, שניתן לסנכרן לכל המכשירים הניידים, אבל גם המחברת או הפנקס הישנים יעשו את העבודה. המטרה היא ליצור בנק של סיפורים שנוכל לשלוף בהתאם לסיטואציה שבה נהיה, וחשוב מאוד גם לרענן אותם לאורך זמן. כמעט כל אחד מאיתנו מכיר מנהל שנתקע עם אותו סיפור ומספר אותו לאורך שנים – פעם בישיבת הנהלה, פעם בפגישה עם לקוח ופעם בכנס גדול.

כדי לשפר את מיומנות שליפת הסיפורים, נסו אותם על חברים. מתוך התגובות שלהם תוכלו לדעת אם קיימים בסיפור חלקים מיותרים שניתן להשמיט. ועוד טיפ: סיפור מוצלח עם משמעות בעולם העסקי לא צריך להיות ארוך יותר מדקה וחצי.

היכולת להיות Storyteller אינה תכונה מולדת. כל אחד יכול לרכוש אותה – גם אם אתם מהנדסים, אנשי פיתוח, כספים, מכירות. זה כלי חשוב בארגז הכלים של כל מנהל, שמעניק לו יכולות לא רק לנהל – אלא גם להנהיג.

הכותב שותף ב-Anecdote, המתמחה באימון והכשרת מנהלים בשימוש ב-Storytelling בעסקים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים