הניצחון של טראמפ – בגלל הרובוטים

הבחירות בארצות הברית, בהן ניצח דונלד טראמפ, כבר לא צריכות להוות קריאת השכמה. היו לנו כמה כאלה, כשהבולטת ביניהן הייתה הברקזיט – הצבעת הבריטים לצאת מהאיחוד האירופי. הן משאל העם בבריטניה והן הבחירות שנערכו אתמול (ג') בארצות הברית היו הצבעות מחאה, שהביאו לפתרון לא ממש אופטימלי ולא כזה שאמור לפתור את הבעיה שבפניה עומד המעמד הבינוני בכל העולם, ובפרט במדינות המערב.

טראמפ פרט על מיתרים פטריוטיים לפיהם אם רק ייבחר, הוא יפתור את בעיות בריחת מקומות העבודה מארצות הברית לסין, מיקור-החוץ וההגירה מגבול מכסיקו. כמו כן, הוא הבטיח לפתור את שאלת השכר הממוצע המותאם לאינפלציה, שלא עולה ואף ירד עבור אמריקנים רבים מאז שנות ה-60, ושלל בעיות כלכליות שנותנות לאמריקני הממוצע תחושה שהעשירים מתעשרים על חשבונם ושהוא נדחק לשוליים.

במיוחד נכון הדבר בשל העובדה שהיצע המשרות בעלות השכר הגבוה הולך ומצטמצם ואנשי היי-טק, שמסיימים רובם את הקריירה שלהם בתחום בגיל צעיר, נאלצים לעבוד במקרה הטוב במגזר השירותים, בשכר נמוך בהרבה. שלא לדבר על הזדקנות האוכלוסייה, במקרים רבים בלי פנסיה נאותה. המעבר של אפל (Apple) לייצור בסין איננו הבעיה שצריך לתקוף, כפי שטען טראמפ, אלא היא בעצמה תוצאה של התהליכים הבלתי נמנעים.

צודק בזיהוי הביעה – טועה בהבנת הגורמים

האם טראמפ צודק? התשובה לכך קצת מורכבת. נכון, התחושה שאחוז קטן יותר ויותר מהאוכלוסייה לוקח את המשאבים שהופנו קודם למעמד הבינוני. כל הטענות – החל מאובדן המשרות להודו ולסין דרך סוגיות ההגירה, ירידת השכר הממוצע וחוסר הוודאות לעתיד של אלה שיוצאים בימים אלה לפנסיה – כולן נכונות. אלא שהם בחרו במישהו שטעה כל הדרך בהבנת הגורמים למשבר.

אולי חוץ מברני סנדרס, שהציע פתרון של הגדלת רשת הביטחון, אף אחד מהמועמדים, משתי המפלגות, לא שם את האצבע על שורש הבעיה. המצב לא נגרם בגלל הסינים, שמקומות העבודה עברו אליהם, או המכסיקנים או הדרום אמריקנים, שמגיעים לארצות הברית בהמוניהם. למעשה, גם הם סובלים משורש הבעיה, שהוא הרובוטים.

הפתרון של מחשוב, בשיטות קוגניטיביות כאלה ואחרות, כתחליף לעבודות מקצועיות הוא הגרסה המודרנית של המהפכה התעשייתית. ייתכן שכמו המהפכה התעשייתית המקורית, שהצעידה את העולם קדימה, גם המהפכה הרובוטית תעשה זאת. אלא שכמו שאז איש לא חשב מה יקרה לכל האיכרים המגיעים לערים, שחיו בתת תנאים ופרנסו את תעשיית הטקסטיל תמורת פרוטות, כך קורה ויקרה בהדרגה לכל אותם פקידי בנקים, רואי חשבון, סוחרי מניות, עיתונאים ועוד בעלי מקצועות.

קוראים לזה המהפכה התעשייתית הרביעית. היא באה אחרי המהפכה החקלאית, שקרתה בערש התרבות וששחררה אנשים מהצורך לחפש את מזונם; המהפכה התעשייתית במאה ה-18, שהעבירה עבודות שנעשו בידי אדם למכונות; ומהפכת המחשוב במאה ה-20, שמיכנה וייעלה מקצועות רבים.

כעת מגיעה מהפכת המידע, שבה לא רק המחשבים עצמם מוחלפים ברובוטים אלא גם המפעילים והמתכנתים שלהם. בכנס Wow (ר"ת World Of Watson) שערכה יבמ (IBM) לפני כשבועיים בלאס וגאס חזרו דוברים רובים על כך שאין צורך לתכנת מחשב קוגניטיבי אלא רק לאמן אותו, והוא כבר ילמד תבניות לבד ויגיב בהתאם. כמה מתכנתים יידרשו בהסבה מתכנות לאימון? וכמה ישלמו על אימון? טכנולוגיות כמו האינטרנט של הדברים תגרומנה לכך שחיישנים רבים ידברו ישר עם המחשב וידלגו על האדם שבאמצע.

אם נוסיף לכך מהפכת משנה של המהפכה התעשייתית – מיכון הליכי המסחר עצמם, דבר שגרם לאנשים שפעם התפרנסו לא רע להפוך לעובדים בשכר מינימום ב-וולמארט (WallMart) – נראה שהבעיה גדולה יותר. ברור שייקח דור או שניים עד שהמצב יתייצב, כמו במהפכות הקודמות, וילדיהם של אותם פליטי טכנולוגיה יוכלו לעבוד במשרות גבוהות במקצועות שלא ניתן יהיה למחשב, אם יהיו כאלה.

המהגרים הבאים: בני המעמד הבינוני

צודקים אלה שצופים גל הגירה מארצות הברית בעקבות בחירתו של טראמפ, אבל המהגרים לא יהיו ההיספאנים, השחורים או שאר האנשים מציבורים שלא הצביעו עבורו. במעלית במלון בברצלונה הבוקר, שבה אני נמצא בכנס של סאפ (SAP), אמרה לי אחת העיתונאיות הטכנולוגיות האמריקניות שהתגובה הראשונה שלה למשמע תוצאות הבחירות היא לברר אפשרויות מעבר לגור בספרד.

אירופה עומדת כנראה בפני גל הגירה שלא יעורר התנגדות כמו בעבר, כי המהגרים יהיו אנשים משכילים מהמעמד הבינוני מארצות הברית. על אף שאירופה ברובה לא ערוכה למהפכה החדשה, השיטה הכלכלית שם עדיין תומכת בקיומו של מעמד בינוני, ויש למדינות אירופה רשת ביטחון. זה משהו שבארצות הברית אין (וישראל הולכת במהירות אחריה). בעידן של אי ודאות תעסוקתית, יש צורך באיזושהי רשת בטחון שתמנע הגעה, שלא לומר נפילה, של אנשים לרחוב.

ייתכן שאין פתרון למרבית הבעיות שטראמפ הציף. כך או כך, הוא צריך להבין שמלחמה בכל אחת מהן בנפרד לא תקרב את הפתרון. מה שעליו לעשות הוא לזהות את הגורם לבעיה ומכיוון שבלתי אפשרי להעלים אותו, עליו לפחות למתן את השפעותיו.

המאמר פורסם במקור באתר הידען.