הצבי המתאושש, הסלולר שמסייע לרודנים והמתקפה על הפרצוף שלנו
הצד האלקטרוני של ניסיון ההפיכה בטורקיה מעלה שאלות רבות על עתיד הסלולר והמדיה החברתית ● מעניין לראות האם הפרויקטים הטכנולוגיים ישפרו את השירות בדואר ● והח"כים צריכים להבין שכדאי להידבר עם חברות כמו פייסבוק וגוגל - ולא לחוקק חוקים דרקוניים
שורה של אירועים דרמטיים העמידו גם השבוע את הטכנולוגיה במרכז.
בליל שבת האחרון הגיחה מטורקיה ההודעה הדרמטית על ניסיון הפיכה. מה שהדהים את כל העולם הוא ראיון בשידור חי באמצעות הסלולר, דרך תוכנת FaceTime של אפל (Apple), שביצעה המגישה בתחנת CNN הטורקית עם נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן. הראיון דרך הסלולר הפך אותה לכוכבת תקשורת עולמית.
הפרשנים והיועצים למיניהם קבעו שזוהי עוד דוגמה למהפכה בשידור חי, שהוציאה את ההמונים לרחובות.
הסלולר הציל את שלטונו של ארדואן, אבל בעזרתו ובעזרת הטכנולוגיה ככלל הוא מבצע בימים אלה טיהור של מסדרונות השלטון, הצבא, האקדמיה ועוד, כולל מעצר של אלפים.
יש כאן דוגמה לדרמה שיצרה הטכנולוגיה: מצד אחד ניסיון הפיכה בשידור חי אבל מצד שני, היא שימשה לחיזוק והשתוללות של רודן אלים, ששיחרר מעצמו כל רסן.
מבחינה תקשורתית, סיפור ההפיכה טרם הסתיים והוא מה שאנשי התקשורת נוהגים לכנות "סיפור מתגלגל". הסוף רחוק מדי, כאשר כרגע מעלה המקרה הרבה מאוד מחשבות מדאיגות לעוצמה של מהפכת הסלולר והמדיה החברתית, שיכולה לגרום לאסונות לא פחות חמורים מאלה שקרו לפני העידן האלקטרוני.
הענן שיציל את הדואר?
בארצנו הקטנטונת, דואר ישראל יצא בקמפיין מרענן שבו דאגו לשתול באמצעי התקשורת השונים, כולל אצלנו, סיפורים שמראים כיצד הצבי המפורסם מתאושש במהירות.
מדובר במכרז להקמת מערכת CRM בענן שנועדה לשפר באופן מיידי את השירות ללקוחות, בעיקר בתחום מסירת ושילוח החבילות. זהו מנוע הצמיחה הגדול ביותר של הדואר, שתרם הכי הרבה לשיפור בתוצאות הכספיות, שהראו על מעבר לרווח ברבעון הראשון של השנה.
אלא שהשבוע פרסם מבקר המדינה את דו"ח תלונות הציבור ומי כיכב בין המקומות הראשונים? הדואר. דווקא במצב המשבר שבו הדואר נמצא כיום, למרות הדיווחים על שיפורים וקיצור תורים, לטכנולוגיה יש תפקיד מרכזי. בעזרתה אפשר לשפר מהר יותר את איכות השירות, אפשר לשדרג מערכות ולהרחיב את תחומי הפעילות לאור השינויים שחלים בעולם – פחות מכתבים והרבה יותר חבילות ושירותי בלדרות. זה המבחן של הטכנולוגיה, זהו החזר ההשקעה האמיתי שלה, שייבחן בעוד פחות משנה.
עליהום על ספר הפרצוף
וכאילו בהמשך ישיר למאבק במדיות האלקטרוניות והרשתות החברתיות, התכנסו השבוע לישיבה משותפת ועדת חוק, חוקה ומשפט וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת כדי לדון בהצעות לסדר של מספר חברי כנסת. ההצעות הוגשו בעקבות תחקיר ששודר בתוכנית חי בלילה בערוץ 2, שם נאמר שפייסבוק (Facebook) עושה שימוש במידע שיש לה על גולשים לצרכים מסחריים.
לכאורה, לא מדובר במשהו חדש, אבל הח"כים הבינו שזה נושא סקסי, ששווה דיון. פייסבוק נכנסה לרשימת הארגונים שהציבור לא אוהב את הכוח הרב שיש להם אבל לא יכול בלעדיהם. משהו בדומה לבנקים. את זה כנראה לא מבין עדיין הח"כ ניסן סלומינסקי, שהציע ברצינות הכי גמורה לעשות חרם צרכנים על פייסבוק. מי שישב באולם הבין שבמקרה הטוב מדובר בסיסמה ריקה מתוכן או רמז לחוסר ההבנה של המדיה.
זה כמובן לא מוריד כהוא זה את האחריות מעל מנהלי פייסבוק להיות קשובים לטענות של הגולשים מישראל ובכלל, ואפשר לומר שההתנהגות שלהם עד כה לא ממש מצטיינת בפתיחות יתר. אבל, מצד שני, אפשר אולי להבין אותה. לפני שנה נכחתי בדיון שעסק בשיימינג ברשתות החברתיות והגיעו לשם שני מנהלים בכירים מפייסבוק אירופה. קבלת הפנים שלה הם זכו שם לא הייתה מלהיבה, בלשון עדינה, ובסיום אנשי משמר הכנסת היו צריכים לחלץ אותם תוך אבטחה כבדה.
מה המסקנה? ח"כ סלומניסקי צריך להבין שאי אפשר להילחם בקדמה. הרשת החברתית היא פלטפורמה שמשרתת צרכים של אנשים לתקשר. כרגע אין לה חלופות ולכן, הכרזת חרם היא הצעה לא הגיונית. בנוסף, הצהרתו של הח"כ היא חלק ממסע ציבורי שמובל על ידי גורמים אינטרסנטיים, שנועד להשחיר את החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל.
פייסבוק היא לא רק פלטפורמת לייקים. היא מקום עבודה לכמה מאות משפחות בישראל, וכך גם גוגל (Google) וחברות אחרות שנמצאות על הכוונת. אפשר להתווכח עם החברות האלה, ברור שהן צריכות לפעול על פי החוקים שבמדינות שבהן הן פועלות, אבל אין ברירה – צריך לעשות זאת על ידי הידברות, שכנוע וגישה חיובית, ולא על ידי איומים וחקיקת חוקים דרקוניים. האחריות בנושא הזה מוטלת על נבחרי ציבור כמו ח"כ סלומינסקי.
תגובות
(0)