פרס, טכנולוגיה והמגזר החרדי

שמעון פרס הבין לעומק את החשיבות שבפיתוח ההיי-טק הישראלי ובשילובן בו של אוכלוסיות שונות ● במסגרת זו, הוא השתתף בטקס השקת פרויקט תלפיות, שמקדם חרדיות בענף ● לזכרו

29/09/2016 14:13
פרס עם הנהלת מטריקס דאז. משמאל: מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס; פרס עצמו; ליבי אפין, מנהלת התפעול הראשית של מטריקס גלובל; גילי רון, סמנכ"לית השיווק של מטריקס; זיו מנדל (מאחור), מנכ"ל משותף במטריקס גלובל; וערן לסר, מנכ"ל משותף במטריקס גלובל. סער ולסר פרשו מאז מתפקידיהם. צילום: פלי הנמר

מאז ששמעון פרס, לשעבר נשיא המדינה וראש הממשלה, הלך לעולמו אתמול (ד') נישאו לזכרו הספדים יפים. רבים הזכירו את פרס כאדם, ובעיקר את תרומתו לביטחון, לשלום ולחברה.

צד אחד שפחות התייחסו אליו הוא האהבה של פרס למדע ולטכנולוגיה, והפעילות שלו לקידום נושאים אלה בישראל. הוא עודד וסייע לפיתוח הטכנולוגיה והמדע עוד בשנות ה-50', ובמידה לא מעטה אחראי על השם הטוב שיצא להיי-טק ולסטארט-אפים הישראליים בחו"ל.

כחלק מזה, הוא עמד על החשיבות שבקידום אוכלוסיות מוחלשות, כאלה שפחות משולבות בתעשיית ההיי-טק שלנו, וקידם את הפעילויות של חברות ישראליות ורב לאומיות לכך. פרס הבין ששילוב של אותן אוכלוסיות בענף תקדם את שני הצדדים, כמו גם את ישראל בכללותה.

במסגרת זו הוא השתתף לפני שבע שנים, בהיותו נשיא המדינה, בטקס ההשקה של פרויקט תלפיות מבית מטריקס, שפועל לשילובן של נשים חרדיות.

פרס אמר במעמד הטקס כי "פרויקט תלפיות הוא מפעל חשוב, שמסייע למגזר החרדי לצאת מהעוני ועוזר גם להיי-טק הישראלי".

צילום: פלי הנמר

צילום: פלי הנמר

המבנה במודיעין עילית שבו שכנו משרדי תלפיות.

צילום: פלי הנמר

צילום: פלי הנמר

המטה של תלפיות, בין קופת חולים, משרדי עורכי דין ועוד.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. רוחה

    התמונה של מטריקס גלובל אינה נכונה. אני עובדת שם והמקום כלל אינו נראה כך. לא כעת וגם לא לפני 7 שנים

אירועים קרובים