הקמפיין שהעלה את החינוך הטכנולוגי כיתה

בתחילת שנת הלימודים הקודמת כינס שר החינוך, נפתלי בנט, מסיבת עיתונאים בנוכחות ראשי תעשיית ההיי-טק בישראל והכריז על קמפיין חמש יחידות במתמטיקה. המטרה הייתה להגדיל משמעותית את מספר תלמידי התיכון שיעשו בגרות ברמה זו.

בנט הסביר אז כי הסיבה העיקרית לכך היא המחסור החמור בכוח אדם הנדסי ומקצועי בתעשיית ההיי-טק, שלא מצליחה לגייס בוגרי מדעים – לא מפני שהם דורשים שכר גבוה אלא מפני שהם פשוט לא קיימים. מעבר לעובדה שבנט ציין שבגרות ברמה של חמש יחידות היא סוג של מצוינות, הוא אמר שיותר מדי תלמידים מוכשרים ובעלי יכולת ללמוד חמש יחידות לא מאותרים או שהם מוותרים לעצמם ומעדיפים ללכת למסלולים קלים יותר.

הקמפיין המתוקשר, שלווה בפרסומות בטלוויזיה ובאינטרנט, עורר ויכוח ציבורי ער, והיו שותפים לו אנשי אקדמיה, הורים ואפילו מועצת התלמידים. הטיעון העיקרי היה שהקמפיין יוצר מציאות לפיה רק מי שלומד חמש יחידות הוא מוכשר וראוי וכל השאר נחותים יותר.

השר בנט אמר בישיבת ועדת החינוך של הכנסת שייתכן שהקמפיין היה אגרסיבי מדי, אבל עם העובדות אי אפשר להתווכח: הנתונים מראים שהשנה החל להסתמן גידול במספר התלמידים שניגשו לבגרות ברמה זו ולטענת בנט בכנס החינוך של מפעל הפיס השבוע, רוב התלמידים שנוספו למסלולים אלה הם מהפריפריה. זה עדיין לא מביא את הפתרון לתעשייה אבל אם מגמת העלייה תימשך, יש סיכוי שהמאזן השלילי שבין הביקוש לעובדים בענף למספרם של אלה שמבקשים לעבוד בו ישתפר. אסור לשכוח שתעשיית ההיי-טק מכניסה כמעט חצי מסך הייצוא של מדינת ישראל, מה שהופך את הנושא לעניין לאומי ממדרגה ראשונה.

החינוך הטכנולוגי על סדר היום

מעבר לוויכוח הספציפי הזה, אין ספק שהקמפיין יצר מציאות שלא הייתה בעבר: השיח החינוכי הציבורי עסק כמעט כל השנה בנושאים הקשורים לחינוך הטכנולוגי, ולא רק בקמפיין עצמו. גם כאן העובדות מדברות בעד עצמן: בשנת הלימודים הקרובה יתווספו למסלולי החינוך הטכנולוגי כ-3,500 תלמידים וגידול של כ-3,000 תלמידים שצפויים ללמוד חמש יחידות במקצועות אלה – ל-15,255 לעומת 12,593.

נתונים אלה מחזקים את דבריו של ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך וגם מנמ"ר המשרד, שאמר בראיון לאנשים ומחשבים, שפורסם היום, כי האסטרטגיה של המשרד היא להנגיש את הטכנולוגיה לתלמידים כבר מגיל צעיר ולא להמתין עד לחטיבת הביניים ולתיכון. במסגרת זו נוכל לראות בשנים הבאות תלמידי כיתות ד' ומעלה לומדים לפתח באמצעות קוד, או לומדים רובוטיקה – תחום שישראל מצטיינת בו ונציגיה זוכים כמעט בכל שנה במדליות בתחרויות בינלאומיות נחשבות.
יצירת מאגר תלמידים בעלי פוטנציאל.

בנוסף, משרד החינוך עושה צעדים שניתן לומר שהם מחוץ לקופסה. במקביל למסרים שמועברים למורים ולמנהלים, נעשים צעדים אקטיביים לאיתור אותם ילדים. זאת על ידי יצירת מאגר של תלמידים בעלי פוטנציאל למצוינות, שמפוזרים ברחבי הארץ. כיום, אם הם כבר מאותרים, זה נעצר ברמת בית הספר. בנוסף למאגר מוקמים מרכזי מצוינות טכנולוגים אזוריים, ששם ניתן יהיה לטפל בהם בצורה מבוקרת.

כמו כן, השנה סוף סוף מוכנס להילוך גבוה דבר שהיה צריך להיעשות כבר לפני שנים: הכנסת החינוך הטכנולוגי לתעשיות המסורתיות, לצד קיומו בתעשיות החדשניות, בשיתוף התאחדות התעשיינים. אלה מאופיינות בתהליכים ובמשאבים טכנולוגיים ישנים, ולא מפעילות שיטות חדשניות לייצור ולפעילות, בעיקר בגלל המחסור בכוח אדם. 11 אלף תלמידים ברחבי הארץ יעבדו יום בשבוע בשורה של חברות ומפעלים, כולל חברות טכנולוגיות, ושם יישמו את מה שהם לומדים כל השבוע. בכך מגדילים המשרד והתעשיינים את הסיכוי להזרים דם חדש בשורה של מקצועות מסורתיים כמו חשמלאים, מכונאי רכב וחרטים.

בישיבת הממשלה שהתקיימה השבוע אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהיעדים של מערכת החינוך צריכים לכוון לכלכלה המודרנית, ליזמות ולמצוינות. עוד הוא אמר כי המערכת צריכה לחנך ולייצר יזמות עסקית, כי לא מספיק להשקיע רק בחינוך.

לדברי נתניהו, "ממשלת רבין השקיעה בחינוך אבל ההישגים ירדו". נתניהו צודק שההישגים ירדו, אבל לא בגלל המהלכים של יצחק רבין, שבפעם הראשונה בתולדות המדינה הזרים תקציבים גדולים למחשוב בתי הספר (פרויקט מחשב לכל ילד). זה כשל כי לא היה לכך המשך. יש לקוות שהממשלה בראשותו של נתניהו, יחד עם בנט ושר האוצר, משה כחלון, שמגלים ערנות ורגישות לחשיבות הנושא, החינוך הטכנולוגי כבר לא יהיה נחלתם רק של בעלי כישרון לחמש יחידות, אלא חלק מתרבות ושפה שכל ילד יכיר.