המכרז שיצעיד את הבירה לעיר חכמה

האתגר של נס, שזכתה במכרז מיקור-החוץ של עיריית ירושלים, הוא להפוך את עיר הקודש לבירת הערים החכמות בעולם ● האם היא תעמוד בו?

ירושלים - עיר עתיקה, אך גם חדשנית. אילוסטרציה: BigStock

מכרז מיקור-החוץ של עיריית ירושלים, שהיום (ד') פורסם באנשים ומחשבים שנס היא החברה שזכתה בו, הוא אחד המכרזים הגדולים והמשמעותיים ביותר בשלטון המקומי שנערכו בשנה האחרונה. מלם מערכות מקבוצת מלם תים, שתחזקה את המערכות של עיריית הבירה ב-10 השנים האחרונות, הפסידה במכרז למתחרה הגדולה שלה. ההפרשים לא היו גדולים: ההצעה של נס עמדה על כ-16 מיליון שקלים לשנה וזו של מלם מערכות – על כ-17 מיליון שקלים לשנה. אולם, ועדת המכרזים התרשמה שבמבחן האיכות, שהוא אחד המבחנים החשובים במכרזים ציבוריים, יש לנס יתרונות שערכם הכספי לא פחות חשוב, וזאת מבלי שהיה צורך להגדיל את סכום המכרז.

המכרז התקיים עם תום תקופת ההתקשרות בין עיריית ירושלים למלם מערכות, שכשנבחרה דחקה משם את החברה לאוטומציה. ככל הידוע, החברה לאוטומציה (או, בשמה הנוכחי, אוטומציה החדשה) לא התמודדה במכרז הנוכחי – עובדה שמלמדת כנראה על אסטרטגיה קצת שונה, ממוקדת יותר, של עדי אייל בכל מה שקשור להשתתפות במכרזים ברשויות מקומיות.

האתגרים של נס

בפני נס עומדים כעת אתגרים לא פשוטים. השלטון המקומי בישראל משנה את פניו בשנים האחרונות, כאשר הטכנולוגיה הופכת להיות יותר ויותר קריטית. המונח החם ביותר בתחום זה הוא עיר חכמה. הוא מגלם חדשנות ושיפור השירות לאזרח, וזה הטריגר שבגינו ראשי ערים מתחילים להתעניין בו. אבל כדי ליישם עיר חכמה נדרשות הרשויות להשקיע משאבים רבים בתשתיות, במערכות ה-Legacy שלהן ובחיבור הסנסורים של האינטרנט של הדברים ורכיבים אחרים עם המערכות הקיימות.

נכון להיום, מצבן של התשתיות במרבית הרשויות בארץ לא תואם את היכולת להתחבר לעיר חכמה. ראשי ערים גדולות וקטנות עומדים כעת מול דילמות לא פשוטות – האם אפשר, ואם כן – כיצד, למתוח את שמיכת התקציב המוגבלת של הרשויות שבראשן הם עומדים כדי להתאים אותן לעידן החדש.

המכרז של עיריית ירושלים נכתב כולו ברוח של עיר מקוונת – אחד השמות הנרדפים לעיר חכמה. נס תצטרך לספק פתרונות יצירתיים כיצד לשדרג שירותים שונים שהעירייה נותנת לאזרח בתחומי הרישוי, התשלומים ואחרים.

ירושלים נמצאת במצב טוב מערים רבות אחרות בארץ, שכן כבר כעת היא מאפשרת נגישות לשירותים באמצעות מדיות דיגיטליות, אבל במחשבה קדימה – זה לא מספיק. כותבי המכרז הבינו כי בעוד שבע שנים, רשות מקומית שלא תהיה בקטגוריה של עיר חכמה תיחשב כלא קיימת.

ירושלים היא לא עוד עיר גדולה בישראל אלא הבירה ועיר שנמצאת במוקד ההתעניינות הבינלאומית. ככזו, אם תהיה עיר חכמה, היא תוכל למשוך אליה אנשי עסקים וסטארט-אפים. כבר כיום יש בעיר אזורי תעשיה שמאכלסים חברות טכנולוגיות גדולות, ואין ספק שהנגשת שירותים ומערכות מקלה מאוד את העבודה של חברות אלה, ששואפות לעסוק במה שהן יודעות לעשות ולא לבזבז זמן רב במסדרונות העירייה. בירושלים גם מבינים שחדשנות היא שם המשחק והעירייה מנהלת דיאלוג פורה עם סטארט-אפים, שמייצרים רעיונות חדשים ונהנים מחשיפה לארגון גדול במיוחד ולאחת הרשויות הגדולות בישראל. האתגר של נס ושל פרנסי עיר הקודש הוא לדעת לחבר בין כל הקצוות הללו ולהפוך את עיר הבירה של ישראל לבירת הערים החכמות בעולם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים