האם הסמארטפון יעיל לטיפול בדיכאון?

דיכאון או מצב רוח רע?

כולנו מתנסים בעליות וירידות במצב הרוח ובמצבי רוח רעים, שהם לרוב קצרים, קלים יחסית וחולפים ללא טיפול. כאשר דכדוך כזה מתעורר בתגובה לאירוע קשה – כמו פרידה, אובדן, פיטורין או גירושין – הוא טבעי ונורמלי. ואולם, כאשר מצב הרוח הרע נמשך שבועות ואף חודשים, מלווה שינויים כמו ירידה או עלייה ניכרת בתיאבון, חוסר או עודף שינה, פגיעה בזיכרון ובריכוז ותחושה שהחיים חסרי משמעות, מדובר על דיכאון מאג'ורי (Major Depression Disorder), כלומר – עמוק.

ההערכות הן שבמאה ה-21, כ-20% מהאוכלוסייה המערבית תחווה לפחות אפיזודה דיכאונית אחת. אמנם, הדור החדש של נוגדי הדיכאון המעכבים ספיגה חוזרת של סרוטונין ו/או נוראדרנלין במוח (SSRI/SNRI) יעילים ברוב המקרים, אך לחלקם תופעות לוואי (פחות מאשר אלה של הדור הקודם) אצל חלק מהאנשים, ובחלק מהמקרים הדיכאון עמיד לטיפול תרופתי ולצערנו, גם לטיפול פסיכולוגי.

סמארטפון במקום טיפול פסיכולוגי?

על רקע זה, טיפול בדיכאון, ועוד בדיכאון מאג'ורי, באמצעות אפליקציית סמארטפון, ללא עזרת איש מקצוע, נשמע דבר הזוי. הזוי אבל מסתבר שחי ובועט, ואף כזה שהוכח במחקרים כיעיל לא פחות מטיפול מקצועי.

במסגרת ניסוי שעסק בנושא נערכה השוואה בין יעילותם של שני סוגי טיפול שניתן באמצעות הטלפון החכם – האחד המבוסס על הפעלה התנהגותית והאחר על מדיטציית קשיבות (Mindfulness), שמאומצת יותר ויותר בגישות טיפוליות קונבנציונליות. המשתתפים הוקצו באופן אקראי לאחת משתי הקבוצות, מתוך האוכלוסייה הכללית, לאחר פרסום המחקר בכלי התקשורת. 40 מטופלים שאובחנו כסובלים מדיכאון מאג'ורי השתתפו בקבוצת ההפעלה ההתנהגותית ו-41 בקבוצת הקשיבות. תשעה נבדקים נשרו במהלך הניסוי.

הפעלה התנהגותית

לדיכאון שלושה ממדים: רגשי, קוגניטיבי (מחשבתי) והתנהגותי. בהפעלה התנהגותית ניתן להתחיל את ההתערבות בממד ההתנהגותי, וההנחה היא ששינוי ההתנהגות עשוי לשנות את המחשבות והרגשות השליליים.

התנהגותו של אדם בדיכאון מאופיינת על ידי פסיביות, חוסר אונים וחוסר שליטה. לעתים קרובות נלווית לדיכאון דחיינות, שנובעת מפרפקציוניזם שלילי, וכך אפשר לראות סטודנטים שאינם מסיימים, או אפילו אינם מתחילים, לכתוב עבודה סמינריונית – מתוך ציפייה פרפקציוניסטית שהעבודה חייבת להיות מושלמת. ברמה היומיומית, הדבר מאופיין ביותר כלים שנערמים בכיור או דירה מלוכלכת מתוך גישה של "או הכול או לא כלום", כלומר – חייבים לנקות את הדירה כולה ניקיון יסודי, דבר הדורש מאמץ רב, ואם הדבר אינו אפשרי – לא נטאטא, לא נוריד כלים מהשולחן, לא נשקול לנקות חדר אחד וכדומה.

את מעגל הקסמים הזה מנסה ההפעלה ההתנהגותית לשבור, צעד אחר צעד, מהקל אל הכבד. להלן כמה דוגמאות מאפליקציית הסמארטפון שיושמה במחקר:
•    צאו מהמיטה כשהפעמון מצלצל.
•    היכנסו למקלחת.
•    הכינו ארוחה פשוטה.
•    נקו חלק מהבית במשך רבע שעה מדי יום.
•    הכינו תוכנית צפייה בטלוויזיה (במקום לבהות בה ולזפזפ).
•    רחצו כלים מיד לאחר כל ארוחה.
•    שילחו הודעת טקסט לחבר ושאלו לשלומו.
•    טלפנו לחבר אחר ושאלו לשלומו
•    בדקו את מצב חשבון הבנק שלך באינטרנט
•    הקשיבו למוזיקה שאהובה עליכם והתמקדו בה, בלי לעשות שום דבר אחר.

מדיטציית קשיבות

קשיבות פירושה פיתוח מודעות למחשבותינו, רגשותינו, תחושות הגוף שלנו והסביבה שלנו, והיא מתורגלת כמדיטציה באופן פרטני או בקבוצות המיועדות לכך (רצוי להתחיל בקבוצה). אולם, כמובן שכשמדובר באפליקציית סמארטפון, התרגול הוא יחידני, והוא מתבצע תוך הקשבה לקווים מנחים, לרוב בליווי צלילים מרגיעים.

מצורפים כאן כמה סרטונים, לשם הדגמה: סרטון המדגים מדיטציית קשיבות שמתמקדת בתחושות הגוף; סרטון המדגים מדיטציית קשיבות שמתמקדת בנשימה; וגרסת מדיטציית קשיבות מקוצרת (שמונה דקות), לתרגול במהלך יום העבודה.

כעבור שישה חודשים

שתי התוכניות נמשכו שמונה שבועות והועברו, כאמור, באמצעות אפליקציית סמארטפון. רמת הדיכאון נמדדה על ידי שאלון בק (שהוא שאלון מהימן ותקף הנמצא בשימוש שכיח בתחום) וסולם דיכאון נוסף שבודק בריאות. תוצאות המחקר מצביעות על כך שכעבור חצי שנה ממועד סיומו, תוכנית ההפעלה ההתנהגותית הייתה יעילה יותר מקבוצת הקשיבות בקרב מטופלים שרמת הדיכאון שלהם היה חמור יותר לפני הטיפול. לעומת זאת, הטיפול בקשיבות היה יעיל יותר בקרב מטופלים שרמת הדיכאון שלהם לפני הטיפול הייתה נמוכה יחסית.

החלק הבא של המאמר יערוך השוואה למחקרים קודמים ומענה על השאלה מתי בכל זאת כדאי לפנות לטיפול ולא להסתמך על הסמארטפון.

הכותב הינו פסיכותרפיסט בעל קליניקה בתל אביב ונמנה על סגל ההוראה הבכיר בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה.