Big Data הוא דטה טוב יותר

כולנו שמענו ומכירים את המושג Big Data. לעתים אפילו נמאס לנו לשמוע אותו כי יש הרבה הפרזה סביב המושג, וזה חבל מאוד, כי Big Data הוא כלי חשוב ביותר שבאמצעותו החברה עתידה להתקדם.

בעבר, נהגנו להסתכל על נתונים מצומצמים ולחשוב מה משמעותם בניסיון להבין את העולם, וכעת יש לנו הרבה יותר כאלה, יותר ממה שיכלו להיות אי-פעם בעבר. יותר נתונים אינם מאפשרים רק לראות יותר מאותם הדברים שראינו קודם. יותר נתונים מאפשרים לראות דברים חדשים. הם מאפשרים לנו לראות יותר טוב. הם מאפשרים להסתכל אחרת. מה שאנו מגלים הוא שכאשר יש לנו מסד נתונים גדול, ניתן לעשות דברים שלא יכולנו לעשות כאשר היו לנו פחות נתונים.

Big Data הוא חשוב והוא עדיין חדש, וכאשר חושבים על כך, הדרך היחידה בה עולמנו יוכל להתמודד עם האתגרים הגלובליים – לספק לכולם אוכל, טיפול רפואי, אנרגיה, חשמל, וגם לוודא שלא ייצלו בגלל ההתחממות הגלובלית – תהיה באמצעות שימוש יעיל בנתונים.

אז מה כל-כך שונה ב-Big Data? ועל מה כל הרעש?

כדי לענות על השאלה, הבה נחשוב כיצד המידע בפועל בעבר. ב-1908, באי כרתים, ארכיאולוגים גילו דיסק מחמר. הם העריכו שהוא נכתב ב-2000 לפנה"ס, כלומר, לפני 4,000 שנה. יש כיתוב על הדיסק שאין אנו יודעים את פירושו. אבל מה שחשוב כאן הוא שכך נראה מידע לפני 4,000 שנה. זו הדרך בה החברה אחסנה והעבירה מידע.

נראה שהחברה לא התקדמה מאז כל-כך. אנו עדיין מאחסנים מידע על דיסקים, אבל היום אנו יכולים לאחסן הרבה יותר מידע, הרבה יותר מאי-פעם. יותר קל לחפש אותו, יותר קל להעתיקו, יותר קל לשתפו, ויותר קל לעבדו. ניתן גם להשתמש בו למטרות שאף פעם לא חשבנו עליהן כאשר אספנו את המידע.

בהקשר זה, המידע הפך ממצבור לזרם, ממשהו שהוא נייח וסטטי למשהו שהוא זורם ודינאמי. מתקיימת, אם תרצו, נוזליות של מידע. הדיסק מלפני 4,000 שנה שנתגלתה בכרתים הוא כבד. הוא אינו מחזיק הרבה מידע, והמידע הזה אינו ניתן לשינוי. לעומתו, כל הקבצים שאדוארד סנואדן לקח מהסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית (NSA) נכנסים בזיכרון נייד בגודל של ציפורן, וניתן לשתפם במהירות האור.

אחת הסיבות שיש לנו כל-כך הרבה מידע היום, היא שאנו אוספים דברים שתמיד אספנו עליהם מידע, אבל סיבה נוספת היא שאנו אוספים דברים שתמיד היו קשורים במידע אבל אף פעם לא היו בתבנית של נתונים, וכעת אנו הופכים אותם לנתונים.

חישבו למשל על שאלת המיקום. לדוגמה, כריסטופר קולומבוס. אם היינו רוצים לדעת ב-1500 איפה נמצא קולומבוס, היינו צריכים לעקוב אחריו כל הזמן, אולי עם קולמוס-נוצה וקסת-דיו, ולרשום את המיקומים. אבל חישבו כיצד זה היה נראה היום.

אנו יודעים שהיכן שהוא, ככל הנראה בבסיס נתונים של חברת תקשורת, ישנו גיליון אלקטרוני או לפחות רשומה הרושמת את המידע על כל אחד ואיפה הוא היה בכל עת. אם יש לך טלפון נייד, ובו יש איכון לווייני, אבל גם אם אין, הוא יכול לתעד את המידע עליך. מבחינה זו, המיקום הפך לנתון.

תבנית ייחודית לכל אחד

חישבו למשל על תנוחה, האופן בו אתם ישובים במושב הנהג של רכבנו – אצל כל אחד זה שונה וזו פונקציה של אורך הרגל, הגב והקימור שלו, ואם היו חיישנים בכל המושבים, היינו יכולים ליצור תבנית די ייחודית לכל אחד, מין טביעת אצבע, אבל לא מהאצבע.

חוקרים בטוקיו משתמשים בזה בתור אמצעי אפשרי נגד גניבת מכוניות. הרעיון הוא שכאשר הפורץ יישב מאחורי ההגה וינסה להתניע, המכונית תזהה שנהג לא מורשה יושב מאחורי ההגה, ואולי המנוע ייכבה, אלא אם תוקלד סיסמה בלוח המחוונים כדי לומר, "יש לי הרשאה לנהוג".

מה אם בכל מכונית באירופה תהיה טכנולוגיה זו? מה היינו יכולים לעשות אז? אם היינו צוברים את הנתונים, אולי היינו יכולים לזהות סימנים מקדימים לתאונת דרכים העומדת להתרחש תוך השניות הקרובות. ומה שנאגור אז כנתונים זו עייפות הנהג, והמענה יהיה כאשר המכונית תחוש שהאדם צונח לאותו מצב, היא תדע זאת אוטומטית, תפעיל התראה פנימית שתרעיד את ההגה, תצפור, כדי לומר, "אדוני, תתעורר – שים לב לכביש." דברים כאלה נוכל לבצע כאשר נהפוך לנתונים יותר ויותר היבטים מחיינו.

Big Data עומד לשנות את דרך חיינו, את דרך עבודתנו וחשיבתנו. הוא יסייע לנו לנהל את הקריירות שלנו ולנהל חיים של סיפוק, תקווה אושר ובריאות. אם בעבר, הסתכלנו על "טכנולוגיית מידע" וראינו רק את ה-"ט", את הטכנולוגיה, הדברים הפיזיקליים. כעת אנו צריכים להסתכל על ה-"מ", המידע, הבולט פחות לעין, אבל במובנים מסוימים הוא הרבה יותר חשוב. האנושות יכולה סוף-סוף ללמוד מהמידע שהיא מסוגלת לאסוף, כחלק ממסענו הנצחי להבנת העולם ומקומנו בתוכו, וזו הסיבה מדוע Big Data הוא עניין כה חשוב.

על Big Data ומכונות לומדות ועל הסיכונים שבו בשבוע הבא.