"אי אפשר לעשות מו"פ בישראל בלי שיתוף פעולה עם אירופה"

מה עושה ISERD?
"היא מנהלת את השותפות במו"פ עם האיחוד האירופי מהצד הישראלי. השותפות הזאת היא כבר בת 20 שנים. זה שיתוף הפעולה הגדול ביותר שיש לנו מול איזושהי מהיבשות בעולם. תוכנית הדגל של שיתוף הפעולה היא Horizon 2020. מדובר בתוכנית שאנחנו מקדמים ורוצים להעמיק את ההשתתפות הישראלית בה. זו תוכנית שמושקעים ויושקעו בה עד 2020 סכומים בסך כולל של 80 מיליארד יורו. היא מכסה הרבה תחומים ופתוחה לכל ישות משפטית – חברה, אקדמיה, ממשלה ועמותות. כולם יכולים להגיש בקשות פרטניות או לקחת חלק בקונסורציום.

המגוון הרחב של הגופים שיכולים לקחת חלק בתוכנית הוא אחד הדברים הייחודיים לה, כאשר דבר ייחודי נוסף הוא רוחב היריעה הטכנולוגי שלה. זה בא לידי ביטוי במספרים: אם בתוכנית השביעית נרשמו 3,600 השתתפויות של גופים שהגישו בקשות, בתוכנית הנוכחית, השמינית, צפויים להשתתף 4,250 גופים, כאשר 600 משתתפים ישראליים נהנים ממענקים במסגרתה".

מהי המשמעות של התוכנית עבור הגופים הישראליים וכיצד הם יכולים להשתתף בה?
"יש לה משמעות רבה, כאשר אחד המגזרים המרוויחים הגדולים מכך הוא המגזר האקדמי. מוסדות אקדמיים ישראליים נהנים משיעורי מימון והצלחה יפים, דרך מענקים שניתנים לחוקרים מצטיינים.

בנוגע לתעשייה, גם חברות קטנות ובינוניות יכולות להשתתף בתוכנית ולקבל מענקי מו"פ. כך או כך, הדרך המרכזית היא השתתפות דרך קולות קוראים וקונסורציומים".

מהו שיעור ההצלחה של ישראל בתוכניות המו"פ האירופיות עד כה?
"הממוצע למענק פר זוכה בקרב הגופים הישראליים הוא השני בגובהו מבין המדינות המשתתפות, אחרי גרמניה. אנחנו נמצאים לא רחוק אחרי הגרמנים: בישראל עומד הממוצע על 552 אלף יורו ובגרמניה – על 560 אלף. ככל שישתתפו יותר גופים ישראליים כך אנחנו, ב-ISERD, מעריכים שאחוזי ההצלחה יגברו.

המשימה שלנו היא להגיע לכמה שיותר גופים ולחשוף את ההזדמנויות שיש בתוכנית. אנחנו מקיימים כל הזמן ימי עיון וחשיפה לתעשייה, ונפגשים עם חברות וחוקרים באקדמיה כדי לחשוף את ההזדמנויות שקיימות בתוכנית".

איך נכנסים לנעליים של מרסל שטאון, שמזוהה עם התוכנית מיום הקמתה?
"שטאון הטביע חותם וקידם את ההשתתפות הישראלית בתוכנית במשך הרבה שנים. הוא פרש לגמלאות. יש יתרונות לבוא לארגון מתפקד, עם צוות טוב מאוד. זה מאפשר להסתכל על האתגרים לעתיד בצורה יחסית נוחה ולטייב את הפעילות שלנו. לנסות ולמצוא דרכים נוספות להגיע לחשיפה נוספת, ולהשפיע על כיווני המחקר באירופה".

מה את מביאה איתך לתפקיד?
"אני מביאה איתי הרבה שנות ניסיון בדיפלומטיה ציבורית בנושאי מו"פ. גם בעבודותיי הקודמות, כמנהלת תוכנית הסטארט-אפים במדען הראשי, כמנהלת כלי סיוע במסגרת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, כצירה כלכלית בניו-יורק וכנספחת באוסטרליה, עסקתי בפיתוח קשרי מו"פ".

האם הממשלה הייתה משקיעה מיליארד יורו במו"פ גם ללא החברות בתוכניות המו"פ האירופיות?
"הדבר משתלב יפה עם סדרי העדיפויות של הממשלה – הרצון להיות בחזית הטכנולוגיה להשקיע במו"פ. אנחנו עושים ככל יכולתנו להשפיע על האג'נדה, אף על פי שאנחנו אחד ממכלול של גופים. אי אפשר לעשות מו"פ בישראל בלי שיתוף פעולה עם גורמים אמריקניים ואירופיים, אנחנו לא עם לבדד ישכון. התוכנית היא חלק משורה של כלים שאותם מפעילה הרשות לחדשנות, שנהיה חלק ממנה".

האם הברקזיט ישפיע?
"ההנחה היא שבריטניה תמשיך לקחת חלק, בצורה זו או אחרת, בתוכניות המו"פ האירופי. בכל מקרה, אנחנו משתפים פעולה גם עם בריטניה".