תהליך ההתבגרות של התקשוב הממשלתי

כנס התקשוב הממשלתי eGov, שהתקיים היום (ה'), סגר שבוע עמוס של כנסים באנשים ומחשבים. זו השנה ה-13 ברציפות שהכנס מתקיים ובחלוף 13 שנים, התקשוב הממשלתי מפגין סממנים של גיל ההתבגרות. מחלות ילדות הולכות ונעלמות. משרדי הממשלה עוברים תהליך התבגרות מהיר בתחום: רבים מהם כבר לא שומרים את המידע רק לעצמם ומתחילים לשתף מידע עם משרדים אחרים. המהפכה האמיתית היא שפקידי ממשלה מבינים שהמידע עלינו שהם חשופים אליו אינו שלהם אלא שלנו. לכן הם מוכנים לשתף את מאגרי המידע עם הסקטור הפרטי, כדי שאנשיו יפתחו פתרונות חדשים, שעוד לא חשבו עליהם.

ב-13 שנים אלה עבר התקשוב הממשלתי שינויים רבים, די מהירים במושגים של תרבות ארגונית ציבורית-ממשלתית. החל מפרויקט המרכב"ה, עבור בממשל זמין, שהיה הסנונית הראשונה של ממשל פתוח ועם הפנים לאזרח, וכלה בשורה של פרויקטי מחשוב חדשים במשרדי הממשלה.

ד"ר נחמן אורון, יו"ר ועדת ההיגוי של הכנס ולשעבר מנמ"ר ויו"ר פורום המנמ"רים הממשלתי, מכיר היטב את האבולוציה של התקשוב הממשלתי. בפתיחת הכנס הוא אמר: "אני עוקב אחרי התפתחות שירותי התקשוב בממשלה ושותף פעיל בהם, מאז ימי השר מיכאל איתן, שהגה את הרעיון של ממשל זמין, ועד להקמת רשות התקשוב הממשלתי".

ארבע שנים לאחר הקמת הרשות הופיעו היום בכנס ראשי התחום בממשלה: יאיר פראנק, שמונה לתפקיד ראש הרשות לפני שנה וחצי, ויוסי קטריבס, המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. קטריבס הוא הבכיר ביותר שנושא את המסר הכי חשוב במהפכה הזו: מחויבות של הבכיר ביותר בממשלה למהפכת התקשוב – ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

הופיעו גם אופיר בן אבי, מנהל ממשל זמין, ומנמ"רים של משרדי ממשלה, שמגלים מצוינות אישית בולטת ועושים מהפכות בתחומים עליהם הם אחראים: שירה לב עמי ממשרד הבריאות, ד"ר נועם קריאט ממשרד התיירות, רביד שמואלי מרשות מקרקעי ישראל ואחרים. שיפור השירות לאזרח פירושו הרבה יותר בריאות דיגיטלית, יותר תיירים שמקבלים מידע ממשרד התיירות והקטנה מעטה של הסבל שסובל כל אזרח ממוצע שנגזר עליו לבוא במגע עם רשות מקרקעי ישראל. הפרויקטים שהם מבצעים הם הוכחה שלטכנולוגיה יש פוטנציאל ענק לשפר את איכות החיים של כולנו.

לא מדברים על מה רוצים לעשות – אלא על מה שנעשה

המסר המרכזי שלהם שירת את המוטו של הכנס: כבר לא מדברים על מה רוצים לעשות בתקשוב הממשלתי אלא מה נעשה ומה מגיע, ממש מעבר לפינה. קטריבס הגדיר זאת היטב: "סיימנו את שלב גיבוש התוכניות ואנחנו ממש קרובים לשלב הוצאתן לפועל".

הוא אמר כי רשות התקשוב הממשלתי היא חלק נכבד מהמאמץ של הממשלה להנגיש כמה שיותר שירותים לאזרח במקום שהוא נמצא, כדי שלא יצטרך לבוא למשרדי הממשלה. אחד האתגרים המרכזיים של התקשוב הממשלתי הוא עיצוב תפיסת השירותים על בסיס שיתוף והבנה מה האזרח רוצה, ואיך הוא היה מעדיף לקבל אותם.

קטריבס המחיש את מחויבות הממשלה לנושא התקשוב בשורה של החלטות שהתקבלו בשנים האחרונות – החל מהקמת הרשות ועד להחלטה האחרונה, שמחייבת את כל משרדי הממשלה להנגיש בתוך שנתיים את מאגרי המידע לסקטור הפרטי. הוא לא שכח את השותף המרכזי של הרשות – מיזם ישראל דיגיטלית, שמהווה חלק מהמשרד לשוויון חברתי, בראשותה של השרה גילה גמליאל. גם הוא, כמו אחרים אחריו, ציין את שיתוף הפעולה בין הרשות לישראל דיגיטלית – מיזם שהחל את דרכו במשרד ראש הממשלה.

פראנק הציג בדבריו את האתר החדש של ממשל זמין, שעבר מתיחת פנים לאחר שנים. האתר מייצג את התפיסה של הנגשה פשוטה, ברורה, בשפה שכל אזרח מבין, והוא מוצג על פי סוג השירותים שהוא צורך מהממשלה, מבלי שהאזרח צריך לנחש מראש איזה משרד עושה זאת. מאחורי האייקונים נמצאים באתר כל נותני השירותים בממשלה, שכל אחד מהם יודע שחלפו הימים שבהם האזרח רודף אחריהם, אלא הם אלה שמנגישים לו את השירותים.

בסופו של יום קיבלו משתתפי הכנס הרבה מאוד הבטחות, או יותר נכון תוכניות עבודה, ממש לטווח הקרוב, והם יצאו ממנו בציפייה לשנה הבאה – אז יציגו הדוברים קבלות נוספות.