"ככל שחברות יבינו את הערך המוסף של נשים – יגדל הרווח שלהן"
אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז הפיתוח של סאפ בקריית ההיי-טק ברעננה, גורסת שלטעון שיש אפליה נגד נשים בהיי-טק הישראלי זה "פשטני מדי", אבל בהחלט קיימים קשיים ● לדבריה, את המצב יכולות לשנות החברות - והנשים עצמן
פרטי בבקשה על הקריירה שלך.
"אני משמשת כמנכ"לית מרכז הפיתוח של סאפ (SAP) בישראל (מעבדות סאפ בישראל) מ-2013. בתפקידי, אני אחראית על קווי המוצרים בישראל ובנוסף, משמשת כסגנית נשיא בכירה בסאפ, עם אחריות על פיתוחים בארץ ובעולם.
טרם הצטרפותי לסאפ ב-2005 שימשתי כסמנכ"לית פיתוח באמבלייז, אחראית על פיתוח מערכות הסטרימינג מדיה ומכשירי הקצה. אני בעלת תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, ובוגרת תוכנית ניהול ויזמות של אוניברסיטת Insead".
מניסיונך, האם ואיזה ערך מוסף נשים מביאות איתן לתפקידים בכירים – במשק בכלל ובהיי-טק בפרט?
"בצוות ההנהלה שלי יש 40% נשים ומזה זמן רב אני רואה את הערך שזה מביא. יש מחקרים שמצביעים על העובדה שחברות שיש בהן אחוז גבוה של נשים בתפקידי ניהול בכירים משיגות תוצאות עסקיות טובות יותר. תמהיל צוות מאוזן של נשים וגברים, בייחוד בצוותי הנהלה, מייצר דיונים מאוזנים יותר. נשים שואלות יותר כשהן לא מבינות, מביאות גישה יותר פרגמטית לפתרון בעיות, הן חוקרות יותר ועושות שיעורי בית, ויש להן ראייה מערכתית שמאפשרת יצירת מרחב פתרונות רחב יותר".
איזו ייחודיות יש ליזמות נשית בהיי-טק, אם בכלל?
"נשים יכולות להביא ליזמות בהיי-טק מרחב של בעיות שצריך למצוא להן פתרון, שכן בסופו של דבר, לטכנולוגיה יש מטרה – להקפיץ אותנו קדימה, גם בתחומים שהם לא 'גבריים' קלאסיים. בנוסף, לכל סטארט-אפ באשר הוא, נשים מביאות יצירתיות, חשיבה פרגמטית ויכולת אלתור גבוהה. הן מסוגלות לבצע פיבוטים מהירים – תכונה חשובה מאוד ליזמים, ויש להן יכולות חזקות של בניית צוות ותקשורת בין אישית. יזמים שיודעים לבנות צוות טוב סביבם יצליחו הרבה יותר לגייס מימון ולהפוך רעיון לחברה מצליחה.
לצערי, כיום רואים מעט מאוד סטארט-אפיסטיות יזמיות ואחוז הנשים בסטארט-אפים נמוך אף יותר מבחברות גדולות".
האם יש אפליה בין גברים לנשים בתעשיית ההיי-טק והאם נתקלת באפליה כזאת?
"במבחן התוצאה, יש פחות נשים מגברים בהיי-טק, ולא רק בישראל. זה בולט במיוחד במקצועות הליבה הטכנולוגיים ובניהול, שם אחוז הנשים נמוך במיוחד. רק שליש מכוח העבודה בהיי-טק הוא נשים, ופחות מרבע מתוכן עוסקות בתפקידי הליבה הטכנולוגיים. אנחנו, במרכז הפיתוח של סאפ, מודעים לכך ומשקיעים בנושא. כתוצאה מכך, אנחנו מצליחים להגיע לכ-35% נשים בתפקידי הפיתוח ולכ-30% נשים בתפקידי הניהול. אבל אפשר וצריך יותר.
לומר שיש אפליה זה יותר מדי פשטני. הסיבה למיעוט הנשים בענף עמוקה ומורכבת, ונובעת מקודים חברתיים שמוטבעים בנו מילדות – החל ממיקוד והכוונה של נשים מגיל צעיר, שגורם לבחירה שלהן במסלולים לא ריאליים כבר בחטיבות הביניים. זה ממשיך בתיכון ולאחר מכן באוניברסיטאות. מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הם מקצועות פחות פופולריים לסטודנטיות בתואר ראשון – פחות מ-30% מכלל הסטודנטים במקצועות אלה. גם מבין אלה שנכנסות לתעשיית ההיי-טק, חלקן נושרות במהלך הקריירה מסיבות שונות או לא ממשיכות לתפקידי ניהול. כל האירועים שבדרך מובילים לתוצאה הנוכחית".
האם נתקלת בתקרת זכוכית?
"מעולם לא, אבל לאורך כל הקריירה שלי עשיתי ויתורים בתחומים רבים בחיי והייתי מאוד ממוקדת בעבודה. אני חווה ומבינה את המורכבות עבור נשים שצריכות לעשות ויתורים, לג'נגל בין הבית לעבודה ולהתאים את הקריירה לתקופות השונות בחייהן.
אני מנהלת בקבוצה הכי טכנולוגית בסאפ וכל הקולגות שלי הם גברים, שכולם לא ישראלים. אי אפשר לומר שאין בזה קושי.
זו מורכבות שהולכת וגדלה – וקושי שהולך וגדל – ככל שהקריירה מתפתחת. זה נכון בכל התעשיות, אבל בהיי-טק במיוחד, כי מדובר בתחום שבו שעות העבודה ארוכות, לפעמים היא נעשית בלילות, מול מדינות אחרות, אין ממש שעות התחלה וסיום ונדרשות אינטראקציה אינטנסיבית ועבודת צוות. קיים אתגר לייצר גמישות בשעות העבודה, ולעבוד בצוותים גלובלים ומקומיים, ולעתים נדרשות הרבה טיסות ונסיעות, אבל ככל שחברות יבינו יותר את הערך המוסף ונשים תמצאנה את הדרך שלהן להתמודד עם המורכבות, כך יגדל הרווח של התעשייה".
מה המסר שלך לנשים בענף ומה את מאחלת להן לעתיד?
"לא לפחד להתנסות, לא לתכנן יותר מדי קדימה ולא להתייאש לפני שהתחלתן. שריל סנדברג מפייסבוק (Facebook) כתבה בספר שלה, שחולל שערוריה, שנשים צריכות להעז יותר ולוותר על הרצון שכולן יאהבו אותן וייתנו להן הזדמנות. אני רואה מקרים שבהם נשים פוסלות את עצמן מראש – אם זה בהתמקדות במקצועות ליבה טכנולוגיים או בקבלת תפקידים ניהוליים, מחשש למחירים הגבוהים ולקושי. לפעמים צריך לקפוץ למים, לנסות, לעצב את התפקיד בדמותך כשאת מתחילה לבצע אותו ולקבל בו ביטחון.
הפרדיגמה של תכנון קריירה ארוך טווח לא מתאימה לכל אחת ועשייה בכל פעם של צעדים בודדים, שדורשים מחויבות רק לשלב אחד קדימה, יכולה להסתיים במסלול קריירה מפואר ומלא סיפוק.
אני מקווה שיותר ויותר חברות ומנהלים יחוו את הערך המוסף של הנהלות מגוונות ויעשו פעילות מכוונת לשינוי המצב הקיים".
תגובות
(0)