את מי שכחו בבית?

אחד החסמים במעבר לעידן הדיגיטלי בשלטון המקומי הוא העדר החיבור הנכון והמתבקש בין אנשי הטכנולוגיה ללקוחות הפנימיים, ברשות עצמה, ולתושבים. המסקנה הזו עלתה מדברים שאמרו בכנס Smart City, שנערך באחרונה בברצלונה, השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס.

זה האחרון הצביע על המחסור באנשי הטכנולוגיה כאחת הסיבות העיקריות לכך שהעיר החכמה היא נחלתן של הערים הגדולות והמבוססות בלבד. הוא סיפר על מפגשים שהיו לו עם ישראלים שתופסים עמדות בכירות בהיי-טק בחו"ל ושהוא שם לעצמו למטרה להחזיר אותם הביתה.

השרה גמליאל הייתה ספציפית יותר והכריזה על פתיחת קורס להכשרת מובילים דיגיטליים ברשויות המקומיות.

היוזמות של ביבס וגמליאל מבורכות, אבל דומה שבמסגרת ההתלהבות מההאצה שקיבל נושא העיר החכמה בישראל ובעולם, שכחו את אחד הגורמים היותר מרכזיים בתהליך הזה: המנמ"רים.

כמו בכל תהליך חדשנות, גם את העיר החכמה המנמ"ר הוא זה שחייב להוביל, לא רק בכובע הטכנולוגי שלו, אלא במעורבות מלאה בכל תחומי העיסוק של הרשות המקומית, כולל הליבה – שירות לתושבים. המנמ"ר הוא זה שרואה את התמונה הכוללת, הוא זה שיודע להציע את הפתרונות לצרכים שמתעוררים ברשות והוא זה שיידע לדבר עם אותם מובילי חדשנות מתוך הרשות או מהתושבים עצמם.

ערן אברהמי, סמנכ"ל תכנון ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו, סיפר בראיון לאנשים ומחשבים כיצד אנשי הטכנולוגיה של העירייה, בראשות המנמ"רית, ליאורה שכטר, מעורבים בתהליכים של תכנון שירותים שונים לתושב, כגון הקמת מרכז קהילתי בעיר, טיפול בקשישים וניתוב סייעות לגנים שבהם נוצר מחסור בכוח אדם. היא לא עוסקת רק בטכנולוגיה, היא יועצת בכירה להנהלת העיר, שמראה לה את המצפן הטכנולוגי שלה ומכוונת אותה כיצד ליישמו.

תעודת עניות לשלטון המקומי

כמו בדברים אחרים, גם כאן תל אביב משולה למגדלור בלב ים. מעמדם של המנמ"רים בערים אחרות, גדולות וקטנות, הגיע לשיא השפל, דווקא על רק מהפכת העיר החכמה. הדבר הורגש היטב בכנס ובתערוכה בברצלונה.
30 ראשי ערים ויישובים באו לכנס, חלקם בלוויית שורה של בכירים ברשות שלהם, כולל מנכ"לים, ראשי אגפים וראשי חברות עירוניות. ואת מי שכחו בבית? ברשימת המשתתפים בכנס היו רק שבעה מנמ"רים מישראל. זוהי תעודת עניות לשלטון המקומי, שמבקש להוביל את נושא העיר החכמה יחד עם הממשלה, בתקווה שהיא לא תפריע לו, כהרגלה.

גמליאל וביבס חייבים להפנים שבדרך למימוש חזון העיר החכמה בכל הארץ, שום דבר לא יעבוד ללא מעורבות המנמ"ר. כל התוכניות להכשרת כוח אדם מצוינות, אבל הן חייבות לכלול את אגפי הטכנולוגיה ברשויות המקומיות.

יש כאן לממשלה הזדמנות לתקן עיוות של שנים, שבמסגרתו עד היום מקצוע המנמ"ר לא מוגדר כתפקיד בעל תקן חובה, בדומה לשורת תפקידים שמחויבים שיאוישו בכל רשות מקומית, כמו יועץ משפטי וגזבר. רק לפני כמה שנים, אחרי מאבק ארוך של פורום המנמ"רים בשלטון המקומי, בתקופת כהונתו של ד"ר עדי קפליוק כיו"ר הפורום, הסכים משרד הפנים להכיר במנמ"ר כמקצוע רשמי בספר המקצועות. אלא שהוא מסרב עד היום לכלול את זה כתקן חובה.

עובדה זו משאירה את השיקול לראש הרשות. ברצותו הוא מקדם את המנמ"ר והופך אותו ליועץ בכיר בהנהלה וברצותו, כמעט שלא מתייחס אליו או שבכלל לא ממנה מישהו לתפקיד. חלק גדול מראשי הרשויות שביקרו בברצלונה בשבוע שעבר השאירו את המנמ"רים שלהם בבית. הנימוקים היו פורמליים, בגלל ועדות עירוניות שלא אישרו ועוד, אבל כשראש העיר רוצה, גם מטאטא יורה.

כל זה לא מוריד אחריות מהמנמ"רים ברשויות המקומיות. הם האחראים הראשונים למעמדם. בהתאם למיצוב שהם מייצרים לעצמם, כך הם נראים. עידן העיר החכמה מעמיד בפניהם אתגר חדש: או שהם ייקחו את ההובלה של העיר החכמה, או שימשיכו לשכוח אותם בבית בפעם הבאה שתהיה נסיעה לתערוכה או לכנס. חומר למחשבה.